גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת מעמד היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית. בנוסף, גם התיקון לחוק התקשורת (חוק השידורים) של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית.

● חוק המשרתים והגבלת כהונה: אילו חוקים מקדם גוש השינוי?
● ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

החוק להחלשת היועמש"ית: "חשש לפגיעה בשלטון החוק"

החוק לשינוי מעמד היועצת המשפטית לממשלה, שעבר ביולי האחרון, בוטל ברוב של 63 מול 57 מתנגדים. לפי נוסח החוק שבוטל, הממשלה הייתה רשאית לקבוע כי חוות-דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, ורשאית להחליט שהיועמ"ש לא ייצג אותה אם לא תסכים עם עמדתו.

בדברי ההסבר לביטול החוק נכתב: "נוכח החשש הכבד לפגיעה בשלטון החוק ולהפרת האיזונים והבלמים במשטר הדמוקרטי, נדרש לבטל את חוק היועץ המשפטי לממשלה". במקביל יבוצע הליך לבחינת תיקונים בנושא

63 חברי כנסת תמכו בהצעה אל מול 47 מתנגדים, והיא תועבר לוועדה המסדרת. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אפרת רייטן-מרום, אחמד טיבי, איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת נוספים.

חוק הרכב הוועדה לבחירת שופטים: יותר השפעה לפוליטיקאים

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שבוטל (ועדיין לא נכנס לתוקף), קבע כי בוועדה יהיו שישה גורמים פוליטיים או נבחרים על-ידי גורמים פוליטיים. חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה, שתכלול תשעה חברים: שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא וכן שני משפטנים שימונו על-ידי הקואליציה והאופוזיציה.

לפי אותו שינוי, גם כדי למנות שופט יידרש רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.

המשמעות הייתה שכוחם של הגורמים המקצועיים בבחירת השופטים יפחת, ומי שיכתיב את הבחירה יהיו גורמים פוליטיים משני הצדדים.

ביטול החוק, המצוי בשלביו הראשונים, יותיר את המצב הקיים היום: שלושה שופטי עליון, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שר משפטים ושר נוסף וכן שני חברי כנסת. שופטים נבחרים ברוב רגיל למעט שופטי העליון, אשר לבחירתם נדרש רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעה.

חוק התקשורת (שידורים): "חוק לא בשל"

כאמור, מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית גם את הצעת חוק התקשורת (שידורים) ברוב של 63 חברי כנסת אל מול 49 מתנגדים. בדברי ההסבר נכתב כי החוק חרג באופן קיצוני מכל הליך חקיקה תקין וכלל פגמים רבים.

"ניכר כי לא הונחה תשתית עובדתית או מקצועית מספקת לליבון הסוגיות", צוין בדברי ההסבר, וצוין כי "ראוי לבצע בהמשך תיקון חקיקה ראוי הנדרש להסדרת משק התקשורת, מבלי לפגוע בעקרונות היסוד של חופש הביטוי ובהבטחת גישה לתקשורת חופשית ורציפה במשטר דמוקרטי".

ח"כ איתן גינזבורג, ממגישי החוק לביטול חוק התקשורת, מסר: "את החוק הזה צריך לבטל, ואת שוק השידורים צריך להסדיר מחדש אבל בדרך נכונה. היה פה חוק לא בשל, שלא עבר עבודת מטה ממשלתית. נדרש תיקון חקיקה ראוי, אבל בדרך הנכונה".

שר התקשורת שלמה קרעי, שהוביל את החקיקה שבוטלה, הגיב ומסר: "גם אם תבטלו את החוק, לא תצליחו לעצור את המהפכה ולחסום שחקנים חדשים ומגוונים כמו ערוצים 15 או 16. המונופול של השמאל כבר התנפץ. הרכבת יצאה לדרך. אתם לא רוצים מגוון דעות".

ח"כ רייטן: "התחלה של ריפוי ותיקון"

ח"כ אפרת רייטן-מרום מסרה: "יש רגעים שההיסטוריה מתכנסת לשנייה אחת בדוכן הזה, רגעים שבהם אנו מסתכלים לאחור ורואים תהום שעברנו בארבע השנים האלה. היום זוהי התחלה של ריפוי ותיקון. חוקי הביטול האלה לא נועדו להרוס, אלא לתקן. הם נועדו למחוק ארבע שנים הרסניות ומפלגות".

מנגד, שר המשפטים יריב לוין הגיב ומסר: "מהי ההיסטריה והמהירות? ההליך הוא בלתי תקין, כי לא ניתן זמן לממשלה לקבוע את עמדתה. המשמעות של הביטול היא החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה, עם כל ניגודי העניינים, וזו שחיתות".

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי החקיקה שהתקבלה בממשלה היוצאת שינתה את נקודת האיזון בכך שהגדילה את משקלם של נציגים שמקור בחירתם פוליטי, ולצד זאת צמצמה את משקלם היחסי של נציגי המקצוע שאינם נבחרים בידי הכנסת או סיעותיה, וכן את משקלם היחסי של נציגי הרשות השופטת ושל ראש הרשות השופטת בפרט.

נכתב כי "עם קבלת הביטול, יושב על כנו ההסדר שהיה קיים קודם לכן לעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החזרת ההסדר הקודם נועדה להשיב את האיזון המוסדי שאפיין במשך שנים רבות את הרכב הוועדה, עד שתיבחן האפשרות לגבש הסדר מוסכם וראוי בנושא, מבלי לפגוע בשלטון החוק, בעצמאות ובממלכתיות הרשות השופטת בישראל".

עוד כתבות

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

אבינועם ואורן ספיר / צילום: יח''צ

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה, ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן צריכה כל כך הרבה סכרים? כדי לספק אנרגיה לערי טילים

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; אנבידיה ומניות הענן מזנקות במסחר המוקדם

בורסת פרנקפורט נסחרת ללא שינוי ● אחרי ארבעה ימי ירידות בוול סטריט, הדוחות החזקים של אנבידיה מחזירים מעט אופטימיות לשווקים ● הבורסה בסיאול הובילה את העליות באסיה ● למרות הטלטלה בוול סטריט: רווחי חברות S&P 500 צומחים בקצב המהיר ביותר זה ארבע שנים

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

מנכ"ל אנבידיה המתפטר הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים