מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת מעמד היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית. בנוסף, גם התיקון לחוק התקשורת (חוק השידורים) של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית.
● חוק המשרתים והגבלת כהונה: אילו חוקים מקדם גוש השינוי?
● ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים
החוק להחלשת היועמש"ית: "חשש לפגיעה בשלטון החוק"
החוק לשינוי מעמד היועצת המשפטית לממשלה, שעבר ביולי האחרון, בוטל ברוב של 63 מול 57 מתנגדים. לפי נוסח החוק שבוטל, הממשלה הייתה רשאית לקבוע כי חוות-דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, ורשאית להחליט שהיועמ"ש לא ייצג אותה אם לא תסכים עם עמדתו.
בדברי ההסבר לביטול החוק נכתב: "נוכח החשש הכבד לפגיעה בשלטון החוק ולהפרת האיזונים והבלמים במשטר הדמוקרטי, נדרש לבטל את חוק היועץ המשפטי לממשלה". במקביל יבוצע הליך לבחינת תיקונים בנושא
63 חברי כנסת תמכו בהצעה אל מול 47 מתנגדים, והיא תועבר לוועדה המסדרת. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אפרת רייטן-מרום, אחמד טיבי, איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת נוספים.
חוק הרכב הוועדה לבחירת שופטים: יותר השפעה לפוליטיקאים
החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שבוטל (ועדיין לא נכנס לתוקף), קבע כי בוועדה יהיו שישה גורמים פוליטיים או נבחרים על-ידי גורמים פוליטיים. חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה, שתכלול תשעה חברים: שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא וכן שני משפטנים שימונו על-ידי הקואליציה והאופוזיציה.
לפי אותו שינוי, גם כדי למנות שופט יידרש רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.
המשמעות הייתה שכוחם של הגורמים המקצועיים בבחירת השופטים יפחת, ומי שיכתיב את הבחירה יהיו גורמים פוליטיים משני הצדדים.
ביטול החוק, המצוי בשלביו הראשונים, יותיר את המצב הקיים היום: שלושה שופטי עליון, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שר משפטים ושר נוסף וכן שני חברי כנסת. שופטים נבחרים ברוב רגיל למעט שופטי העליון, אשר לבחירתם נדרש רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעה.
חוק התקשורת (שידורים): "חוק לא בשל"
כאמור, מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית גם את הצעת חוק התקשורת (שידורים) ברוב של 63 חברי כנסת אל מול 49 מתנגדים. בדברי ההסבר נכתב כי החוק חרג באופן קיצוני מכל הליך חקיקה תקין וכלל פגמים רבים.
"ניכר כי לא הונחה תשתית עובדתית או מקצועית מספקת לליבון הסוגיות", צוין בדברי ההסבר, וצוין כי "ראוי לבצע בהמשך תיקון חקיקה ראוי הנדרש להסדרת משק התקשורת, מבלי לפגוע בעקרונות היסוד של חופש הביטוי ובהבטחת גישה לתקשורת חופשית ורציפה במשטר דמוקרטי".
ח"כ איתן גינזבורג, ממגישי החוק לביטול חוק התקשורת, מסר: "את החוק הזה צריך לבטל, ואת שוק השידורים צריך להסדיר מחדש אבל בדרך נכונה. היה פה חוק לא בשל, שלא עבר עבודת מטה ממשלתית. נדרש תיקון חקיקה ראוי, אבל בדרך הנכונה".
שר התקשורת שלמה קרעי, שהוביל את החקיקה שבוטלה, הגיב ומסר: "גם אם תבטלו את החוק, לא תצליחו לעצור את המהפכה ולחסום שחקנים חדשים ומגוונים כמו ערוצים 15 או 16. המונופול של השמאל כבר התנפץ. הרכבת יצאה לדרך. אתם לא רוצים מגוון דעות".
ח"כ רייטן: "התחלה של ריפוי ותיקון"
ח"כ אפרת רייטן-מרום מסרה: "יש רגעים שההיסטוריה מתכנסת לשנייה אחת בדוכן הזה, רגעים שבהם אנו מסתכלים לאחור ורואים תהום שעברנו בארבע השנים האלה. היום זוהי התחלה של ריפוי ותיקון. חוקי הביטול האלה לא נועדו להרוס, אלא לתקן. הם נועדו למחוק ארבע שנים הרסניות ומפלגות".
מנגד, שר המשפטים יריב לוין הגיב ומסר: "מהי ההיסטריה והמהירות? ההליך הוא בלתי תקין, כי לא ניתן זמן לממשלה לקבוע את עמדתה. המשמעות של הביטול היא החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה, עם כל ניגודי העניינים, וזו שחיתות".
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי החקיקה שהתקבלה בממשלה היוצאת שינתה את נקודת האיזון בכך שהגדילה את משקלם של נציגים שמקור בחירתם פוליטי, ולצד זאת צמצמה את משקלם היחסי של נציגי המקצוע שאינם נבחרים בידי הכנסת או סיעותיה, וכן את משקלם היחסי של נציגי הרשות השופטת ושל ראש הרשות השופטת בפרט.
נכתב כי "עם קבלת הביטול, יושב על כנו ההסדר שהיה קיים קודם לכן לעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החזרת ההסדר הקודם נועדה להשיב את האיזון המוסדי שאפיין במשך שנים רבות את הרכב הוועדה, עד שתיבחן האפשרות לגבש הסדר מוסכם וראוי בנושא, מבלי לפגוע בשלטון החוק, בעצמאות ובממלכתיות הרשות השופטת בישראל".




















