גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי
מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

חברת התעופה, אל על, מבקשת רשות ערעור מבית המשפט העליון על פסק דין מחוזי שחייב אותה לממן מכיסה את לינת הנוסעים במשך כל התקופה בה שהו בחו"ל בזמן מבצע "עם כלביא". מדובר ב־16 ימים שבהם השמיים היו סגורים ולאל על לא הייתה אפשרות מעשית להציע חלופה לנוסעים. "אין להפריז במשמעות קביעה זו, הרחבה בהרבה מעניינם הפרטי של הצדדים להליך זה", כותבת אל על בבקשה.

● פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת
● "הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

לפי אל על, משמעות קבלת פסק הדין היא ש"בכל מקרה שבו נוסע 'נתקע' בשל ביטול טיסתו עקב סגירת השמיים הוא יהיה זכאי למימון מלוא תקופת ההמתנה, אף למשך עשרות ימים, על חשבונה של חברת התעופה", "גם כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה ושמונעת ממנה להעמיד לרשות הנוסע טיסה חלופית". לדבריה, "קביעת בית המשפט קמא, המנחה את בתי משפט השלום, מציפה שאלה משפטית חשובה ובעלת השלכות רוחב ניכרות על ענף התעופה בכללותו ועל ציבור הנוסעים".

אל על מבקשת הכרעה עקרונית שתבהיר את גבולות האחריות שלה ותקבע כי לא חלה עליה חובה לספק שירותי סיוע לנוסעים במקרה של ביטול טיסה עקב סגירת שמיים מכוח החלטת רשויות. אל על מתריעה כי חשיפה לחיובים מצטברים עקב סגירות ביטחוניות עלולה להרתיע חברות זרות להפעלת קווים בישראל, לצמצם את התחרות ולהשפיע על המחירים.

סיוע של חברת התעופה ללא מגבלה בחוק

בעקבות ביטולי טיסות במהלך מבצע "עם כלביא" ומבצע "שאגת הארי", נתקעו נוסעים רבים בחו"ל ללא אפשרות לחזור הביתה. חברות התעופה עצמן היו במבוי סתום ולא הצליחו להפעיל טיסות, ומשפחות שלמות נאלצו לממן שהייה ממושכת שלא תוכננה. כתוצאה מכך הוגשו תביעות רבות נגד חברות התעופה, ולפי שיקול דעתם של שופטים שונים ניתנו הכרעות שונות, ובחלק מהמקרים הוגבל הפיצוי למספר לילות מצומצם ולא על כל התקופה. עד שניתן פסק דין דהן, שטלטל את המערכת.

דהן, אשתו ושני ילדיו רכשו מאל על כרטיסים לטיסת הלוך חזור לקרקוב. בעקבות מבצע "עם כלביא" והחלטת רשויות המדינה ביום 13.6.25 על סגירת המרחב האווירי של ישראל, בוטלה טיסת החזור של המשפחה ביום 17.6.25. הנוסע שובץ לטיסת חילוץ ביום 2.7.25 וטס בה, והגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד אל על וטען כי יש לפצותו על הוצאות שונות שנאלץ להוציא בחו"ל במשך 16 ימים: 18,501 שקל בעבור לינה, 4,783 שקל על תחבורה ו-9,056 שקל על מזון ושתייה. בית המשפט לתביעות קטנות פסק בתחילה פיצוי בגין ארבעה לילות לינה בלבד, ולאחר ערעור הגדיל המחוזי את הפיצוי ל־16 לילות.

פסק הדין עוסק בפרשנות חוק שירותי תעופה ביחס להיקף חובתה של חברת התעופה לספק שירותי סיוע לנוסע שטיסתו בוטלה בשל סגירת המרחב האווירי. נקבע כי אף שההמתנה הייתה "כורח", על אל על לשפות את הנוסע על מלוא הוצאות הלינה במשך כל תקופת ההמתנה. עוד נקבע כי שהייה בת 16 לילות, אף שהיא ממושכת, הייתה נדרשת ומקיימת את מבחן הסבירות, קביעה שאל על חולקת עליה, וכי משלא הוצא צו מכוח סעיף 9א ביחס לתקופת "עם כלביא", אין בחוק מגבלה על מספר לילות הלינה שהנוסע זכאי להם. הסכום המצטבר שנקבע הוא 29 אלף שקל למשפחה בת 6 נפשות, ומאחר שפסק הדין ניתן בבית המשפט המחוזי, ניתן להחילו על מקרים נוספים והוא אף מנחה את בתי המשפט שמתחתיו.

החוק, מסבירה אל על בבקשה, לא נועד להטיל על חברות התעופה חבות בלתי קצובה בזמן למימון שירותי סיוע בזמן שהמדינה סוגרת את המרחב האווירי ומונעת מהן בפועל לבצע טיסות, לרבות חלופיות. לטענתה, "אין להפיל על אל על את השלכותיו של אירוע ביטחוני־מדינתי שנכפה עליה בדיוק כפי שנכפה על הנוסעים ושאין לה כל שליטה עליו או על משכו", וקביעת המחוזי אינה רק פרשנות שגויה של החוק אלא גם מביאה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות היסוד החוקתיות של אל על. עוד נטען כי אין היגיון או הצדקה להחיל חובה זו כאשר למוביל אין אפשרות מעשית להסדיר טיסה חלופית, שכן אחרת יהיה מדובר באבסורד המנוגד לתכלית החוק, ההיגיון והצדק.

אל על מוסיפה כי לא מדובר באירוע נקודתי: בשנים האחרונות המרחב האווירי נסגר פעמיים ואין לדעת מה צופן העתיד. לצד זאת, חברות התעופה עתרו בשתי עתירות לבג"ץ בבקשה שיינתן צו הקובע שהחובות הנוגעות לשירותי סיוע לא יכולות לחול במצב שבו המרחב האווירי נסגר מכוח החלטות הרשויות המוסמכות. הכרעות אלו טרם הוכרעו והן מעוררות כך לטענתה שאלות חופפות לסוגיות בבקשת הערעור. "כך יוצא שבה בעת שהשאלות העקרוניות ממתינות להכרעת בג"ץ, מערכת המשפט האזרחית ממשיכה לעסוק באותם נושאים ולהצמיח הכרעות סותרות".

המסגרת החוקית ותגובת הנוסע

"במשך תקופת המבצע נותר המרחב האווירי סגור כמעט לחלוטין לתעופה אזרחית", מסבירה אל על. כתוצאה מכך נאלצה "לבטל את טיסותיה למשך ימים ארוכים, ונשאה בהוצאות ובנזקים כבדים, ובהם אובדן הכנסות, הוצאות נלוות, אחסון מטוסים בחו"ל, הלנת צוותים ואש"ל, אבטחה מוגברת ועלויות משפטיות". לטענתה, היא פעלה לסייע לנוסעים שנותרו בחו"ל "כמיטב יכולתה": ביצעה טיסות חילוץ, מימנה החזרת נוסעים באמצעות ספינות מקפריסין ואפשרה לנוסעים שלא שובצו לחילוץ לקנות כרטיסים לטיסותיה. "יכולתה של אל על להשיב את נוסעיה נותרה כפופה להחלטות הרשויות ולאישורים שניתנו ולא להחלטות תפעוליות או מסחריות שבשליטתה".

החוק נועד להסדיר זכויות נוסעים בשגרה ולתמרץ צמצום ביטולי טיסות, ולטענת אל על הוא לא נועד לקבע זכויות באירועים חריגים הנכפים על חברות התעופה בהחלטות רשויות המדינה. סעיף 9א לחוק מסמיך את שר התחבורה להוציא צו המגביל את שירותי הלינה לשני לילות, ולדברי אל על הדבר מוצדק ביתר שאת כשהשמיים סגורים לגמרי. ההסדרים בחוק נשענים על הנחת קיומו של משק תעופה פעיל שבו יש למוביל אפשרות מעשית להסדיר את המשך מסעו של הנוסע, ונועדו לגשר על תקופת המתנה שבמהלכה אפשר להסדיר לנוסע טיסה חלופית - ולא כך הדבר כאשר השמיים סגורים.

עו"ד ברק שמעוני ב"כ אורי דהן מסר בתגובה: "בקשת רשות הערעור של אל על מבקשת למעשה לגלגל את הנטל הכלכלי הכרוך במימון שהייתם של נוסעים שנתקעו בחו"ל מכתפיה של חברת התעופה, שעליה הטיל המחוקק את חובת הסיוע, אל כתפיו של הצרכן הבודד. חוק שירותי תעופה הוא חוק צרכני מובהק, שנועד להגן על זכויות הנוסעים, ובפרט במצבים שבהם הם נותרים חסרי אונים הרחק מביתם. המחוקק אף נתן דעתו למצבי חירום וקבע מנגנון מפורש המאפשר להגביל את תקופת הזכאות לשירותי לינה באמצעות צו מתאים. צו כזה לא ניתן, לא ביחס למבצע 'עם כלביא' ולא ביחס למבצע 'שאגת הארי'.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי תואם את המצב החוקי הקיים ועשה צדק כשתיקן את פסק הדין השגוי של בית המשפט לתביעות קטנות. אין מקום לפרשנות משפטית המביאה לפטור או צמצום חובת הסיוע תוך פגיעה בצרכן והעדפת האינטרס הכלכלי של חברות התעופה. אין מחלוקת כי מדובר בנסיבות חריגות, אולם שאלת חלוקת הנטל הכלכלי בנסיבות אלה מקומה בהסדרים שבין המדינה לחברות התעופה, ולא בהעברתו אל הצרכן הבודד, שעל זכויותיו ביקש המחוקק להגן. אנו סבורים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב על הוראות החוק ומגשים את תכליתו הצרכנית, וכי אין הצדקה להתערבות בו".

עוד כתבות

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום