במשך שנים נדמה היה שרכבת ישראל דוהרת קדימה: פרויקטי ענק, תקציבי פיתוח וגיוס של אלפי עובדים. אלא שבניגוד לתנופת ההתרחבות הצטברה בעיה פיננסית שכעת הופכת לאזהרה רשמית. רשות החברות הממשלתיות מתריעה מפני סיכון נזילות ממשי ברכבת ודורשת מהחברה לגבש תוכנית התייעלות מקיפה. מדוח שחיברה הרשות והגיע לידי גלובס עולה שההוצאות וכוח־האדם טיפסו בקצב מהיר בהרבה מהגידול בתפוקות התפעוליות של הרכבת, כשבמקביל נשחקה הרווחיות.
● אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת
● לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז
מצבת העובדים התנפחה, התפוקות נותרו מאחור
הנתונים שאספה הרשות, המשווים את ביצועי החברה בין השנים 2019 ל־2025, חושפים פער דרמטי בין התשומות לתפוקות. בתקופה זו זינקו הוצאות השכר של הרכבת בכ־60% - מכ־1.05 מיליארד שקל ב־2019 לכ־1.66 מיליארד שקל ב־2025. במקביל, מצבת העובדים גדלה ב־37%, מ־3,749 ל־5,145 עובדים.
אלא שהתרחבות כוח־האדם כמעט לא תורגמה ליותר שירות לציבור. לפי הדוח, באותן שנים גדל מספר הנוסעים ב־4% בלבד, אורך תשתית המסילות התרחב ב־4%, הקילומטראז' של הרכבות עלה ב־7% ומספר הרכבות הממוצע ביום גדל ב־8%. לשם השוואה, בין 2014 ל־2019 גידול של 26% בתפוקות לווה בעלייה מידתית של 29% במספר העובדים. להגנת הרכבת צריך להזכיר שהשנים האחרונות, בניגוד לשנים שלפניהם, לוו במגפת הקורונה ובמלחמות בלתי נגמרות שייתכן שפגעו גם בתפוקות.
בכל מקרה, לפי תחשיב הרשות, אילו מצבת העובדים הייתה מותאמת לגידול הריאלי בתפוקות - ממוצע של 6% - הרכבת הייתה אמורה להעסיק 3,974 עובדים בלבד. בפועל, יש עודף של 1,171 עובדים מעבר לקצב הגידול בתפוקות.
הפערים בולטים במיוחד בארבע חטיבות מרכזיות. בראשן ניצבת חטיבת הפיתוח, שבה זינק מספר העובדים ב־133% - מ־222 ב־2019 ל־518 ב־2025 - פער של 283 עובדים מעבר למצבת המותאמת לתפוקות. ברשות מותחים ביקורת על כך שגם תוספת כוח־האדם המאסיבית הזו לא מנעה עיכובים משמעותיים בפרויקטים.
"נוצר מצב שבו בסיס ההוצאות הקבועות של החברה גדל באופן לא פרופורציונלי לתפוקות שלה, תוך שהציבור לא מקבל את השיפור בשירות שעליו הוא משלם", נכתב בדוח. בהתאם לכך, הרשות דורשת מהרכבת לגבש וליישם תוכנית התייעלות, לרבות בחינה של תקני כוח־האדם והוצאות השכר מול התפוקות בפועל.

הרווחיות נשחקת, פעילות המטענים בהפסד
לצד הזינוק בהוצאות, הדוח חושף עד כמה שולי הרווח של הרכבת דקים - ואיך הם הולכים ונמחקים. אמנם הכנסות החברה צמחו מכ־2.56 מיליארד שקל ב־2019 לכ־3.65 מיליארד שקל ב־2025, אך בשורה התחתונה נותר מעט מאוד: ב־2025 רשמה החברה רווח כולל של כ־56.5 מיליון שקל בלבד (שיעור רווחיות של 1.55%), לעומת הפסד של כ־24.3 מיליון שקל ב־2019.
המגמה מ־2023 ועד המחצית הראשונה של 2026 מדאיגה אף יותר ומצביעה על שחיקה חדה: שיעור הרווח הגולמי צנח מ־12.6% ב־2023 ל־1.8% בלבד. במקביל, במחצית הראשונה של 2026 רשמה הרכבת הפסד תפעולי בשיעור של 3.85% מההכנסות והפסד נקי של 1.45% מההכנסות. עם זאת, יש לציין כי מבצע "שאגת הארי" התרחש במהלך המחצית הראשונה של השנה, כך שייתכן שחלק מההפסד מיוחס גם לפגיעות של רסיסים בתחנות רכבות ומתפוקה מצומצמת.
כך או כך, אחד ממוקדי הדימום המרכזיים הוא מגזר המטענים - פעילות שהרשות מגדירה כאסטרטגית למשק, אך כזו שהפסדיה הולכים ותופחים. בין 2019 ל־2025 דרכו הכנסות המגזר במקום (מכ־326 מיליון שקל לכ־324 מיליון שקל), אך ההפסד השנתי כמעט הוכפל - מכ־33.6 מיליון שקל לכ־62.6 מיליון שקל. בכך זינק שיעור ההפסד מתוך ההכנסות מ־10.3% ל־19.3%.
ברשות מציינים שההפסדים נרשמים למרות ביקושים גבוהים במשק, ומזהירים כי חוסר היעילות בתחום עלול לפגוע בשרשרת האספקה ובתועלת המשקית. "פעילות המטענים והמסופים מחייבת גמישות עסקית והתאמה לשרשראות האספקה של הנמלים והתעשייה", נכתב בדוח, תוך דרישה לטיפול מבני שיביא להבראת המגזר.
נקודת האור היחידה בדוח מגיעה ממגזר המסחר של הרכבת, שמציג רווחיות גבוהה אך נותר שולי בהיקפו. הכנסותיו אמנם יותר מהכפילו את עצמן - מכ־27 מיליון שקל ב־2019 לכ־71.4 מיליון שקל ב־2025 - והרווח הסתכם בכ־45.3 מיליון שקל (שיעור רווחיות מרשים של 63.5%). עם זאת, המגזר אחראי לפחות מ־2% מהכנסות החברה. ברשות סבורים כי מדובר בפוטנציאל שטרם מומש, ודורשים להאיץ את הפיתוח העסקי במתחמי המסחר בתחנות הרכבת.
הממצא החריף ביותר בדוח נוגע לשורה התחתונה של היציבות הפיננסית: סיכון נזילות מיידי. השילוב בין תזרים שלילי מפעילות שוטפת, הפסד תפעולי והיעדר כרית ביטחון מוגדרת יוצר, לדברי הרשות, תלות הולכת וגוברת בעיתוי העברת התשלומים מהמדינה, בהלוואות הון חוזר ובמחילות חוב. בנוסף, הרשות מצאה כי הרכבת מפרה את הוראות החוזר הרלוונטי לחברות ממשלתיות: אין לה מדיניות רשמית לכרית ביטחון לניהול סיכוני נזילות, ובמקום זאת היא מסתמכת על יתרת המזומנים השוטפת שלה.
רשות החברות דורשת התייעלות מיידית
בסיכום הדוח דורשת רשות החברות מהנהלת הרכבת לפעול בשלושה מישורים מרכזיים: התייעלות בכוח־האדם ובהוצאות השכר, הבראת פעילות המטענים ומימוש הפוטנציאל המסחרי של החברה, לצד טיפול מיידי בסיכוני הנזילות. באשר לסוגיה האחרונה, הרשות דורשת כי דירקטוריון הרכבת יקיים דיון בנושא כבר בישיבתו הקרובה ויקבע מדיניות מחייבת לכרית הביטחון.
הדרישות הללו פוגשות את הרכבת בעיצומו של ואקום ניהולי ממושך. החברה מתנהלת כבר יותר משנה ללא מנכ"ל קבוע, מאז סיים משה (שיקו) זנה את תפקידו באוגוסט 2025. ניסיון לאחרונה למנות את יעקב מרציאנו לממלא מקום עורר סערה בדירקטוריון והוביל להתפטרותן של שתי דירקטוריות חיצוניות - השופטת בדימוס שרה פריש ופרופ' שולמית גלר - לפני שהמינוי נפסל בוועדת המינויים ובמקומו מונה אבשלום אלמליח למנכ"ל בפועל.
טלטלות נרשמו גם ביתר עמדות המפתח: יו"ר הדירקטוריון משה שמעוני סיים כהונה של כשש שנים ביוני 2026 (את מקומו תפס אבנר פלור, ששימש קודם כמנכ"ל בפועל, ובעברו היה מנכ"ל משרד התחבורה); באותו חודש הועבר מתפקידו סמנכ"ל המטענים ישראל מרקו בעקבות שני אירועי בטיחות חריגים ברכבות משא; והשבוע הצטרפה לשרשרת העזיבות גם סמנכ"לית הכספים והכלכלה, רונית זלמן־מלאך, שהודיעה כי תסיים את תפקידה בפברואר 2027.
תגובת רכבת ישראל
"רכבת ישראל הינה חברה ממשלתית מובילה מהטובות שבשירות הציבורי, החברה מעניקה שירות למעל ל-300 אלף נוסעים מידי יום, תוך הגדלה ושדרוג תדיר של שירות הרכבות והתשתית הרכבתית. זאת על מנת לעמוד בביקושים אשר שוברים שיאים לאורך השנתיים האחרונות. רק אשתקד הסיעה הרכבת הסיעה 72 מיליון נסיעות. גידול משמעותי ושיא, מאז הקמתה לצד שיא ממוצע נסיעות יומי של כ-300 אלף בתחילת שנת 2026. בימים אלה נכנס לו"ז רכבות מהפכני הכולל הגברת תדירות בקווים המבוקשים ביותר והפעלה של מערכת האיתות החדישה בעולם ETCS.
גידול החברה בכלל ההיבטים וגם בהיבט משאבי האנוש, נועד לתמוך במטרה הלאומית של החברה להסעת 300 מיליון נוסעים עד שנת 2040, פיתוח תשתיות, טכנולוגיות ושירותים המהווים הכרח לפיתוח רשת המסילות הלאומית ושיפור מרקם החיים במדינה. כך למשל, הרכבת זכתה במקום הראשון בשירות אל מול כלל מפעילי התחבורה הציבורית בישראל בסקר מדד המותגים, מדד בלתי תלוי שערך עיתון גלובס.
הרכבת מתכננת את פעילותה במצב עניינים רגיל, בהתאם למגבלות התקציב הנובעות מתמורת המדינה לשירות, זוכה לדירוגים גבוהים ע"י חברות המדרוג, לאמון המשקיעים וכמובן מציבור לקוחותיה הגדל מידי שנה בהיקפים חסרי תקדים.
למרות אתגרים חסרי תקדים, מגיפת הקורונה, מלחמה מתמשכת, גיוסי עובדים למילואים ועוד, החברה עומדת בכל משימותיה הלאומיות הן במישור השירותי לנוסעים, והם במישור התשתיתי, בנייה ופיתוח קווי הרכבת העתידיים.
צר לנו כי ישנם גורמים, העושים שימוש במבצע שאגת הארי והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל, שטרם כוסו במלואן על ידי המדינה, על מנת לקעקע את ביצועיה הכספיים של החברה, לאחר שעובדי הרכבת ומנהליה שמרו על רציפות תפקודית במהלך ימי הלוחמה. רכבת ישראל תמשיך ותהיה הראשונה לתמוך בכל צורך לאומי, אזרחי או בטחוני, ותיתן שירות תחת אזעקות וגיוסי כ"א. רכבת ישראל מחוייבת לבדיקה עצמית והתייעלות ככל שנדרש, תלמד את פניית רשות החברות, ותפעל בהתאם להנחיות".
איגוד עובדי התחבורה בהסתדרו מסר בתגובה: "הניסיון לקשור בין מצבה הפיננסי של רכבת ישראל לבין עובדי הרכבת מנותק מהמציאות. מהדוח עצמו עולה כי הכשלים המרכזיים הם כשלים ניהוליים ותקציביים הנוגעים לניהול פרויקטים, הליכי רכש ותכנון, העסקת עובדים ומנהלים בחוזים אישיים וחוזי פיתוח, ולא לעבודתם המסורה של עובדי הרכבת, שהוכיחו פעם אחר פעם את מחויבותם למדינה ולציבור.
"ההסתדרות וועד עובדי רכבת ישראל לא יאפשרו להפוך את העובדים לשעיר לעזאזל של מחדלים ניהוליים. מדובר בניסיון להסיט את הדיון מהאחריות של מקבלי ההחלטות ולהכשיר את הקרקע לפגיעה בעובדים. נעמוד כחומה בצורה מול כל ניסיון לפגוע בזכויות העובדים, בביטחונם התעסוקתי ובתנאי העסקתם".




















