השוק הפרטי תמיד יהיה זריז ויצירתי יותר מהרגולטור. התמריצים אחרים לגמרי, הגמישות גבוהה בהרבה, וגם קבלת ההחלטות כמובן מהירה יותר. בזמן שהפקיד שורך את נעליו, היזם כבר עובר חצי עולם. זה לא אומר שלא צריך את אותם שומרי סף או שאין להם בכלל משמעות, אבל זה בהחלט מזכיר עד כמה הסכר שהם בונים מוגבל, ודאי אם מגיע שטפון.
● הדד־ליין מתקרב: בבנק ישראל בוחנים צעדים חדשים נגד מבצעי הקבלנים
● טור סופ"ש | מהלך לריסוק השורה התחתונה: הרווחים הכלואים הרגו את הנדל"ן המניב
יצירתיות מול רגולציה
הדוגמה הקלאסית לאותו "ארביטראז' רגולטורי" מגיעה בדרך כלל משוק הרכב האמריקאי. כבר לפני מספר עשורים, אחרי שהאמריקאים הפנימו שהתחרות הגיעה, ושעל הדרך היא גם מוזילה את הוצאות משקי הבית, הם ניסו לכל הפחות לשמור ולהגן על תעשיית הרכב המקומית במגזר המסחרי. בעקבות זאת, הוטל בשעתו מכס של 25% על יבוא כלי רכב מסחריים קלים וטנדרים לארה"ב, לעומת 2.5% בלבד על רכבי נוסעים פרטיים.
בהתחלה זה עבד, עד שהאמריקאים הבינו שהם בעיקר נרדמו בשמירה. פורד, למשל, ייצרה מכוניות מסחריות בטורקיה עם ספסל אחורי, חגורות בטיחות וחלונות צד, מה שקיטלג אותן כרכבי נוסעים. מיד לאחר השחרור מהמכס בנמל בולטימור, החברה פירקה וגרסה את המושבים והחלונות והרכב הפך למסחרית סגורה. סובארו, הענקית היפנית, התקינה בארגז הפתוח של הטנדר שני מושבי פלסטיק הפונים לאחור (עם חגורות בטיחות ואפילו שטיח לרגליים). מרצדס הגרמנית פירקה מסחריות שלמות למערכות נפרדות ושלחה אותן בארגזים, "חלקי חילוף" להרכבה מחדש בדרום קרוליינה. הכל היה כשר, ונותר בעיקר להתווכח על הריח.
השבוע נזכרתי בזה, לאחר שהחלו להתפרסם דוחות החברות הציבוריות בבורסה. עם התשובה לאחת השאלות הכי מסקרנות כרגע בשוק המגורים - איך משכנעים ישראלים לקנות דירה בישראל, כשהמחירים יורדים כמעט חודש אחרי חודש? הם אמנם לא באים כמו פעם, ועדיין נמכרו פה 26 אלף דירות חדשות מתחילת השנה.
ולא פחות מסקרן: עם תשובה לשאלה המטרידה איך בכל זאת חזרו במלוא העוצמה מבצעי המימון האגרסיביים, שנה וחצי לאחר שבנק ישראל החליט להגביל אותם. רק בימים האחרונים כתבו במשרד האוצר שמבצעי המימון חזרו לתפוס נתח של כמעט 50% מהשוק בספטמבר, לעומת 20% בלבד במאי.
מבצעי 90:10 כבר כאן
דוח צנוע שפרסמה השבוע חברת קטה גרופ, יזמית מגורים משפחתית וצעירה יחסית, יכול ללמד על הדרך היצירתית גם למכור דירות וגם להתחמק ממגבלות הרגולטור.
קטה מנופפת בצבר מרשים של 50 פרויקטים, הכוללים יחד 5,701 דירות - רובן בהתחדשות עירונית. מי שתושב פתח תקווה, למשל, לא יכול שלא להכיר את תנופת הפיתוח של החברה, ש"כבשה" את מרכז העיר בשלל פרויקטים. הנוכחות הזו מורגשת גם בשטח: בסוף השבוע יתקיים בקניון הגדול "יריד הדירות הגדול בישראל" - שם מעט יומרני לאירוע מכירות של חברת קטה בלבד - שבמסגרתו היא מבטיחה "היצע של כ־20 פרויקטים שונים בפתח תקווה, בהנחות של עד 300 אלף שקל".
ויחסית לצוק העתים בשוק המגורים, אותה קטה מציגה כמות מרשימה למדי של מכירות. בתשעה חודשים היא מכרה 155 דירות, לעומת 116 בתקופה המקבילה אשתקד. מחיר ממוצע לדירה (כולל מע"מ) עמד על 3.3 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון אשתקד. ברבעון השלישי היא מכרה 36 דירות - במחיר ממוצע של 3.8 מיליון שקל. המספרים הללו לא כוללים עוד 14 עסקאות שנחתמו ובוטלו, סביר להניח על ידי קונים שלא רצו או שלא יכלו לעמוד בהתחייבות.
אלא שמתוך אותן 155 דירות, 117 נמכרו "בתנאי תשלום מיטביים". המחיר הממוצע לאותן דירות, 75% מהמכירות, עמד על 100 אלף שקל יותר לעומת מי שקנה דירה בפריסת תשלומים רגילה, מה שלפני הכל מוכרח להזכיר לכולם שלא רק הקבלנים מממנים את אותן הטבות מימון מפתות.
ועכשיו שימו לב לזה: בנק ישראל קבע במרץ 2025 שהתשלום על דירה במועד האכלוס לא יעלה על 40%. בהגדרה רשמית, הוחלט שפרויקט למגורים שבו שיעור החוזים בהם תנאי התשלום אינו לינארי, כך שמעל 40% מתשלום הדירה נדחה למועד המסירה, עולה על 25%, הוא יסווג בבנקים כ"אשראי בסיכון מוגבר". הכרזת מלחמה של הרגולטור על מבצעי המימון.
ומה עשתה קטה? "החברה מעניקה פריסת תשלומים, כך שהרוכש משלם 10%-20% מהתמורה במועד החתימה על הסכם המכר, התשלום השני של 41%-51% מהתמורה משולם באמצעות הלוואות קבלן, והיתרה, 39%, מושלמת סמוך לאכלוס".
במילים פשוטות: מבצעי 90:10 לגמרי כאן. ולא רק על ידי יזמים חזקים במיוחד, שלא זקוקים להלוואות ולמגבלות המפקח. ורק במקום 40% או יותר מהתשלום במסירה, ירדנו כביכול ל־39%. עוד 51% שיושלמו על ידי הקונה רק בקבלת המפתח, באמצעות החלפת הלוואת הקבלן. בנק ישראל עומד כביכול בשער, אבל הגדר עצמה התפרקה.
כוכבי השבוע
מצוין: עוד 50 אלף שקל הוצאות משפט לתובע ייצוגי
עו"ד עמית זילברג, תובע סדרתי בתחום הספאם, הפסיד השבוע בבית המשפט המחוזי תל אביב. זילברג הגיש תביעה ייצוגית נגד רשת KSP, ששלחה לו מייל שיווקי אחד, ובסופו של הליך הוא שחויב ב־50 אלף שקל הוצאות משפט. שבוע קודם דחה ביהמ"ש תביעות ייצוגיות נגד שופרסל ומקדונלד'ס, לאחר שגם הן נתבעו על שליחת ספאם, וחייב את מגיש הבקשות ב־60 אלף שקל הוצאות משפט בסך הכל.
מדובר בעוד אבני דרך, מאז קבע העליון באפריל שתביעות סרק יגררו הוצאות משפט שאינן רק כסת"ח. הכרה בכך שתביעות ייצוגיות הן חלק ממערכת משפטית הוגנת וראויה, לפעמים הדרך היחידה של האזרח הקטן לנצח תאגידי ענק, אבל שמערכת כלכלית הוגנת וראויה חייבת לאפשר לחברות להתנהל באופן סביר, מבלי לחשוש כל הזמן מעו"ד שאורב להן בפינה. ועוד הזדמנות לכתוב כמה חבל שאי אפשר לתבוע את הפוליטיקאים שלנו, שהפכו את הספאם לאומנות - באופן חוקי כמובן.
בלתי מספיק: גם השבת חוזרת שוב לבית המשפט
ענקית הקניונים מליסרון עתרה השבוע לבית המשפט נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שתכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויותיה בשבת. רק שהשבת היא נושא חשוב מדי - דתית, תרבותית, חברתית, עירונית ועוד - בשביל שגורלה וצביונה יקבע בבתי משפט. במדינה מתוקנת, נבחרי העם ונציגיו היו יושבים מזמן לגבש פתרון שיכונן סטטוס קוו חדש ליום המנוחה במדינה יהודית דמוקרטית וליברלית. אבל לכולם נוח לגלגל עוד הכרעה לבתי המשפט, ואז להתלונן שהם אלה שמחליטים מה יקרה כאן.
ובינתיים, הבלחות עירוניות וסבסודים מקומיים מכריעים למשל מי ייסע ומי לא ייסע בתחבורה ציבורית בשבת. כ־13 רשויות מקומיות כבר שותפות למיזם האוטובוסים שנוסע בשבת למוקדי הבילוי והחופים של תל אביב. אם אתם חילונים מהרצליה או ממודיעין תקבלו נסיעה חינם, ואם אתם חילונים מפתח תקווה או מראש העין לא תקבלו. למה? ככה.




















