הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים, בראשות אשר אברג'ל, בנתה המלצה לחלוקת ההכנסות ממתחם השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל, בבעלות של איגוד ערים דן לאיכות הסביבה. מדובר על בין 35 ל-40 מיליון שקל בשנה, ובהמשך לגדול אפילו יותר עם הרחבת המתקן.
● השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר, והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר
● יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל
השפד"ן מטפל במי הביוב של כלל גוש דן, כלומר אוכלוסיה של מעל שני מיליון איש. אך מבחינת שטח מוניציפלי, הוא לא שייך לאף רשות מקומית. מאז הרחבת ראשון לציון למערב, הוא הפך ל"מובלעת" בלב השטח המוניציפלי של ראשון לציון, שלא משלם ארנונה לאף אחת מהרשויות. אם משרד הפנים יקבל את ההמלצה, השטח ישויך לראשון לציון, שתקבל את החלק הגדול ביותר של ההכנסות, אך רובן יתחלקו בין הרשויות האחרות באזור: בת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה.
בדצמבר 2024 הוסמכה הוועדה הגאוגרפית מרכז לדון בשיוך השטח ובחלוקת ההכנסות ממנו. במהלך עבודתה הגישו חמש רשויות הצעת פשרה מוסכמת, אך חולון סירבה להצטרף והגישה מודל משלה. על פי עיריית חולון "מנגנון זה, שהוסכם על פי המסמך כבר ביום 27.5.2025 (קרי, למעלה מחודשיים לפני הדיון!) נשמר בסודי סודות בכיסו של ראש עיריית יבנה [...] ורק בסופה של הישיבה, לאחר שהצדדים סיימו לטעון את טענותיהם, נשלף הנייר בקול תרועה רמה, והוצג בפני הוועדה". מבחינת חולון, ככל שהשטח יסופח, הוא בכלל צריך להיות מסופח אליה.
השטח יסופח במלואו לראשון לציון
כעת, בדוח שהגישה, הוועדה המליצה על פשרה: השטח יסופח במלואו לראשון לציון (המקיפה אותו מכל עבריו), וקבעה מספר קריטריונים לחלוקת ההכנסות: אוכלוסייה (30%), דירוג חברתי כלכלי (20%), חוסן פיננסי של הרשות (20%), שיעור גביית ארנונה (10%) וגבול עם המתקן (20%). הקריטריון האחרון הוא בפועל תפור למידותיה של ראשון לציון, מכיוון שהיא הרשות היחידה הגובלת במתקן. בנוסף לכך, ראשון לציון תקבל 5% ראשונים לפני חלוקת ההכנסות, זאת כדי לפצות אותה על השירותים העירוניים שהיא תיתן למתקן, והעלות של גביית הארנונה עצמה.
כך שבסופו של דבר, החלוקה היא כזאת: ראשון לציון תקבל 5% ראשונים, ושאר הסכום יתחלק בין הרשויות כך: ראשון לציון תקבל 38.6%, בת ים 20.4%, חולון 17.7%, יבנה 11.2%, נס ציונה 7.2%, וגן רווה - 4.9%. כך שהמרוויחה הגדולה היא ראשון לציון, אך גם הרשויות האחרות בסביבה יקבלו מיליוני שקלים להכנסתן הקבועה, בלי שום צורך באספקת שירותים עירוניים או לבצע גביה בפועל. עם זאת, קרן הארנונה שמחלקת מחדש הכנסות מארנונה שלא למגורים לפי הגדלת היצע הדיור, תיקח מהרשויות השונות כ-28% מהכנסות אלו מכך. בנוסף, מי שישלם את הארנונה בפועל הם צרכני המים, שנאלצים לשאת בכלל העלויות של משק המים. מדובר על עליה של 0.35% בעלויות המים, או כחצי שקל למשק בית לחודש. בנוסף, חשוב לציין שתל אביב, החברה המרכזית ביתר באיגודן - לא תקבל דבר.
כעת, ההמלצה עוברת למשרד הפנים. אך נכון להיום, הממשלה היא ממשלת מעבר, ולא בטוח ששר הפנים (והחוץ) גדעון סער יוכל לחתום על כך. סביר שרק שר הפנים הבא יוכל לחתום על ההמלצות ולשייך את ההכנסה לרשויות המקומיות השונות.




















