יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון • עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים • "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA
בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

הסנקציות הבריטיות שהוטלו על שמונה חברות בנייה ואדריכלות הפועלות מעבר לקו הירוק הן איתות מדאיג לגבי הדרך שבה הממלכה המאוחדת יכולה למעשה לשבש את הכלכלה הישראלית. כך אומר לגלובס עורך הדין טרוור אסרסון, שותף בכיר במשרד עורכי הדין אסרסון הפועל בזירה העסקית בישראל ובבריטניה, ומי שעומד בראש האגף במשרד האחראי להתמודדות עם "חוקי הסנקציות הבריטיים" החדשים.

● כותרות העיתונים בעולם | למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה
● הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

לדברי אסרסון, שהיה פעיל בעבר בעתירות ובמאבק משפטי נגד סיקור מוטה של רשת BBC את הסכסוך הישראלי־פלסטיני, "ישנו חשש הולך וגובר בנוף העסקי הישראלי" לגבי ההשלכות של הסנקציות הבריטיות.

בספטמבר האחרון הודיע שר החוץ הבריטי אד מיליבנד כי הממלכה המאוחדת תשנה מן היסוד את הדרך שבה היא מתמודדת עם סוגיית ההתנחלויות ועם ישראל. הוא הבטיח להטיל איסור יבוא של מוצרי התנחלויות, הבטיח לצמצם עוד יותר את יצוא הנשק לישראל, הגדיר מעשי מתנחלים ביהודה ושומרון כ"טיהור אתני" והבטיח להיאבק בכל סיוע פיננסי או חומרי לבניית ההתנחלויות. מאז, סירב מיליבנד לפסול אפשרות להטיל סנקציות על בנקים ישראלים המספקים משכנתאות או מימון לחברות בנייה הפועלות בשטחים.

הדברים עוררו חשש מסנקציות פיננסיות על מוסדות ישראליים, שיגדעו למעשה את הקשר שלהם לשווקים הבינלאומיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ישראל כבר בוחנת שימוש במטבעות קריפטוגרפיים כדי להתחמק מסנקציות אלה.

חברות הבנייה שנכנסו לסנקציות הבריטיות 

■ החברה לפיתוח הר חברון ¡ חמדת שומרון

■ חברת ש.א.ג. (ולול) בנייה ופיתוח בע"מ

■ לב ההר יזמות

■ הרי זהב

■ אריאל מגורים יהודה ושומרון בע"מ

■ עמי גבירצמן אדריכלים 2021 בע"מ

■ צ.פ. חברה לבניין בע"מ

הסכנה האמיתית - הרחבת הסנקציות

חבילת הסנקציות שהוכרזה השבוע הייתה מוקדמת מהצפוי למרות שמיליבנד הכריז בספטמבר כי ייקח בין שישה לתשעה חודשים לגיבוש הסנקציות. החבילה שהוכרזה אתמול כללה שמונה חברות: החברה לפיתוח הר חברון, חמדת שומרון, חברת ש.א.ג. (ולול) בנייה ופיתוח בע"מ, לב ההר יזמות, הרי זהב, אריאל מגורים יהודה ושומרון בע"מ, עמי גבירצמן אדריכלים 2021 בע"מ וצ.פ. חברה לבניין בע"מ.

לדברי אסרסון, ההשלכות של המדיניות הבריטית עדיין לא ברורות והכול תלוי בשאלה של אילו חברות ייכנסו לרשימה האסורה של הממלכה המאוחדת. "ההשלכות עשויות לנוע בין פגיעה מינורית בכמה חברות לפגיעה הרסנית למשק הישראלי כולו", אומר אסרסון לגלובס.

"כל חברה בריטית שתמשיך לספק שירותים לחברות הבנייה, שעליהן הוטלו הסנקציות, עלולה מעתה לעמוד לדין פלילי, להיקנס ואף לחשוף את מנהליה לעונשי מאסר", הוא מסביר. "עם זאת, מאחר שלחברות הישראליות הללו ככל הנראה אין קשרים משמעותיים עם בריטניה, ייתכן שהן יבחרו להתעלם מהסנקציות".

הוא מוסיף גם כי "הסכנה האמיתית טמונה באפשרות להרחבת הסנקציות. חברות ישראליות המספקות שירותי אנרגיה, מים, ביטוח, בנקאות ושירותים נוספים ליהודים המתגוררים ביהודה ושומרון או באזורים מסוימים בירושלים, עלולות למצוא את עצמן נתונות לסנקציות דומות לאלה שהוטלו על חברות הבנייה"

אם ממשלת בריטניה תחליט להרחיב את הסנקציות גם לבנקים, מזהיר אסרסון, ההשלכות עלולות להתפשט לכלל המשק הישראלי.

"מרגע שבנק נכלל ברשימת הסנקציות הבריטית, כל בנק המחזיק סניף בבריטניה מנוע מלקיים עמו קשרים עסקיים, שאם לא כן הוא עצמו מסתכן בהעמדה לדין פלילי", כך עורך הדין.

"בהתחשב במעמדה המרכזי של לונדון בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, בנק ישראלי שיוכנס לרשימת הסנקציות עלול למצוא את עצמו מנותק למעשה מהמערכת הפיננסית העולמית. התוצאה עלולה להיות הרסנית לכלכלת ישראל וכמובן גם ליחסים בין בריטניה לישראל", מזהיר אסרסון.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד / צילום: ap, Brynn Anderson
 שר החוץ הבריטי אד מיליבנד / צילום: ap, Brynn Anderson

ישראל טרם הכריזה על צעדי הנגד

אסרסון אינו פוסל אפשרות של קרב משפטי בבריטניה סביב הסנקציות ואומר כי הבסיס המשפטי לאימוצן הוא "רעוע". "שר החוץ הבריטי מסתמך על חוות דעת מייעצת שפרסם בשנת 2024 בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), שלפיה נוכחות ישראלית בכל חלק מיהודה ושומרון מהווה הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי - כלומר, פשע מלחמה. אלא שלחוות הדעת המייעצת הזאת אין תוקף מחייב במשפט הבינלאומי", מציין אסרסון.

"למרות זאת, ממשלת בריטניה בחרה להתייחס אליה כאל הכרעה סופית ומוחלטת בסוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת עמוקה במשפט הבינלאומי. האסטרטגיה של ממשלת בריטניה היא, במקרה הטוב, מבולבלת וחסרת עקביות; במקרה הרע, היא נגועה בחוסר יושר ובכוונת זדון", הוא הוסיף.

בישראל עדיין לא הודיעו על צעדי תגובה למהלך הבריטי, אך הבטיחו לבחון "דרכים חדשות כיצד לחזק את ההתיישבות ביהודה ובשומרון ולהגן על כל מי שנוטל חלק בבניין ארץ ישראל על פי החלטות הממשלה מול ניסיונות פגיעה", כפי שכתב השבוע שר החוץ גדעון סער.

הממשלה מפעילה מנגנון שיפוי לעסקים ישראליים בהתנחלויות שנפגעים מאיסורי יצוא או מחובה לסמן את המוצרים שלהם וכך גם לגבי מוסדות אקדמאיים הפועלים מעבר לקו הירוק ואינם רשאים להשתתף בתוכנית "הורייזן" למחקר של האיחוד האירופי.

"כפי שהיה גם בעבר, ישראל תנקוט בצעדי נגד למהלך הבריטי. מרכיבי התגובה, במנעד רחב של אפשרויות, נשקלים. לכשתתקבלנה החלטות - נפרסמן", נכתב בהודעת משרד החוץ.