השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים • לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

שכר במגזר הציבורי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שכר במגזר הציבורי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר הממוצע למשרה מלאה במגזר הציבורי עמד בשנת 2025 על כ-18 אלף שקלים, כשבראש הטבלה ניצב בנק ישראל עם כ-35 אלף שקל לחודש, כך חשף היום הממונה על השכר אפי מלכין בדו"ח על הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2025.

החציון עומד לא רחוק מהממוצע, על 14.6 אלף שקל במגזר הציבורי שבו עובדים 673 אלף עובדים. בטבלת השכר אחרי בנק ישראל ניצבים חברות ותאגידים ממשלתיים, בהם חברת נמלי ישראל (32 אלף), חברת החשמל (31.6 אלף), מפעל הפיס (31 אלף) והמרכז הרפואי יוספטל (30 אלף).

● הממונה על השכר מזהיר: "לחלק מהאנשים לא תהיה באמת קצבת זקנה"
● "מה שלא משקיעים עכשיו, יעלה לנו פי 10": המחיר של הרפורמה בהתפתחות הילד

כשבוחנים את שיאני השכר לפי הדירוג המקצועי, בראש הטבלה נמצאים שופטים המשתכרים כ-62 אלף שקל בחודש. אחריהם רופאים מומחים (49.5), רשמים (45 אלף) ועובדי ביקורת (40.4 אלף).

במערכת הדיגיטלית שחשף משרד האוצר לציבור ניתן גם לבחון את צירופם של השניים. כך רופאים מומחים בבית החולים יוספטל משתכרים 98 אלף שקל, ועובדי הוראה באוניברסיטת בר אילן משתכרים כמעט 69 אלף שקל.

הפערים הגדולים ביותר בשכר נצפו באוניברסיטת בר אילן בין עובדי הוראה (כמעט 69 אלף שקל בחודש) לעובד "אחר" (11 אלף), ובמרכז הרפואי זיו - שבו רופאים מומחים הרוויחו 464% יותר מסטאז'רים (57 לעומת 10 אלף שקל). במרכזים רפואיים שבהם הפער נמוך יותר, הסיבה לכך היא שרופאים מומחים השתכרו בממוצע פחות.

גם הדירוג לא מגלה את כל התמונה, שכן במקומות שונים עובדים עם אותו דירוג השתכרו שכר אחר לגמרי, כשעובדי הוראה בבר אילן השתכרו כ-500% יותר מעובדי הוראה במפעל להכשרת ילדי ישראל. מהנדסים ברשות שדות התעופה השתכרו 46 אלף לחודש בעוד שעמיתיהם בשלטון המקומי 18 אלף. אחים ואחיות במרכז גריאטרי ראשל"צ השתכרו פי שניים מאלו שבעיריית ירושלים, ופיזיוטרפיסטים בקופת חולים מאוחדת השתכרו 80 אחוז יותר מבבית החולים איכילוב.

רוב נשי, ופערי שכר לטובת גברים

הדוח גם מראה רוב נשי מובהק לצד פערי שכר: נשים מהוות כ-70% מכלל העובדים במגזר הציבורי. למרות הרוב הנשי, פער השכר המגדרי עומד על 26.2% (כ-5,825 ₪ בחודש לרעת הנשים) - פער הנובע בעיקרו בשונות התמהיל המגדרי בעיסוקים, ומהבדלי ייצוג בתפקידי ניהול בכירים.

הרבעון העליון של מקבלי השכר מורכב מ-54.4% נשים ו-45.6% גברים, בעוד שרבעון תחתיו 70.5% נשים, ברבעון שמתחת לאמצע 78.6% נשים וברבע התחתון 81.5% נשים.

רכיבי השכר כצפוי שונים אצל גברים ונשים. אצל נשים השכר המשולב (שכר הבסיס) מהווה 51% מהשכר בעוד שאצל גברים 38%, ואליו מצטרפות תוספות שכר שונות כמו ותק, מקצוע, והשתלמות (55% מהפער), שעות נוספות ותורנויות (34.7% מהפער) החזר הוצאות בגין רכב, טלפון ואש"ל (8.6%), תשלומים אחרים והפרשים.

הפער הגדול ביותר בין גברים ונשים נמצא בעיריית רהט (51%), מ"א נווה מדבר (42%), וקופת חולים כללית (40%). כשבוחנים את הפער בין גברים ונשים לפי דירוג העובד מגלים שהפער הגדול ביותר הוא בתחום האדמינסטרציה, שבו גברים מרוויחים 41% יותר ואחריו הנדסאים וטכנאים (33%).

אפי מלכין, הממונה על השכר והסכמי עבודה אמר כי "אנו רואים בהנגשת נתונים מנוע מרכזי לניהול ציבורי מתקדם. איחוד המידע מכלל המגזר הציבורי מאפשר לנו לזהות מגמות, לייעל משאבים ולקבל החלטות מושכלות על בסיס תמונה מלאה. כל זאת כחלק ממהלך כולל שתכליתו שיפור השירותים הציבוריים הניתנים לתושבי המדינה."