ההסכם בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות לגבי העלאת שכר המינימום מגלם בתוכו, לצד העלייה בעלויות, גם רווחים משניים עבור היצרנים כמו עלייה בפריון, והקטנת תחלופת העובדים • כל זה לא פוטר מהתייחסות גם להיבטים פחות חיוביים של הנושא
אם ננסה לרגע להעמיד את המנהיגים של פעם ברף המוסרי כפי שהוא קיים היום, ספק רב אם היו עומדים בו • אפשר רק להשתעשע ברעיון מה היה קורה אם למשל אמירות של שרי הממשלה בעקבות מהומות ואדי סליב היו צריכות לעמוד לבחינת הציבור בסטנדרטים של היום
מבנה השכר במגזר הציבורי מכיל במתכונתו הנוכחית עיוותים שהשפעתם השלילית חורגת למשק כולו • קצב הגידול של 30% בשכר הנומינלי בעשור האחרון במשרדי הממשלה לעומת 19% בכלל המשק, מחדד את הפערים הכלכליים וחוסר השוויון • המצב הקיים מייצר מערכת תמריצים קלוקלת - מערכת האיזונים המעוותת בין שני המגזרים, הפרטי והציבורי, לא תוכל להתקיים לאורך זמן
החומות שנבנו סביב השכר לאנשי הקבע יצרו מצב מתמשך של חוסר שקיפות ופטרו את הצבא מחובת ההתייעלות • יש לבחון מחדש את הסדרי הפנסיה של אנשי הקבע בהתאם למקביליהם בשוק האזרחי, תוך התחשבות בכל תפקיד ותפקיד
הפטור ממע"מ על רכישות קטנות באינטרנט מעודד אינטראקציה בין הצרכנים ומאפשר להקטין את פערי הכוחות המובנים בין היצרן לצרכן • יוזמת שר האוצר לביטול הפטור תעמיק את פערי הכוחות הגדולים ממילא ותחליש את כוחם של הצרכנים אל מול התעשיינים
המשחק ההוגן בעולם העסקי הופר מרגע הכניסה למשבר • לכן הסיוע הממשלתי הוא משמעותי ומאותת למשק כי במקרים כאלה תגייס המדינה את עיקרון הערבות ההדדית
אין זה תפקיד המדינה לשנות בחירות של אזרחיה, ולא ניתן לקבוע מי מהעניים עפ"י דוח העוני עושה זאת מבחירה - או מהיעדר מרחב הזדמנויות • דעה