סוביניון בלאן: כל מה שיין לבן צריך להיות

אני אוהב סוביניון בלאן. צרפו לכך את החום הנורא ואת איכותם הגבוהה להפליא של כל הסוביניון בלאנים שנחתו במקררי הקיץ ותקבלו את אחת הטעימות המענגות ביותר שארגנתי לעצמי זה זמן רב.

סוביניון בלאן, יחד עם השרדונה ועם הריזלינג, הוא כידוע אחד מזני היין הלבן - בעצם היין בכלל - המפורסמים, הנחשבים והאציליים ביותר. לטעמי, לפחות מבין הזנים הקלאסיים, הסוביניון הוא היין הלבן בהא הידיעה. מרענן, חומצי במיוחד, קליל, בן לוויה מושלם לדגים ולפירות ים, ובקיצור כל מה שיין לבן צריך להיות. לא יין אדום בלי צבע כמו שאפשר לפעמים לחשוב על שרדונה מתוחכם במיוחד, עמוס עץ ודאווין. לא יין מתחנף, גם אם מורכב מאוד לעתים, כמו רוב הריזלינגים, מבלי להעליב את הזן המפואר הזה. יין לבן שהוא יין לבן.

לא טעמתי הפעם סוביניונים ממכורתו הצרפתית במחוז בורדו מפני שאיני מחבב אותם במיוחד. המרתי אותם במחוז הסוביניון הצרפתי הקלאסי ביותר, הלוא הוא עמק הלואר, וליתר דיוק צמד האפלסיונים פואי פומה וסנסר. לאלה צירפתי כמה אורחים מהקצה השני של העולם, שהפך בסוף המאה ה-20 למפורסם לא פחות, אולי אפילו יותר, בסוביניון שלו, הלוא הוא מחוז מרלבורו בניו זילנד. אורח לא צפוי הגיע מגרמניה, ולכל החבורה המכובדת הזו צירפתי כמה יינות מקומיים רק כדי לגלות שוב שאין לנו במה להתבייש, ולא רק בקברנה סוביניון האדום שלנו, אלא גם בזן שהוא - יחד עם הקברנה פרנק האדום - אביו הגנטי של אותו קברנה סוביניון. כן-כן, היין הלבן הרזה והצנוע הזה הוא אחד משני הוריו של האדום הבומבסטי המהולל.

Cloudy Bay Sauvignon Blanc 2010. הטוב בעולם - ולא בכדי. הסוביניון בלאן המפורסם ביותר בניו זילנד, ובאופן מוזר אולי אפילו בעולם, מוכיח שלא בכדי זכה במעמד נכבד זה. אחרי שלוק ראשון שהתגלתה בו פירותיות נחמדה מדי, פינתה זו את מקומה לחמיצות ולעשבוניות מרהיבות שלא היו מביישות שום יין צרפתי מקביל, אם לא למעלה מזה. 258 שקלים, לא כשר

Villa Maria Sauvignon Blanc Private Bin 2011. נגיש, ידידותי אך לא נחמד מדי. עוד נציג מניו זילנד, הרבה פחות יוקרתי ויקר וגם הרבה יותר נגיש וידידותי, מבלי להפוך לנחמד מדי. הרבה פרי טרופי ולא רק אשכולית, לימון ועשב, אבל מבלי לוותר על חומציות טובה. יחד עם הסוביניון של תבור, זהו הנציג המושלם של יינות סוביניון המודרניים והפירותיים של העולם החדש, אבל שוב, על הצד הטוב שלהם. מצוין. 85 שקלים, לא כשר

Sancerre Henri Bourgeois 2008 Sancerre Les Baroness. קשוח ומורכב. את ריחות שתן החתולים, המיוחסים לסנסר של פעם (מוזר ככל שהוא נשמע, שתן חתולים הוא מונח מקצועי, מאפיין קלאסי של סוביניון בלאן) אמנם לא מצאתי גם כאן, וזה לא מפתיע שמגלים שהיקב הזה מייצר גם סוביניון בלאן ב...ניו זילנד. במקומם קיבלתי יין קשוח ומורכב, בלי רמז לחמשת החודשים שבהם התיישן בחביות עץ. חומצי על גבול התוקפני - לי ולדגים שלי אין בעיה עם זה. היין הטוב בטעימה. 125 שקלים, לא כשר

סנסר גי סאז*ה 2010 Sancerre Guy Saget. קנייה בטוחה וטובה. אחד הנציגים הוותיקים של יינות סנסר בישראל ממשיך להיות קנייה בטוחה וטובה למבקשים לטעום סנסר מודרני מבציר נוכחי וללא ריחות לוואי מאתגרים, לטוב ולרע. יין יבש מאוד, חומצי כדבעי אך בלי להעיק או להקשות מדי על החך, ניחוחות אשכולית בולטים ללא עשבוניות ניכרת. 115 שקלים, לא כשר

Georg Mosbacher Sauvignon Blanc 2010. לא פראיירים. חובבי יין מכירים את גרמניה קודם כול כמולדתו של הריזלינג הטוב בעולם. לפיכך רבה הייתה הפתעתי כשנתקלתי בסוביניון הזה שהגיע מגרמניה, לא ממש מחוז קלאסי של הזן. אחרי שני שלוקים התברר שהגרמנים לא פראיירים גם בנוגע לסוביניון. המתיקות המסוימת שנלוותה לטעמו השתלבה היטב בחמיצות הכללית. את היין ניתן להשיג ישירות מהיבואניות, חברת ג'יאקונדה, בטל' 052-6636638. 120 שקלים, לא כשר

Pouilly Fume de Ladoucette 2009. מורכבות של גיל. היחידי מבין יינות הטעימה שהציג לא רק טעמים חומציים נהדרים אלא גם מורכבות מסוימת של גיל, מפאת גילו הבוגר יחסית מן הסתם, ושל טרואר אדמתי משהו. כל זאת בתוספת, סוף-סוף לשיטתי, של סירחונות קלים כמו שאני מחבב בסוביניון בלאן וכמו שכבר כל-כך קשה למצוא בימינו אפילו בעמק הלואר, הפכו את היין הזה, מהאפלסיון הסוביניון המפורסם השני של עמק הלואר, לאחד המאתגרים והחביבים עליי ביותר בטעימה זו. 184 שקלים, לא כשר

דלתון סוביניון בלאן רזרב 2011. הצלחה גדולה. הרזרב של דלתון הוא אחד הסוביניונים הכי מוצלחים שיש כאן. בניגוד לפומה בלאן מסדרת דלתון הזולה יותר, לא מיושן הרזרב בעץ, הליך שלי אישית אין סבלנות אליו. התוצאה המבורכת היא יין חומצי להפליא, כמעט צורב בחמיצותו הגבוהה. אין כאן אולי שתן חתולים כמו ביינות מסוימים מעמק הלואר, אבל יש כאן לא רק פירות אלא גם ניחוח בולט של עשב וזה מקסים. מבחינתי מדובר בהצלחה גדולה. יין לבן טוב אמור לעשות בדיוק את זה. שאפו גדול לנעמה סורקין הייננית. 56 שקלים, כשר

יקב תבור, סוביניון בלאן גיר 2011. פירותיות מושכלת ומאופקת. כרם הסוביניון בן ה-30 של יקב תבור מפיק כבר למעלה מעשור את אחד מיינות הסוביניון בלאן האהובים והמוצלחים ביותר של ישראל. זה אולי לא היין החומצי של דלתון או של עמק האלה, אבל הפירותיות כאן, שנעה בין טעמי האשכולית והלימון החמוצים ועד הגויאבה והפסיפלורה הטרופיים, היא לגמרי מושכלת ובעיקר מאופקת. חמיצות טובה מאוד, ובכלל יופי של יין, כמעט בכל שנה. 59 שקלים, כשר

יקבי כרמל סוביניון בלאן הסדרה האזורית, גליל עליון 2011. שדוף, חומצי ואיכותי. מכרם בן-זמרה מגיע סוביניון בלאן רזה מאוד, כמעט שדוף, חומצי מאוד, ושוב נציג מצוין של הצד הלא מתחנף של המשפחה הלבנה האצילית הזאת. היינן הראשי ליאור לקסר וצוותו מוכיחים שוב שרגליהם נטועות אמנם עמוק באדמת הארץ אך לבם נוהה כנראה, לשמחתי לפחות, אחרי מולדת היין המודרני - צרפת. אמנם לא יפה לדבר על כסף כשמתעסקים באמנות, אבל המחיר הוא שליש מהיינות המקבילים מצרפת והאיכות לא נופלת בהרבה. כיף. 45 שקלים, כשר

יקב עמק האלה, סוביניון בלאן 2011. הישראלי המאתגר מכולם. הסוביניון בלאן הישראלי המאתגר מכולם, לפחות מאלה שיצא לי לטעום. בשנה שעברה טעמתי את הסוביניון בלאן האחרון של דורון רב הון כיינן היקב. זו הייתה הפגנת יכולת מרשימה להפליא של יינן מקומי שמצליח ליצור יין לבן רזה וחומצי להפליא. לשמחתי מצליחה היורשת שלו ביקב, לין גולד הצעירה, לשחזר את השילוב הבלתי מתפשר הזה. יין חומצי כמעט עד כאב. לי זה מאוד התאים. לא בטוח שכולם יאהבו את זה, אני מת על זה. 74 שקלים, כשר