כתבי אישום ראשונים בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים

פרשת הבנק המחתרתי הסודי שהופעל, לפי החשד, במתחם הבורסה ליהלומים ברמת-גן, על-ידי שורה של חשודים שגילגלו לכאורה מאות מיליוני שקלים, עולה מדרגה. היום (א') הודיעה לראשונה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כי יש בידיה די ראיות כדי להגיש כתבי אישום נגד שלושה מהמעורבים בפרשה.

הפרקליטות שלחה מכתבי זימון לשימוע לקראת העמדה לדין ל-3 חשודים מרכזיים: מאיר אוחנה, מנחם מגן ודורון אלעד; והודיעה להם כי הוחלט להגיש נגדם כתבי אישום בגין הלבנת הון והעלמת מס במאות מיליוני שקלים. זאת, בכפוף לשימועים שייערכו בפני פרקליטת המחוז, עו"ד ליאת בן-ארי.

בינואר 2011 חשף המפלג לחקירות כלכליות ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, בשיתוף רשות המסים ופרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), כי מתנהלת חקירה בעניין בנק מחתרתי לא מדווח, שפעל במתחם הבורסה ליהלומים ברמת-גן ושניהל במשך שנים פעילות פיננסית של מתן הלוואות, העברת כספים לחו"ל, ניכיון צ'קים והמרות מט"ח בהיקפים של מיליארד שקל.

לדברי המשטרה ורשות המסים, ממצאי החקירה הצביעו כי הבנק המחתרתי סיפק שירותי מטבע בהיקפים של מאות מיליוני שקלים במשך שנים, מבלי לדווח לרשויות, במסווה של ביצוע עסקאות יהלומים פיקטיביות.

הפרקליטות שוקדת בימים אלה על בחינת חומר הראיות בנוגע לחשודים רבים נוספים בפרשה, ולפי הערכה יוגשו כתבי אישום נוספים. בנובמבר אשתקד המליצו המשטרה ורשות המסים לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד 25 מעורבים בסך-הכול.

מסווה של יבוא יהלומים

אוחנה, יהלומן רשום בבורסה ליהלומים, מואשם, בכפוף לשימוע, כי ביצע עבירות שונות על חוק העונשין, חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס.

במכתב הזימון לשימוע שנשלח לאוחנה כתבה הפרקליטות כי הראיות שנאספו נגדו מבססים חשד כי בשנים 2011-2010 הוא פעל בעיקר כנותן שירותי מטבע שונים ולא כיהלומן.

לפי החשד, אוחנה פעל להוצאת כספים לחו"ל של אנשים שונים, ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של יבוא יהלומים בהיקפים אדירים של כ-148 מיליון דולר (למעלה מחצי מיליארד שקל). זאת, תוך ביצוע שורת מעשי מירמה חמורים כנגד מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים ופקידי בנק שונים.

כמו כן, אוחנה חשוד כי בתקופה זו הוציא ליהלומנים שונים בבורסה ליהלומים חשבוניות פיקטיביות בסכום זהה של כ-148 מיליון דולר. חשבוניות אלה, לפי כתב האישום, איפשרו ליהלומנים רבים להתחמק מתשלום מס.

מגן ואלעד מואשמים, בכפוף לשימוע, כי ביצעו עבירות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ועבירות שונות על חוק העונשין.

לטענת הפרקליטות, השניים הפעילו במשך שנים רבות עסק לא רשום למתן שירותי מטבע בבורסה ליהלומים, שנחזה להיות עסק למסחר ביהלומים.

לדברי הפרקליטות, בשנים 2011-2008 נתנו מגן ואלעד שירותים למאות לקוחות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. הם חשודים כי הסתירו את פעולותיהם מרשויות המס ומהרשות לאיסור הלבנת הון.

בהתאם לראיות שנאספו בחקירה, העמידו מגן ואלעד נכסים פיננסים בחו"ל ליהלומנים ואנשים אחרים, ניכו צ'קים והמירו מטבע בהיקף של כ-350 מיליון דולר (מעל מיליארד שקל). זאת ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, ותוך השמטת הכנסתם הנובעת מפעילות זו מרשויות המס בישראל.

כמו כן, הפרקליטות טוענת כי מגן ואלעד פעלו לקבלה ולהוצאה של חשבוניות פיקטיביות עבור לקוחותיהם היהלומנים, בהיקף של מעל ל-300 מיליון דולר. השניים חשודים גם כי שיבשו את החקירה על-ידי הסתרת תיעוד פעילותם העבריינית במקומות מסתור והשמדתו.

ניצול ההסדרים בבורסה

חקירת הפרשה בוצעה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, בשיתוף יחידת יהלום ומשרד חקירות מע"מ ירושלים ברשות המסים, ובליווי הפרקליטות.

לפי החשד, "הבנק", שפעל בבורסה ליהלומים, ניצל את ההסדרים המיוחדים החלים בעולם היהלומים והאמון שניתן בפועלים בתחום מיוחד זה, על מנת להלבין הון באופן שיטתי במשך שנים.

במסגרת החקירה נחשפו העברות מיליוני שקלים לחו"ל ללא דיווח. בנוסף, נמצא כי הוצאו חשבוניות פיקטיביות לעסקאות יהלומים פיקטיביות, וכי בוצעו עבירות של יבוא פיקטיבי של יהלומים תוך שיתוף-פעולה עם יהלומנים בבורסה.

לפי החשד, כתוצאה מפעילותם, גרפו החשודים בפרשה רווחים כספיים גדולים הנובעים מעמלות שגבו מהלקוחות, שהיקפם על פני השנים נאמד במיליוני שקלים.

חקירת הפרשה החלה ב-2011 באופן סמוי, ובמסגרתה נאספו ראיות רבות הקושרות את החשודים לביצוע שורה של עבירות פליליות חמורות, בהן עבירות הלבנת הון, עבירות לפי חוק הבנקאות ועבירות מס.

החקירה הפכה לגלויה לאחר למעלה משנה, בראשית 2012, עם מעצרם של עשרות חשודים, בהם אנשי עסקים שכיהנו כמנהלי "הבנק", עובדיהם השונים וכן יהלומנים עובדי הבורסה. בין היתר עוכבו לחקירה 5 יהלומנים, בהם עובדים בחברת היהלומים הגדולות והמוכרות, ארבוב גרופ (Arabov Group) וענבי יהלומים בע"מ.

עם הפיכת החקירה לגלויה, הגיעו חוקרי המשטרה והרשות למשרדי הבנק המחתרתי שבמתחם הבורסה וכן לבתי עסק שפעלו עימם או בשליחותם. עשרות חשודים נעצרו, וכן נתפסו סכומי כסף ומסמכים.

הפשיטה תואמה עם הנהלת הבורסה ליהלומים, אך יהלומנים שונים התפרעו וניסו לעצור את החוקרים מלהיכנס למשרדים. במסגרת פעולות החקירה נתפס רכוש רב של החשודים, לרבות יהלומים בשווי מיליוני שקלים, נכסי נדל"ן שונים, והוקפאו מיליוני שקלים בחשבונות בנקים ובבתי השקעות.

עו"ד דרור מתתיהו ממשרד דולן-דמארי-מתתיהו, המייצג מספר חשודים בפרשת הבנק המחתרתי, מסר בתגובה: "אנו סבורים כי הפרקליטות שוגה בהבנת העובדות ובפרשנותן. באמתחתנו טענות כבדות-משקל אשר יש בהן כדי להשמיט את הבסיס תחת ההאשמות המיוחסות למרשנו, אולם אלה תפורטנה בפני הפרקליטות במהלך השימוע, ולא באמצעי התקשורת".

עו"ד גלעד ברון ממשרד ברון ושות', המייצג את דורון אלעד, מסר בתגובה כי "מדובר בחקירה אשר כוללת חשדות לעבירות שונות, הן בתחום המיסוי והן איסור הלבנת ההון. ההזמנה לשימוע התקבלה במשרדנו רק הבוקר, ולאחר שנלמד את החשדות ונקבל לעיוננו את ליבת חומר החקירה, אשר טרם נמסרה, נוכל להתייחס ביתר פירוט".

לדבריו, "מדובר בפרשה סבוכה המשפיעה על ענף היהלומים בכלל ועל חלק גדול מהעוסקים בו בפרט. למיטב ידיעתנו, קיימים פערים ראיתיים גדולים מאד, ולצידם סוגיות משפטיות מורכבות, אשר ילבונו וידונו בשלב השימוע וייתכן שגם בהמשך בערכאות".

את התיק מנהלים עורכי הדין אורנה גלבשטיין, טפת מויאל רוטשילד, אלון גילדין וסוזנה שור מפרקליטות מיסוי וכלכלה.