ארדן צריך לקבל החלטה: לא להחיות שידור ציבורי גוסס

אין צורך בערוץ נפרד שיחזיק תסריטאים, במאים וצלמים, ציוד הפקה יקר ואולפנים - על חשבון הציבור ■ רשות מיותרת שממומנת מכספי הציבור לא ראויה להתקיים - וטוב שהפרקליטות לא מסכימה לייצג את נסטלבאום ■ דעה / זיו ביילין

כיוצאת פרקליטות אין דבר שמענג אותי יותר מלראות שהמערכת עובדת, שומרת על הגינותה, על ערכיה ועל עקרונותיה. זה בדיוק מה שהיא עשתה כשסירבה לייצג את רשות השידור בעתירה שהוגשה נגדה לבג"ץ בדרישה להדיח את מנהל חטיבת החדשות משה נסטלבאום, בעקבות תלונה על הטרדות מיניות שהוגשה נגדו.

קיראו עוד ב"גלובס"


לפרקליטות החובה לייצג את כל גופי המדינה, אלא אם אחרי בחינת העניין היא מחליטה שאין הדבר ראוי. החלטה כזאת היא צעד קיצוני מצד המדינה. במקרה הזה הפרקליטות הגיעה למסקנה שעמדת הרשות אינה ראויה להגנה.

איך לא? הרי ברור שעמדת הרשות אינה ראויה, ושרשות השידור הפכה לפיל הלבן של התקשורת הישראלית, שכבר מזמן הגיע הזמן לפרק אותה, לרסיסים.

רשות מיותרת שממומנת מכספי הציבור לא ראויה להתקיים. רשות ששוכרת עורך דין פרטי כדי להגן על מי שחשוד בשורותיה בפלילים, צעד שעולה לנו הציבור עשרות אלפי שקלים. רשות ארכאית שגובה מהציבור מס גבוה בדמות "דמי אגרה" על החזקת הארכיון הגדול במדינה.

ויש שר אחד שאחראי על זה, וגם הוא לא יודע מה לעשות, אז בינתיים הוא דחה את הרפורמה שהוצעה לו, והוא מנסה לשכנע אותנו שישראל חייבת שידור ציבורי איכותי ובלתי תלוי - ואז באותה נשימה ממש ברשות הבלתי תלויה הזאת מבטלים שידור של אמירות קשות המוטחות נגד אשת ראש הממשלה.

אנחנו, ציבור הצרכנים, אוהבים ציניות טובה, אבל לא שמתייחסים אלינו כאל ציבור טיפש, כי הרי עם כל הציניות על פלורליזם תקשורתי והצורך בטלוויזיה ציבורית איכותית, אנחנו יודעים ש"רשות ציבורית" זה קשקוש. כי אם מטרת השידור הציבורי להיות מנותקת מפוליטיקה ואינטרסים מסחריים, הרי שיהיה אפשר לפתור את זה באמצעות חיוב הערוצים המסחריים, לתרום לקולנוע הישראלי ולשלב תכניות מקור (מה שקורה בפועל גם היום), ובנוסף לשלב תוכניות בשפה הערבית ולהקים חברת חדשות שתפעל באופן עצמאי לטובת הציבור בערוצים המסחריים.

ברור שלשם הגשמת כל אלה אין צורך בערוץ נפרד ובהעסקת שורה של תסריטאים, במאים וצלמים, להחזיק ציוד הפקה יקר ואולפנים - על חשבון הציבור. כל מה שצריך זאת החלטה של שר אמיץ אחד, לא להחיות את השידור הציבורי הגוסס ברפורמה מלאכותית, אלא לחסל את המחלה הזאת באופן סופי.

אותו שר גם יצטרך להחליט שמה שאנחנו כן צריכים במדיה זה תחרות. תחרות של כל ערוצי התקשורת, של כל חברות הכבלים והלוויין, שיזרימו באופן טבעי כניסת שחקנים חדשים למערכה, שייצאו במכרזים, יגרמו לפתיחת הפס הרחב באינטרנט, יביאו להוזלה משמעותית בחבילות הערוצים, יעשו שמיניות באוויר באופן שיעורר את שוק התקשורת ויביא לנו הצרכנים טלוויזיה טובה, איכותית וזולה.