פחות מע"מ, יותר צריכה

השבוע פורסם כי הכנסות המדינה ממסים נמצאות במגמת עלייה מתחילת השנה. גביית המסים בחודשים ינואר עד מאי 2014 הסתכמה ב-108.9 מיליארד שקל לעומת 97.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה נומינלית של 11.36%. בד-בבד, הוצאות הממשלה עלו בתקופה המקבילה רק ב-4.6%, והגיעו ל-95 מיליארד שקל. המשמעות העולה מנתונים אלה היא: עודף הכנסות לממשלה של קרוב ל-14 מיליארד שקל מתחילת שנה זו עד מאי (סוף מאי).

יש להניח כי גם שר האוצר, יאיר לפיד, שמשרדו פרסם נתונים אלה, ראה אותם - והשאלה שכעת מעניינת אותנו היא, האם האוצר גם הפנים אותם.

יצוין כי בסוף 2013 לפיד מנע אמנם עלייה נוספת - כמתוכנן - בשיעורי המס על יחידים, אך לפיד עשה זאת לאחר עליות המסים שחלו באחרונה: שיעור המע"מ עלה לפני שנה מ-17% ל-18%, שיעור מס החברות עלה מתחילת השנה מ-25% ל-26.5%; וגם מס היסף, בשיעור של 2%, אשר הוטל על בעלי הכנסות גבוהות החל משנת 2013, שריר וקיים.

עכשיוף לאחר שברור לנו מדוע עלו ההכנסות, הגיע הזמן לשאול - היכן מתחילים בהליך הורדת המסים המוטלים עלינו: האם במסים הישירים כמו מס הכנסה, מס חברות ומס שבח - או דווקא במסים העקיפים, כמו מס ערך מוסף, מס קנייה או מכס?

מאחורי הדילמה הזו, אם בעליית מסים עסקינן או בהורדת מסים, שעולה בתדירות גבוהה בישראל, עומדות פילוסופיה שלמה ותיאוריות כלכליות רבות.

למשל, המיסוי הישיר מתייחס להכנסתו הישירה של האדם ומתחשב בגובה הכנסותיו; כך ששיעורו עולה בהתאם לגובה ההכנסה (לגבי יחידים).

לעומת זאת, המיסוי העקיף מוטל על צריכה, קרי על המוצר הנרכש, והוא קבוע לכל אזרח, כך שהוא נגבה באותו שיעור גם מאנשי העשירון העליון וגם מאנשי התחתון.

נוסיף כי מנקודת ראותה של המדינה, מנגנון הגבייה של המס העקיף והאחיד לכולם קל ומהיר יותר מאשר מנגנון הגבייה של המס הישיר הפרוגרסיבי והדיפרנציאלי, אך זה פחות מעניין את האזרח הקטן, שלגביו חשובה יותר השאלה - איזה מס "צודק" יותר, ובעצם איזה מס "לא צודק" יותר - שזה המס העקיף המוטל על עשיר ועני באותה מידה.

בנוסף לשאלת "הצדק" המיסויי יש לשקול עוד נקודה חשובה, שהיא ההשפעה על המשק. במקביל לפרסומי משרד האוצר על עודפי הגבייה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים די פסימיים המצביעים על האטה בקצב צמיחת המשק, האטה בקצב צמיחת התוצר העסקי וירידה ניכרת בצריכה הפרטית לנפש. ירידה זו בצריכה באה לידי ביטוי גם בפרסומי רשתות המזון ועסקים אחרים במשק שדיווחו על צניחה חדה בהכנסותיהם.

אם כך, המסקנה החד-משמעית שצריך משרד האוצר להסיק מהמצב במשק - בדרך להורדת מסים - היא, שעליו לפעול להורדת המיסוי העקיף, ובראש ובראשונה הורדת שיעור המע"מ, וכמה שיותר מהר.

ירידת שיעורי המס השולי לא תשפיע על העשירונים התחתונים, שכמעט לא משלמים מס הכנסה; ואילו ירידת המע"מ, ובמיוחד לעשירונים התחתונים, תתבטא בגידול בהכנסה הפנויה שתתועל לצריכה, אותה צריכה פרטית שנעצרה. הורדת המע"מ תסייע לעורר בחזרה את המשק, והתועלת שלה למשק תהיה הגדולה ביותר.

■ הכותב הוא שותף במשרד רואי החשבון ליאון אורליצקי.