ייצוגית נגד עיריית רחובות עשויה להניב לתושבים החזר של מיליונים

זו לא העוולה הגדולה שהתגלתה בתולדות מערכת המשפט הישראלית, אבל גם לא עוולה קטנה או מבוטלת; התובע הייצוגי במקרה שיובא להלן בוודאי קיווה להשיג גם מטרות שאינן רק החזר כספים שניטלו מהציבור באופן לא צודק, אך בפועל הוא עשוי להצליח בהחזרת הכספים; גם עורכי הדין בוודאי מצפים לקבל לעצמם את שכר-הטרחה שיפסוק להם בית המשפט בסוף ההליך, אך עד כה הם עמלים מספר שנים על התביעה והביאו תוצאות טובות לקבוצה שהם מייצגים, ללא שקיבלו שקל אחד.

זהו סיפור של קלקול שהביא לגביית כספים מהציבור שהיא ככל הנראה אסורה - סיפור שככל הנראה לא היה מובא בפני בית המשפט, לו התובע היה נדרש לשלם אגרה לבית המשפט בהיקף של עשרות אלפי שקלים כדי להגיש את התביעה - כפי שמציעה שרת המשפטים, איילת שקד. ובהקשר הזה - של אגרת התביעות הייצוגיות העומדת היום על הפרק - זהו גם סיפורן של תביעות רבות אחרות, שעדיין לא הוסרה העננה המרחפת מעל הכדאיות להגשתן.

שרת המשפטים שקד הכריזה לפני כחודש על כוונתה להטיל אגרה של עד 62.5 אלף שקל בהגשת תביעות ייצוגיות. מאז ספגה היוזמה ביקורת ציבורית נרחבת, וכיום השרה כבר בוחנת את הפחתת האגרה וכן חלופות נוספות להשגת המטרה המוצהרת של המהלך - עידוד הגשת תביעות ייצוגיות "מבוססות עילה" והפחתת מספר התביעות הייצוגיות הבלתי מבוססות, היוצרות עומס מיותר על בתי המשפט.

שאלות מהותיות

במקרה שלפנינו בית המשפט המחוזי מרכז אישר לאחרונה את שתי בקשות (שאוחדו להליך אחד), להגיש תביעה ייצוגית נגד עיריית רחובות בשמם של תושבי העיר, בעניין גביית היטלי ביוב בגין מים שאינם זורמים לביוב.

חוק העזר העירוני שחוקקה עיריית רחובות קובע כי התושבים ישלמו עבור מים הנצרכים בבתי מגורים, וקובע פטור מתשלום אגרת ביוב, בגין מים המשמשים להשקיה. ההיגיון הוא פשוט - כשמשקים דשא, או צמח או עץ - המים אינם זורמים לביוב, ולכן אין כל היגיון שהתושבים ישלמו לעירייה אגרת ביוב בגין מים שנספגו באדמה.

את המבקשים לאשר תביעה ייצוגית בעניין ייצגו עורכי הדין יוסי פורת, עינב כהן וחי בר אל. אולם, מה שנשמע כדבר טריוויאלי, הגיוני וברור על פניו, לא כל-כך ברור לעירייה, שמשום מה גובה מהתושבים אגרת ביוב המחושבת על בסיס 100% מהשימוש במים במשק-הבית.

העירייה השיבה בתגובה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית נגדה כי חוק העזר העירוני בעניין גביית אגרת ביוב נשען על הוראה אחרת בתקנות המים, שקבעו קצובה (כמות מוקצבת) לכל בית מגורים לצורך השקיה. הקצובה שימשה את בסיס החישוב לחלק מתוך חשבון המים הביתי, שבגינו לא נגבתה אגרת ביוב. אולם הקצובה הזו בוטלה (בחקיקה ארצית), ולכן, טענה העירייה, פקעה גם ההוראה בחוק העזר הקובעת כי אין לגבות אגרת ביוב על מי השקיה.

עוד טענה העירייה כי "כולם עושים את זה" - כלומר, שכך נוהגות גם רשויות מוניציפליות אחרות.

השופטת מיכל נד"ב פסקה לטובת אישור התביעה כייצוגית. היא קבעה כי "גם לאחר ביטול הוראות תקנות המים לעניין גינון ביולי 2008, המשיכה העירייה ליתן את הפטור בהתאמה לתקנות המים, למצער עד ספטמבר 2009"; וכי "ביטול הפטור נעשה בהחלטה אישית של רוזנטל (מנהל אגף המסים בעירייה - ג' מ'), על-פי שיקול-דעתו, ולאחר שהוא סבר כי אין לו פרמטר רלוונטי למתן הפטור, עקב ביטול הוראות תקנות המים הרלוונטיות, ולא משום שחל שינוי כלשהו בחוק העזר, או למצער על-פי החלטה של גורם מוסמך בהליך תקין בעירייה".

לבסוף פסקה השופטת כי "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה (התובעת - ג' מ'), וכי יש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה" - ואישרה את ניהול התביעה כייצוגית.

סיכוי להחזר של מיליונים

אחת מהבקשות שאושרו לניהול תביעה ייצוגית נגד עיריית רחובות בגין אגרת הביוב - הוגשה על-ידי ראש עיריית רחובות לשעבר, יעקב סנדלר, שבין המניעים להגשתה, ניתן להניח, הם פעילותו הציבורית והרקורד שלו כאיש ציבור.

בניגוד לחלק מהבקשות לאישור תביעה ייצוגית, לא מדובר באחד מאותם מקרים שהתביעה מוגשת בידי עורך דין, שמוצא לו בעל זכות (הרשאי להגיש בקשה לניהול ייצוגית, כי לפי החוק על התובע הייצוגי להיות בעל עניין ישיר בנושא התביעה - ג' מ') שהוא בובה על חוט, כדי שיוכל להגיש בשמו את הבקשה.

במקרה של אגרת הביוב ברחובות התובע הוא שפנה לעורך הדין ויזם את ההליך של הייצוגית. ההליך - כבר נפסק כי אינו הליך-סרק, ואפשר להעריך בזהירות שיש סיכוי לא רע שהוא יניב לתושבי רחובות החזר כולל בעלות של מיליוני שקלים ואולי אפילו יותר מכך.

השאלה האקטואלית היא האם בקשה שכזו הייתה מוגשת לבית המשפט בהנחה שהתובע היה נדרש לשלם אגרה בסך עשרות אלפי שקלים עם הגשתה? עו"ד יוסי פורת, המייצג את סנדלר, העריך באוזננו שהתשובה לכך שלילית.