דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

סערת הייצוגיות: שקד בוחנת פטור מאגרה או הפחתה

"גלובס" חשף כי שרת המשפטים מתכוונת להטיל אגרה קבועה של 50-60 אלף שקל על תובעים ייצוגים ■ בעקבות גל הביקורת על היוזמה, היא בוחנת לרכך את רוע הגזירה

איילת שקד / צילום: ענבל מרמרי
איילת שקד / צילום: ענבל מרמרי

האם שרת המשפטים, איילת שקד, "יורדת מהעץ" של היוזמה להטיל אגרת בית משפט משמעותית של 50 אלף שקלים ויותר כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות? לראשונה מאז שחוקק חוק התביעות הייצוגיות בישראל ב-2006, ובמטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות שמוגשות לבתי המשפט (למעלה מאלף בשנה) - שרובן מסתיימות בהסדרי פשרה ושחלקן מתבררות כתביעות-סרק - יזמה שקד מהלך שצפוי לטלטל את עולם התביעות הייצוגיות.

לפי היוזמה, התובעים הייצוגיים יחויבו בתשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לביהמ"ש לאישור ניהול תביעה ייצוגית. זאת, בניגוד למצב החוקי היום, שבו הוחרג ההליך הייצוגי מיתר ההליכים המשפטיים, כך שלא נדרש לשלם בגינו אגרה לביהמ"ש.

לפי היוזמה של שרת המשפטים שנחשפה ב"גלובס" לפני כשבועיים, תוטל אגרת בית משפט בסך 50 אלף שקל על בקשות לאישור ניהול תביעה ייצוגית המוגשות לבית משפט השלום, ואגרה בסך 62.5 אלף שקל על בקשות המוגשות למחוזי. לפי היוזמה, מחצית האגרה תשולם עם הגשת הבקשה, ומחציתה ישולם עם סיום ההליך על-ידי אחד מהצדדים - כתלות בתוצאותיו. לביהמ"ש תינתן הסמכות לפטור מתשלום המחצית השנייה, מטעמים מיוחדים.

אולם, לאחר הפרסום ב"גלובס" החלה להישמע ביקורת ציבורית נגד היוזמה, בין היתר, מצד עורכי-דין העוסקים בתביעות ייצוגיות ומארגונים ציבוריים, כמו "אדם טבע ודין" ו"קו לעובד". זאת, בטענה כי הטלת אגרה משמעותית עומדת בניגוד לתכליות ולמטרות של הליך התביעה הייצוגי, הנועד לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק ולהסיר מחדלים ועוולות שגורמים הגופים הללו.

בעקבות הביקורת החלה שקד לקיים התייעצויות, בניסיון להגיע לפשרה שתאפשר מצד אחד להפחית את כמות תביעות הסרק המוגשות במסלול הייצוגי, אך מהצד השני, לא תגדע את הענף שעליו יושב ההליך - מתן האפשרות לכל אדם להגיש תביעה ייצוגית, כשנגרם לו נזק הנגרם גם לקבוצה גדולה אחרת מהציבור. שקד טרם קיבלה החלטות בנושא וגורמים המקורבים לשקד אמרו היום (ד') ל"גלובס" כי ייערכו שינויים ביוזמה המקורית.

לפי המידע שבידי "גלובס", שקד בוחנת 4 חלופות להטלת האגרה, וכן אופציה של שילוב ביניהן:

חלופה ראשונה: פטור מאגרה

לתת לשופטים הדנים בייצוגיות את האפשרות במקרים מסויימים על פי קרטריונים ברורים להעניק פטור מאגרה לתובעים. לפי החלופה הזו, הפטור יינתן בעיקר לתובעים חלשים כדי שהאגרה לא תמנע מאוכלוסיות מוחלשות להשתמש בכלי התביעה הייצוגית. 

חלופה שנייה: הטלת אגרה בסכום מופחת

אחת החלופות ששוקלת שקד היא להטיל אגרה קבועה על מגישי בקשה לניהול תביעה ייצוגית, אך בסכומים נמוכים הרבה יותר מאשר נקבעו ביוזמה המקורית. לפי היוזמה המקורית כתנאי להגשת ייצוגית לבימ"ש שלום יצטרך התובע לשלם 50 אלף שקל, וכתנאי להגשת תביעה למחוזי - תידרש אגרה בסך 62.5 אלף שקל. כדי שלא לפגוע באוכלוסיות חלשות המעוניינות להשתמש בהליך הייצוגי, שוקלת שקד את הורדת האגרה לסכומים נמוכים של בין 10-30 אלף שקל.

חלופה שלישית: הוצאות מינמיליות על התובע ובא-כוחו

חלופה אחרת ליוזמת האגרה שבה דנה שקד, היא לקבוע סכום מינימום של הוצאות שיוטלו על תובע ובא-כוחו שהגישו תביעה ייצוגית, שהתבררה כתביעת סרק או כתביעה מנופחת - למשל בגובה של 10% או 20% מסכום התביעה.

קביעת סכום מינימום של הוצאות עשויה להרתיע מפני הגשת תביעות סרק. תומכי ההצעה הזו מאמינים כי התובעים ועורכי-דינם ישקלו היטב במקרה כזה את סכום התביעה ואת עצם הגשתה, מחשש לשלם הוצאות כבדות בסוף ההליך. כבר היום קיימת מגמה אצל בתי המשפט להטיל הוצאות מרתיעות על תובעים ייצוגיים שהגישו תביעות סרק.

חלופה רביעית: תשלום מקדמה על-חשבון האגרה

החלופה הרביעית - הנבחנת בידי שרת המשפטים והמקודמת בידי ראש לשכת עוה"ד, אפי נוה - היא ליצור בתביעות ייצוגיות מנגנון אגרה דומה למנגנון הייחודי הקיים בתביעות נזקי גוף, שבאמצעותו המחוקק הקל על התובעים. המנגנון מאפשר לתובע לשלם, עם הגשת התביעה, סכום סמלי כמקמדה על-חשבון האגרה. אם התובע זוכה בסופו של דבר בתביעתו, מי שמשלם את יתרת האגרה הוא הנתבע, שגם משיב לתובע את סכום המקדמה ששילם על-החשבון; ואם התובע מפסיד בתביעתו או אם נפסק לזכותו סכום נמוך - הוא נושא גם בתשלום יתרת האגרה.

כך, בתביעת נזקי גוף סכום האגרה שהתובע צריך לשלם הינו גבוה - כ-38 אלף שקל בביהמ"ש מחוזי, וכ-6,000 שקל בבימ"ש שלום; אך עם הגשת התביעה נדרש התובע לשלם סכום סמלי כמקדמה על-חשבון האגרה: כ-1,300 שקל במחוזי וכ-680 שקל בשלום. לפי המנגנון הקבוע בחוק, בתביעות נזקי גוף, כאשר תובע מגיש תביעה בסכום מנופח לביהמ"ש מחוזי, ומתברר שלא הייתה הצדקה לכך, והתביעה מסתיימת בפשרה או שנפסק לטובתו סכום המתאים לסמכותו של בימ"ש שלום - התובע נענש ומשלם בעצמו את יתרת האגרה - לפי ההפרש בין סכום התביעה לבין הסכום שבו זכה. זאת, למרות שזכה בחלק מתביעתו.

עורכי-דין בתחום הנזיקין חיים את המציאות החוקית הזו, המרתיעה אותם מפני הגשת תביעות מנופחות. זאת, מחשש שהלקוח ייאלץ לשלם אגרה גבוהה בסוף ההליך, כאשר יתברר כי הנזק שנגרם לו נמוך בהרבה מזה שהוצג בתביעה. השרה שקד מקווה כי מנגנון כזה או דומה יוכל להיות מיושם גם בתביעות ייצוגיות, וימנע הגשת תביעות מנופחות בסכומן. כך, תושג התוצאה של מניעת תביעות סרק, בלי לחסום את שערי ביהמ"ש בפני התובעים הייצוגיים.

נוה וברוש מאחורי הקלעים

מי שפועלים מאחורי הקלעים בניסיון להשפיע על שרת המשפטים שקד הם ראש הלשכה נוה, שהביע התנגדות פומבית ליוזמת האגרה בשל החשש שהיא תפגע באוכלוסיות חלשות ובעורכי-הדין המייצגים, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

ברוש אמנם תומך בהטלת אגרה משמעותית על תובעים ייצוגיים, ואף היה מאלה שהשפיעו על שקד לצאת עם היוזמה המקורית, אבל גם הוא מבין כי ההתנגדות לכך היא גדולה וחזקה, ולכן כדאי להגיע לפשרה שתעדן ותרסן אותה. עו"ד נוה, שהוא הבעלים של משרד עו"ד העוסק בעיקר בנזיקין, תומך באפשרות של "יבוא" מנגנון האגרה הנהוג בתביעות נזקי גוף, לתביעות הייצוגיות, והוא מנסה לקדמה אצל השרה.

"מהפכה של ממש"

בין הגורמים שהביעו את התנגדותם ליוזמת האגרה של שקד היו גם ארגון "אדם טבע ודין" וארגון "קו לעובד", שפנו לשרת המשפטים בבקשה שלא להוציא לפועל את רעיון הטלת האגרה."אנו סבורים כי מדובר בצעד מוטעה, שיחטיא את מטרתו, ואשר משמעותו תהיה ביטול דה-פקטו של חוק תובענות ייצוגיות באמצעות תקנות", כתבו הארגונים לשקד.

באמצעות עו"ד מיכאל בך, טענו הארגונים כי בניגוד לרושם המוטעה שהתקבל אצל שקד בשל התלונות שהגיעו לשולחנה, חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני כעשר שנים הובילה למהפכה של ממש ולשינוי דרמטי וחיובי בדפוס ההתנהלות של תאגידים גדולים מול הציבור במגוון רחב של תחומים, ובכללם: צרכנות, ביטוח, בנקאות, דיני עבודה, ניירות ערך, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, שיוויון לאנשים עם מוגבלויות ועוד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות