השוחד בטבע: נמחקה ייצוגית בכ-2 מיליארד שקל נגד החברה

התביעה הוגשה נגד טבע ו-20 מבעלי משרה בכירים בה בגין פרשת השוחד בה החברה הייתה מעורבת בין השנים 2007-2013 ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו • השופטת רות רונן קבעה כי ההליך המתאים במקרה זה הוא תביעה נגזרת שמוגשת בשם החברה, ולא תביעה ייצוגית

השופטת רות רונן / צלם: איל יצהר
השופטת רות רונן / צלם: איל יצהר

שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, מחקה היום (ג') בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של כ-2 מיליארד שקל שהוגשה נגד חברת טבע   ו-20 מבעלי המשרה הבכירים החברה, חלקם לשעבר, בגין פרשת השוחד בה טבע הייתה מעורבת בין השנים 2007 ל-2013.

השופטת נימקה את החלטתה למחוק את הבקשה שהגיש בעל המניות אמנון שוורץ, בכך שטרם להגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד טבע, החלו הליכים לקראת הגשת תביעה נגזרת נגד טבע בגין אותה פרשה ואותה מסכת עובדתית. לדברי רונן, ההליך המתאים במקרה זה הוא ההליך של תביעה נגזרת שמוגשת בשם החברה, ולא ההליך של תביעה ייצוגית.

בינואר 2018 הגיעו טבע והפרקליטות להסדר מותנה, שלפיו טבע הודתה במעורבות במתן שוחד לעובדי ציבור ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו, כדי לקדם אינטרסים שלה במדינות הללו. בהסדר הוסכם כי טבע תשלם קנס של 75 מיליון שקל, ולא תעמוד לדין על מתן השוחד.

ההסדר בארץ הגיע לאחר שחקירה שנערכה בארה"ב מצאה כי טבע שילמה תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה ובאוקראינה וכן ביצעה תשלומים לא נאותים במקסיקו, ובכך יצרה לעצמה רווח בסך כ-220 מיליון דולר.

לפי הממצאים הללו, חלק מתשלומים אלה, ששילמו חברות-בנות זרות בבעלותה המלאה, לא תוארו כהווייתם ברישומי החברות, אלא הוצגו כהוצאות לגיטימיות. זאת, בעוד שרישומי החברות-הבנות הזרות אוחדו לדוחותיה של טבע.

בשנת 2016 הגיעה חברת טבע להסדר מול רשויות אכיפת החוק בארצות-הברית, שבמסגרתו היא שילמה בגין מעשיה אלה קנס והחזר הכנסות, שהסתכמו בכ-500 מיליון דולר.

בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש אמנון שוורץ, הוא טען כי נושאי המשרה בטבע הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם כלפי בעלי המניות. עוד הוא טען כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזקים בדמות הקנסות הכבדים שהוטלו על החברה. הבקשה לאישור ייצוגית נגד טבע הוגשה לאחר שנפתח נגד החברה הליך של בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד החברה.

השופטת רונן קבעה כי הבקשה הייצוגית של שוורץ צריכה להידחות, בין היתר לאור העובדה שכאשר נגרם נזק לחברה, וכאשר כתוצאה מכך ניזוקים כל בעלי המניות שלה באופן שווה, ובהיעדר טעם המונע הגשת תביעה נגזרת - התביעה היא של החברה, ויש להגישה כתביעה נגזרת (המוגשת בשם החברה) ולא כתביעה ייצוגית).

בנוסף, השופטת רונן דחתה את טענותיו של המבקש הייצוגי, לפיהן גם אם התביעה הנגזרת שהוגשה נגד טבע בגין אותה מסכת עובדתית תסתיים בפסק דין, היא לא תיטיב את מלוא הנזקים של בעלי המניות. זאת, לטענתו, להבדיל מההליך של תביעה ייצוגית. לדברי השופטת, "הפיצוי לטבע, ככול שייפסק, ישקף בהגדרה את מלוא הנזקים בני הפיצוי שנגרמו לחברה. בעלי המניות אינם זכאים לפיצוי מעבר לפיצוי בגין נזקים אלה".

חברת טבע מיוצגת על-ידי עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ ושות'.