כיצד נולד אחד הלהיטים הגדולים של מוזיקת הג'אז?

טרי טיצ'אאוט היה סופר, מבקר, מחזאי, במאי ומחבר המחזה על חייו של לואי ארמסטרונג "Satchmo at the Waldorf"

מכל שיתופי הפעולה הרבים, המגוונים והמוצלחים שלהם, למחזאי הגרמני ברטולד ברכט והמלחין הגרמני קורט וייל זכורה יותר מכל "אופרה בגרוש" - העיבוד שלהם מ־1928 למחזה "אופרת הקבצנים" מאת המשורר והמחזאי האנגלי ג'ון גיי מ־1728, שתיארה את חייהם של עלובי החיים בלונדון של המאה ה־18. אבל הקהל האמריקאי חיכה עד 1955 כדי לשמוע משהו מ"אופרה בגרוש" - ומי שהציג להם את היצירה הזו היה לואי ארמסטרונג, הדמות החשובה ביותר בתולדות הג'אז.

המפיק המוזיקלי מחפש את האמן המתאים לשיר

בספטמבר באותה שנה, ארמסטרונג וההרכב "האול סטארס" שליווה אותו הקליטו את "מקי סכינאי", שיר מתוך היצירה המשותפת של ברכט ו-וייל: "מקי סכינאי" (שהמחזאי והמלחין האמריקאי מארק בליצשטיין תירגם לאנגלית) - המגולל את מעלליה המרושעים של הדמות הראשית ב"אופרה בגרוש". גרסת הכיסוי בסגנון הסווינג של ארמסטרונג הפכה ללהיט, והוא ביצע אותה עד מותו ב־1971.

● מה הופך את "שלושת המוסקטרים" ליצירת מופת על זמנית?
● אלבום הג'אז המופתי של ג'ון קולטריין הוא חובת שמיעה 
● איך נולד אחד השירים המפורסמים ביותר של הביטלס? 

מי שהשמיע לארמסטרונג את "מקי סכינאי" היה ג'ורג' אבקיאן, המפיק שלו בחברת התקליטים האמריקאית "קולומביה". אבקיאן היה נחוש להחזיר את "סאצ'מו" (הכינוי של ארמסטרונג) האהוב שלו למצעדי הפזמונים. בשנת 1954 אבקיאן ראה באוף ברודוויי את ההפקה המחודשת של "אופרה בגרוש". ההפקה המקורית של המחזה עלתה בבורודווי ב-1933 וירדה אחרי 12 הופעות בלבד. ההפקה המחודשת, בתרגומו של בליצשטיין, שכתב את המחזה "העריסה תתנדנד", הפכה ללהיט. היא רצה שש שנים ברציפות.

אבקיאן חזר הביתה בביטחון מלא ש"מקי סכינאי" יכול להיות להיט, אבל הוא לא הצליח לשכנע אף אחד מאמני "קולומביה" לנגן את המנגינה כדי לבדוק אם הוא צודק. המוזיקאים דייב ברובק, ארול גארנר וג'רי מאליגן - כולם דחו אותו ללא היסוס, ואמרו שהמנגינה הפשוטה חוזרת על עצמה יותר מדי.

לואי ארמסטרונג שומע את השיר ונדלק

טרק מרפי, נגן טרומבון מסן פרנסיסקו, אמר לאבקיאן שאולי השיר יתאים לסגנון הנגינה של ארמסטרונג. מרפי כתב והקליט עיבוד, אבקיאן הביא אותו לחצוצרן, וזה הסכים על המקום להקליט אותו. קל להבין את המשיכה של ארמסטרונג ל"מקי סכינאי". לא רק שהמלודיה של קורט וייל מושכת באופן מיידי, גם מילותיו של ברטולד ברכט שתורגמו על ידי מארק בליצשטיין - דיוקן חומצתי של בריון רחוב שמחזיק אולר קפיצי - נחרטות בזיכרון: "יקירתי יש לו סכין קופצת / והוא מחזיק אותה מוסתרת".

השיר הזכיר לארמסטרונג את הילדות שלו בניו אורלינס, וכשהאזין לעיבוד שהקליט מרפי, צחק בקול. "או, אני הולך ליהנות מזה!" אמר לאבקיאן. "הכרתי אנשים כאלה בניו אורלינס. כל אחד מהם, הם היו יכולים לתקוע בך סכין בלי להניד עפעף!"

ארמסטרונג ולהקתו מקליטים את השיר

הסקיצה הרזה של מרפי התאימה היטב לכישרונות "האול סטארס", ההרכב שליווה את ארמסטרונג. "הי תראה, הנה מקי הסכינאי!", החצוצרן אומר בתחילת השיר. ארבל שו ובארט דימס מנגנים על הבס והתופים, בילי קייל מנגן על הפסנתר, ארמסטרונג מנגן בחצוצרה, ונגן הקלרינט אדמונד הול ונגן הטרומבון טרומי יאנג מלווים אותו ברקע.

אחר כך ארמסטרונג מניח את החצוצרה ומספר את הסיפור של מקי סכינאי צמא הדם, בהנאה שאין לה קשר למלים האפלות: "לכריש יש שיניים יפות, יקירה / והוא מראה אותן לבנות כפנינה". ארמסטרונג הוסיף קו חצוצרה נוסף ברקע המילים. בסוף הוא מעודד את עצמו, "קח את זה, סאצ'" (עוד אחד מהכינויים של ארמסטרונג), ומוביל בסולו מלא עוצמה את הלהקה שלו לפזמון נוסף.

הייחודיות של גרסת ארמסטרונג

לא ניתן היה לעמוד בפני התוצאה הסופית. השיר הפך לכה פופולרי, עד שאבקיאן מיהר להטביע אותו בתקליט ויניל. הוא הגיע למקום ה-20 במצעד הפזמונים. למרות שהגרסה של הזמר האמריקאי בובי דארין, שהוקלטה שלוש שנים אחרי, נמכרה טוב יותר, היה זה ארמסטרונג שהפך את "מקי סכינאי" לסטנדרט ג'אז בפני עצמו.

מאז הקליטו את השיר אמנים רבים, ביניהם: טוני בנט, אלה פיצג'רלד, ביל היילי והקומטס, פגי לי, סוני רולינס ופרנק סינטרה. אך הגרסה של ארמסטרונג נותרה ז'אנר בפני עצמו. היא דוגמה ליכולתו הייחודית להפוך שירים של אחרים- לשלו.

ב־2015 "מקי סכינאי" הפך לחלק ממרשם ההקלטות הלאומי של ספריית הקונגרס בארצות הברית, מאגר של הקלטות קוליות "בעלות חשיבות היסטורית, תרבותית או אסתטית" ש"יש להן חשיבות בתרבות האמריקאית". ההקלטות האחרות במאגר הזה כוללות שירים כמו "מעבר לקשת" של ג'ודי גרלנד ואת הנאום "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג. סאצ'מו היה גאה בכך.