מהפכת לוין: לחזק את הכנסת ואז להגיע לפשרה במערכת המשפט

על הקואליציה לזכור ששינויים חוקתיים ומשטריים מפליגים אסור לעשות בהליך דורסני וחד-צדדי, אלא בדיאלוג עם נכונות לפשרות ובהסכמות רחבות • צריך לחזק את הכנסת, שהרי נבחרי הציבור הם הח"כים ולא הממשלה, ולאחר שבהליך הפוליטי יוכנסו איזונים ובלמים, יהיה יותר תוקף לתביעות לריסון שיפוטי אל מול הכרעות נבחרי הציבור

דיון בוועדת החוקה השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דיון בוועדת החוקה השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכותב הוא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מומחה למשפט חוקתי ולתורת החקיקה

ביום שפורסמה תוכנית הרפורמה של השר יריב לוין, צייץ יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, שלא נותר לו על מה לחלום, כי כבר התגשמו כל חלומותיו. אלא שבעיני רבים, מה שנתפס על-ידי רוטמן כהתגשמות כל החלומות, הוא התגשמות הסיוטים הגרועים ביותר; מה שמוצגת כ"רפורמה" היא תוכנית לחיסול הדמוקרטיה. 

הפשרה שלי: עיגון זכויות אדם עם שינויים במשטר החוקתי | ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, דעה
רפורמה משפטית, טובה ככל שתהיה, לא שווה קרע בעם | צורי דבוש, דעה
הפשרה תגיע כשיוזמי הרפורמה יפנימו את מחירה הכבד | ד"ר נחמן שי, דעה

התוכנית שמציעים לוין ורוטמן אינה עוד תיקון חוקתי, אלא מהפכה משטרית, תוכנית שקורעת את העם ומוציאה אנשים לרחובות. חוקה אמורה לעשות בדיוק ההפך: ליצור מסגרת שכולנו נוכל לחיות בתוכה ולנהל מחלוקות בדרכי שלום בכללי משחק מוסכמים.

בנוסף, נראה כי הקואליציה מתכוונת להעביר את המהפכה החוקתית בבליץ חקיקה מזורז, ללא הליך סדור, תוך עקיפת גורמי מקצוע והייעוץ המשפטי, והחמור מכל - בהליך דורסני של כפיית רצונם על-ידי שימוש במשמעת קואליציונית, ללא נכונות לדיאלוג או לפשרות.

להציג אלטרנטיבה

מתנגדי התוכנית ניצבים בפני דילמה: מצד אחד, אי-אפשר להגיד רק מה לא, ולסרב להגיד מה כן; צריך להציג אלטרנטיבה ולהראות נכונות לתיקון, מתוך דיאלוג שיתייחס לטיעוני מבקרי מערכת המשפט. מצד שני, התוכנית המוצעת כה קיצונית, והנכונות לפשרות נראית כה נמוכה, עד שאין טעם לספק לגיטימציה למהלך ולהעניק לו כסות של פשרה, כשהמקסימום שיושג הוא ריכוך קוסמטי.

על הקואליציה להתעשת ולהתעורר משכרון הכוח. עליה לזכור ששינויים חוקתיים ומשטריים מפליגים אסור לעשות בהליך דורסני וחד-צדדי, אלא בדיאלוג עם נכונות לפשרות ובהסכמות רחבות.

יש להתחיל בעיצוב ההליך המוסכם שיאפשר התדיינות, השתתפות, דיאלוג ובניית הסכמה ציבורית רחבה. מעבר לשאלות של עיצוב הליך ראוי לקבלת חוקה, זה השלב שבו מתנגדי התוכנית יצטרכו לבוא עם תשובות לשאלה מה כן, ועם נכונות לפשרות.

עם זאת, זו תהיה טעות מצדם להתייחס לתוכנית של לוין ורוטמן כבסיס לדיון, שכן אלה עמדות קיצוניות. במקום זאת, כבסיס לדיון אפשר לחזור לטיוטת חוקה בהסכמה שהציעה ועדת חוקה חוק ומשפט של מיכאל איתן או לטיוטת חוק יסוד: החקיקה שהציעה ועדת נאמן. שניהם היו אנשי ימין ומבקרי המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי, ובכל זאת הנוסחים שהציעו היו מתונים ונוצרו בבניית הסכמות.

הסדרה מוסכמת

בהליך שכזה, למתנגדי היוזמה הנוכחית יהיה הרבה מה לומר בשאלה "מה כן". למשל, יש להשלים את מגילת הזכויות החוקתיות ולעגן זכויות שצריכות להיות בכל חוקה דמוקרטית, כגון שוויון וחופש הביטוי. צריך להסדיר את האופן הראוי לחקיקת חוקי יסוד ולתיקונם, באופן שימנע חקיקת בזק ברוב מזדמן ושינויים חוקתיים שכל תכליתם לשרת צרכים קואליציוניים.

צריך לחזק את הכנסת, שהרי נבחרי הציבור הם חברי הכנסת ולא הממשלה. לאחר שהכנסת תשתחרר מאחיזת הממשלה, ולאחר שבהליך הפוליטי יוכנסו איזונים ובלמים, יהיה יותר תוקף לתביעות לריסון שיפוטי אל מול הכרעות נבחרי הציבור.

לא מעט ממתנגדי היוזמה הנוכחית יגלו נכונות לפשרות, אם יהוו חלק ממהלך חוקתי כולל מסוג זה.