המתנה הישראלית למועמדי פרס האוסקר

מועמדות לפרס האוסקר היא בעיקר הכרה ביכולות ובכישרון של המועמד, לצד שדרוג מעמדו בענף הקולנוע - אך גם הזדמנות לקבל שורה של מתנות, שחלקן מהוות חידושים טכנולוגיים. עבור חברה שנכנסת לתוך סל המתנות הזה, מדובר בהזדמנות להגיע למשפיענים החזקים ביותר - הכוכבים ההוליוודיים.

בין המתנות שיקבלו המועמדים השנה נמצא גם "רפלקט ORB" - פיתוח של רפלקט אינוביישן ו-Manyone (סטודיו פריים) הישראליות. מדובר במעין כדור ביופידבק המסייע למשתמשים לתרגל רגיעה ולהפחית חרדה, באמצעות שיקוף חי ולימוד שליטה על תהליכים פיזיולוגיים לא-מודעים. בין אלה שיקבלו את המתנה נמנים המועמדים בקטגוריות השחקנים הראשיים, שחקני המשנה והבמאי - ביניהם קייט בלנשט, אוסטין באטלר וסטיבן ספילברג - וכן מנחה הטקס, ג'ימי קימל.

 דוד קלר, מנכ״ל Manyone בישראל / צילום: באדיבות המצולם

פיתוח המוצר החל בזמן שנגה ספיר, מייסדת ומנכ"לית רפקלט אינוביישן, למדה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. לתוך התהליך הביאה גם את הידע שצברה כבעלת תואר ראשון במדעי המוח. "אני מתמודדת עם חרדות שנים רבות", היא מספרת. "הלכתי ללמוד מדעי המוח על מנת להבין מה הסיבות לתחושות שלי.

"לאחר מכן פניתי ללימודי טקסטיל, ורפלקט הוא התוצר של כל הדברים האלה. אנחנו נרגשים להיכלל ב-gift bag של האוסקר - לסרטים יש את הכוח לרומם את הנפש ולרפא אותה, ואנחנו רוצים לתמוך באלו שיוצרים אותם במסעם לבריאות נפשית טובה יותר".

 נגה ספיר, מייסדת רפקלט אינוביישן / צילום: באדיבות המצולמת

ספיר עבדה על הפרויקט יחד עם סטודיו פריים שייסדו דויד קלר, איתי עמיר ועמרי בר זאב לפני כעשור. באמצע 2021 נרכש הסטודיו, העוסק בפיתוח מוצרי צריכה טכנולוגיים, על ידי חברת העיצוב והאסטרטגיה הדנית Manyone, שמעסיקה 350 עובדים בתשע מדינות בעולם. בין לקוחותיה הבינלאומיים נמנות חברות כמו מייקרוסופט, לופטהנזה וגוגל, ובצד הלקוחות הישראלים - בזק, מובילאיי, אמדוקס, לגו, איקאה ועוד.

"כאשר מעצבים מוצר טקטילי, הבא במגע מתמיד עם גוף האדם במהלך השימוש, אחד האתגרים המרכזיים הוא להביא לידי שלמות את כל הפרטים הקטנים והחשובים: סוג הבד והתחושה שהוא יוצר, הצבע המדויק של התאורה, המגע של האלקטרודות באצבעות וכן הלאה", מסביר קלר, המכהן כמנכ"ל Manyone ישראל. "בסופו של דבר, אנחנו מדברים על חפץ מאוד אינטימי, מאוד נעים, מרגיע ומעצים. כדי להביא את החוויה הזו לכדי שלמות, השקענו הרבה מאוד מאמץ ומחשבה".

אזור התעשייה

הדמיון הבריאותי בין ישראל לדנמרק

למרות המרחק הפיזי, וההבדלים הרבים בפרמטרים כמו פוליטיקה, חברה ותרבות, לישראל ולדנמרק יש גם לא מעט מן המשותף - למשל, בתחום הבריאות.

 משלחת מדנמרק עם צוות מרכז רפואי צפון / צילום: מרכז רפואי צפון

החודש אירח מרכז רפואי צפון (פוריה) את ד"ר רוקו דיהר, מנהל בית החולים NFH ממחוז זילנד שבדנמרק, ואת צוות החדשנות של השגרירות הדנית, במטרה לייצר שיתופי פעולה עתידיים. הפגישה היא חלק מתהליך שמובילה השגרירות הדנית, במטרה לחבר בין מערכות הבריאות של המדינות, ומבוססת על כך ששני בתי החולים הפריפריאליים מתמודדים עם אתגרים דומים.

"נקודות הדמיון בינינו רבות: מאפייני תחלואה, חתך סוציואקונומי של המטופלים, פערי כוח אדם ועוד", אומר סגן מנהל המרכז הרפואי ד"ר נועם יהודאי. "אנו מאמינים ששיתוף פעולה עם מרכז רפואי שמאפייניו דומים לשלנו יוכל להועיל לכל הצדדים, ולסייע בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לטובת המטופלים".

בין היתר, הצדדים יעסקו בלמידה קלינית הדדית, מחקרים משותפים ותהליכי חדשנות עם התעשיות בשתי המדינות.

הדור הבא של עובדי ההייטק

שילוב עובדים (ולא רק עובדות) מהחברה החרדית בענף ההייטק נמצא במגמת עלייה, בין היתר בזכות תוכניתMeGo של קרן קמח, זרוע העבודה, קרנות פילנתרופיות וחברות הייטק מובילות. התוכנית פותחת בימים אלה את המחזור השני שלה, שיכשיר כ-150 גברים מהחברה החרדית לתפקידי פיתוח בעולם ההייטק. בסך הכול צפויה התוכנית להכשיר 2,000 עובדים חדשים בטווח של שלוש שנים.

 שמיל לוי מ'סקויה ישראל', עם הסטודנטים החדשים בסמינר הפתיחה / צילום: מענדי קורנט

במהלך התוכנית משלימים התלמידים לימודי אנגלית ומתמטיקה, ולומדים פיתוח תוכנה לצד רכישת כישורים ומיומנויות לעבודה בעולם ההייטק. הלימודים נמשכים על פני 14 חודשים (חמישה ימים בשבוע), וכוללים מעטפת ליווי מקצועי, אישי וכלכלי. המחזור הראשון נפתח בירושלים ובני ברק עם כ-100 משתתפים, ובימים אלו נפתח כאמור המחזור השני בירושלים, בני ברק, בית שמש, חיפה ואשדוד.

התוכנית מופעלת בשיתוף עם חברות הייטק מובילות, שהתאימו את מערך הלימודים לדרישות השוק, מלוות את המשתתפים במהלך הלימודים באמצעות מנטורים, ומארחות את התלמידים להרצאות מקצועיות, פרויקטים ועוד.

לדברי מנכ"ל MeGo, איציק קרומבי, "ככל שתעשיית ההייטק תופסת חלק יותר משמעותי במשק הישראלי, מתברר כי חסרים עוד ועוד אנשי מקצוע איכותיים לתעשייה.

"תוכנית מיגו מתמודדת עם שני אתגרים משמעותיים: שילוב חרדים בתעסוקה מצד אחד, והמחסור בכוח אדם איכותי לתעשיית ההייטק מהצד השני. היוזמה שלנו תכשיר אלפי חרדים למשרות איכותיות בהייטק, ותיצור מעגלים נוספים של חרדים שירצו להצטרף להייטק בכלל ולעולם התעסוקה בפרט".

חדשות טובות

עמותת מחשבה טובה, שמציינת 20 שנה לפעילותה, תקים בשיתוף עיריית לוד מרכז טכנולוגי-קהילתי עבור תושבי העיר, בהשקעה של מאות אלפי שקלים. במרכז יתקיימו תוכניות העצמה טכנולוגית לילדים ולבני נוער, קורסים אוריינות דיגיטלית, סדנאות המותאמות לבני הגיל השלישי, תוכניות חדשנות ויזמות ועוד.

מאז הקמתה השתתפו בפעילויות העמותה יותר מ-100 אלף בני אדם בכ-20 אלף סדנאות וקורסים במגוון נושאים טכנולוגיים, ופעילותה נפרסת על פני 250 מוקדים ברחבי הארץ. לפני כחצי שנה הוחלט בחבר הנאמנים על הקמת קהילת בוגרים של העמותה, המלווה את בוגרי תוכניות הנוער של העמותה לשלב הבא בחיים - שירות משמעותי, אקדמיה ועוד.