הניצחון של ארדואן בבחירות לא מובטח, ובחמאס חוששים

הסקרים ניבאו ניצחון של מנהיג האופוזיציה כמאל קיליצ'דראולו, כותרות בכלי תקשורת הצהירו כי פרישתו מהמרוץ לנשיאות של מוהארם אינג'ה תכריע את הבחירות בטורקיה - ובשורה התחתונה, שהנשיא רג'פ טאייפ ארדואן יודח לאחר 20 שנה. אולם, תכנונים לחוד ומעשים לחוד, ונשיא טורקיה יגיע לסיבוב השני בבחירות לנשיאות ב-28 במאי בתור הפייבוריט.

● לא רק ארדואן: גם מנהיגי הודו ותאילנד עשויים לגלות שהם אינם נצחיים | פרשנות
● "לכל דבר טוב יש תפוגה": מדוע פורש יו"ר חברת ההייטק שצנחה במעל 90%
● מניה נופלת ומנכ"לים מתחלפים: מה הוביל לסגירת המפעל הוותיק של אבן קיסר 

זו תהיה הפעם הראשונה מאז כינון המשטר הנשיאותי בטורקיה ב-2017 בה הבחירות לנשיאות יוכרעו בסיבוב שני משום שאף מועמד לא הגיע ל-50%. לפחות לפני פתיחת 191,885 הקלפיות בטורקיה עצמה ו-9,593 מחוצה לה, מי שהיה נראה, לכאורה, כי הוא יכול להגיע למחצית מהקולות הוא קיליצ'דראולו. בפועל, מערכת הבחירות הנוכחית בטורקיה כבר הפכה לכישלון חמור של הסוקרים במדינה, ברמה שמזכירה את מערכת הבחירות בישראל ב-1996 בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשמעון פרס, או את הקושי של הסוקרים להעריך מראש בשנים האחרונות את יכולתה של מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס לעבור את אחוז החסימה.

במערכת הבחירות הנוכחית בולטת מעורבות של האזרחים מכל המגזרים בטורקיה. הדבר בא לידי ביטוי בשיעור ההצבעה, שעמד על 88.82%, לאחר 86.24% בבחירות הקודמות לנשיאות ב-2018. מבט למערכות בחירות לפני שינוי שיטת הממשל מצביע על 85.23% ו-83.92% בשתי מערכות הבחירות ב-2015, אז קיליצ'דראולו התמודד פעמיים מול שותפו כיום לברית נגד ארדואן, אחמט דבוטאולו, והפסיד. ב-2011, שיעור ההצבעה בבחירות שבהן קיליצ'דראולו הובס מול ארדואן הגיע ל-83.16%.

 כמאל קיליצ'דראולו, מועמד האופוזיציה הטורקית לתפקיד הנשיא, אתמול / צילום: Associated Press

חישוב הקולות סבוך מאוד

תוצאות האמת מצביעות כי לא רק שארדואן קיבל יותר משני מיליון קולות מעל קיליצ'דראולו, אלא גם שפילוח גיאוגרפי מראה כי הוא יצא עם ידו על העליונה ב-51 מחוזות שונים. לצורך ההשוואה, קיליצ'דראולו זכה לרוב קולות רק ב-30 מחוזות. ההישג של הנשיא המכהן במחוזות רבים כל־כך עשוי להצביע כי הסוקרים מתקשים להגיע למגזרים רבים בחברה הטורקית.

ככלל, בתום ספירת 99.01% מהקולות, ארדואן קיבל 49.36%, ואילו מנהיג האופוזיציה, כמאל קיליצ'דראולו, קיבל 45%. לנשיא טורקיה המכהן יש את הסיבות להיות ברגשות מעורבים: מחד גיסא, גורמים רבים העריכו תבוסה קשה שלו, ולפחות לפי שעה הוא מוביל. מאידך גיסא, לאחר ספירת 70.44%, ארדואן עמד על 51.06% מהקולות, ורק לאחר ספירת 89.24% הוא ירד מרף ה-50% שקובע ניצחון בסיבוב הראשון.

ארדואן יידרש להתמודד לא רק עם הסיבוב השני ב-28 במאי, אלא אף עם סוגיה חשובה וחמורה מבחינתו בהרבה: ירידת כוחה בפרלמנט של "ברית העם", שכוללת את מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) בראשותו ואת שותפיו הקואליציוניים המרכזיים ממפלגת "התנועה הלאומית" (MHP), שעומדת כיום על 334 מושבים מתוך 600.

בתום חישוב 98.93% מהקולות בבחירות לפרלמנט, אשר התקיימו במקביל לסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, "ברית העם" קיבלה 49.32% ואילו "ברית האומה" שכוללת את מפלגתו של קיליצ'דראולו, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP), ואת המפלגה "הטובה" (İYİ) עם 35.17%. אין זה אומר בהכרח שארדואן יישאר ללא רוב בפרלמנט, משום שחישוב הייצוג מתבצע לפי תוצאות בכל מחוז.

מדובר בחישוב סבוך מאוד, משום שלאיסטנבול ולאנקרה, לדוגמה, יש שלוש מחוזות בחירה עם ייצוג לפרלמנט. במקרה של אנקרה, מחוז אחד מתוך שלושה העניק רוב לברית האומה והשניים האחרים לברית העם. באיסטנבול, כל שלוש מחוזות ההצבעה העניקו את רוב מושביהם לברית העם. אדרבה, לכל מחוז הצבעה יש מספר מושבים בפני עצמו. באיסטנבול, למשל, לשני מחוזות יש 14 מושבים כל אחד, ובאחד מהם יש 12 מושבים. אותו החישוב לא מתבצע בבחירות לנשיאות, בהן פשוט מחושב שיעור ההצבעה מתוך כלל אזרחי טורקיה.

לפי החישוב שביצע גלובס, מסתמן כי אותם 49.32% יספיקו ל-321 מושבים (266 למפלגת הצדק והפיתוח, 50 למפלגת התנועה הלאומית ו-5 למפלגת "הרווחה החדשה" - YRP). בה בעת, מפלגת העם הרפובליקאית צפויה, לפי החישוב הנוכחי, לקבל 169 מושבים ושותפתה, המפלגה הטובה, 44 - בסך הכל 213. איחוד מפלגות השמאל (YSL), שכולל את מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP), צפוי לזכות ב-62 מושבים.

במי בחרו בעלי זכות ההצבעה בישראל?

זירה שבה לא חלו הפתעות גדולות היא הקולות מחוץ לטורקיה, מהם ארדואן זכה ב-54.9% וקיליצ'דראולו ב-41.83% בלבד. בגרמניה, המדינה בעלת מספר בעלי זכות ההצבעה הגבוה ביותר שאינו טורקיה עצמה, ארדואן אף קיבל 65.09% מול 32.82% לקיליצ'דראולו. מבין מדינות המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, בשלוש מדינות בלבד העניקו את מרבית הקולות לקיליצ'דראולו: ישראל, עומאן והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

בישראל, לא פחות מ-62.9% מהקולות הצביעו לקיליצ'דראולו ו-25% בלבד לארדואן. בבחירות לפרלמנט, 60.14% מתושבי ישראל בעלי זכות הצבעה בטורקיה שהגיעו לקלפי הצביעו למפלגת העם הרפובליקנית ו-18.58% למפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן. עם זאת, בולטת לא פחות מכך העובדה כי רק 20.99% מבעלי זכות ההצבעה בישראל אכן הגיעו לקלפי. בין המדינות שבהן קיליצ'דראולו זכה למרבית הקולות נמנות גם ארה"ב, רוסיה, ברזיל, דרום אפריקה, אוסטרליה וסין.

מאבק הראש בראש בין ארדואן לבין קיליצ'דראולו בסיבוב השני יהיה לא רק על הרצון להביא יותר מצביעים מהבתים, אלא גם על 5.21% שקיבל בבחירות לנשיאות סינאן אוע'אן הלאומן ו-0.43% שהלכו למוהארם אינג'ה - אף שהודיע על פרישה לפני יום הבחירות. כלומר, כ-5.64% שיכולים ללכת לכל צד.

מדוע לכל צד? זה נכון שקיליצ'דראולו ומפלגתו הם כמאליסטים סוציאל-דמוקרטים, אבל במסגרת הברית שהוקמה נגד ארדואן, נמצאות מאחוריו גם המפלגות הבאות: מפלגת האושר (SP) האסלאמיסטית־לאומנית, המפלגה "הטובה" הכמאליסטית־לאומנית, מפלגת העתיד (GP), שמבטיחה ליברליזם כלכלי תוך מתן דגש על שמרנות דתית, מפלגת הדמוקרטיה והקידמה (DEVA), ששואפת לדאוג לזכויות המיעוטים, והמפלגה הדמוקרטית, שהיא פרו-אירופית אבל ליברלית-שמרנית.

ניצחון של קיליצ'דראולו עשוי לפגוע בחמאס

מי שעקבו באדיקות אחרי תוצאות הבחירות בטורקיה אלו לא רק כלי התקשורת הישראליים אלא גם הפלסטיניים, ובפרט אלו שמקורבים לחמאס. מאז שארדואן עלה לשלטון ב-2003, הוא התרחק מישראל ולקח את חמאס תחת חסותו. כיום, בכירי חמאס רבים מתגוררים באיסטנבול, כאשר הבולט שבהם הוא סאלח אל-ערורי שאמון על הפעילות של ארגון הטרור ביהודה ושומרון.

בחמאס מבינים היטב כי משמעות ניצחון אפשרי של קיליצ'דראולו אינה מסתכמת בהתקרבות למערב ובהתרחקות מרוסיה בלבד. הוא עשוי לנקוט בפעולות נגד חמאס, בהתקרבות לרשות הפלסטינית, וכך לפגוע בבסיס של הכוונת פעילויות הטרור שלהם. בינתיים, קיליצ'דראולו ומפלגתו מתרכזים במאבק הפנים-טורקי. התוצאות הרשמיות לא מנעו מהם לטעון כי סקרים פנימיים שלהם מצביעים שדווקא מנהיגם מוביל על ארדואן, עם 49% מול 45%. בכל מקרה, עד 28 במאי צפוי מאבק הצהרות לוהט בין השניים.