לראשונה מאז כינון המשטר הנשיאותי בטורקיה ב-2017, הבחירות לנשיאות יוכרעו בסיבוב שני - לאחר שהנשיא המכהן רג'פ טאייפ ארדואן סיים עם פחות מ-50%.
בתום ספירת 98.89% מהקולות, ארדואן קיבל 49.35% מהקולות, ואילו מנהיג האופוזיציה כמאל קיליצ'דראולו קיבל 45%.
● כל מה שצריך לדעת על הבחירות הגורליות של ארדואן בטורקיה
● לא רק ארדואן: גם מנהיגי הודו ותאילנד עשויים לגלות שהם אינם נצחיים | פרשנות
● ההזדמנות האחרונה של טורקיה להציל את החילוניות שלה | פרשנות
לנשיא טורקיה המכהן יש את הסיבות להיות ברגשות מעורבים: מחד גיסא, הסקרים ניבאו לו הפסד גדול, ולפחות לפי שעה הוא מוביל. מאידך גיסא, לאחר ספירת 70.44%, ארדואן עמד על 51.06% מהקולות, ורק לאחר ספירת 89.24% הוא ירד מרף ה-50% שקובע ניצחון בסיבוב הראשון.
ארדואן יידרש להתמודד לא רק עם הסיבוב השני ב-28 במאי, אלא אף עם סוגיה חשובה וחמורה מבחינתו בהרבה: קריסת כוחה בפרלמנט של "ברית העם", שכוללת את מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) בראשותו ואת שותפיו הקואליציוניים ממפלגת "התנועה הלאומית" (MHP), מ-334 מושבים מתוך 600 למצב שבו הם עלולים להיות ללא רוב בפרלמנט.
בתום חישוב 98.82% מהקולות בבחירות לפרלמנט, שהתקיימו במקביל לסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, ברית העם קיבלה 49.31%, ואילו ברית האומה שכוללת את מפלגתו של קיליצ'דראולו, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP), ואת המפלגה "הטובה" (İYİ), קיבלה 35.18%.
אין זה אומר בהכרח שארדואן יישאר ללא רוב בפרלמנט, משום שחישוב הייצוג מתבצע לפי התוצאות בכל מחוז. מדובר בחישוב סבוך מאוד, משום שלאיסטנבול ולאנקרה, לדוגמה, יש שלוש מחוזות בחירה עם ייצוג לפרלמנט. במקרה של אנקרה, מחוז אחד מתוך שלושה העניק רוב לברית האומה, והשניים האחרים לברית העם. באיסטנבול, כל שלוש מחוזות ההצבעה העניקו את רוב מושביהם לברית העם.
אותו החישוב לא מתבצע בבחירות לנשיאות שבהן פשוט מחושב שיעור ההצבעה מתוך כלל אזרחי טורקיה. בדומה ליום ראשון, אזרחי טורקיה ישובו לקלפיות עבור מאבק הראש בראש בין ארדואן לבין קיליצ'דראולו, שצפוי להמשיך להיות לוהט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.