גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההבטחה הכפולה התנפצה: המספרים מאחורי הכישלון של סבן אילבן וקרפור

עד לפני שנתיים אלקטרה צריכה נראתה כמו הבטחה גדולה בתחום קמעונאות המזון עם שתי השקות גדולות שעמדו לפתחה: סבן אילבן וקרפור ● אבל דוחות החברה חושפים: הרשתות הבינלאומיות צוברות הפסדים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, וסבן אילבן אף עשויה להיסגר ● וגם: התיאבון שפגע באחים זלקינד

הכישלון הכפול של אלקטרה צריכה בתחום המזון / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ישראל הדרי, שירה ספיר, גלית חתן
הכישלון הכפול של אלקטרה צריכה בתחום המזון / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ישראל הדרי, שירה ספיר, גלית חתן

בסוף שנת 2021 ובתחילת 2022, חברת אלקטרה צריכה הייתה נראית כמו ההבטחה הגדולה בתחום הקמעונאות: בתוך חודשים ספורים היא רכשה את הזכיינות להפעלת שני מותגים בינלאומיים גדולים בארץ - סבן אילבן (7-Eleven) וקרפור. זו הייתה אמורה להיות בשורה צרכנית כפולה, גם במישור של המחירים והעמדת תחרות בענף המזון שנחשב ליחסית ריכוזי, וגם מבחינת חוויית הקנייה - שני המותגים המוכרים והגדולים הבטיחו חוויית חו"ל ושינוי של כללי המשחק בענף.

אלקטרה צריכה החלה בפעולות ל"סגירה משמעותית" של רשת סבן אילבן
הפסדי קרפור ממשיכים להוות משקולת לאלקטרה צריכה: הפסידה 101 מיליון שקל בסיכום השנה
בדיקת גלובס | שתי רשתות, פער כמעט בלתי נתפס: שווי שופרסל גבוה פי 20 מזה של קרפור ישראל

אבל שנתיים לאחר מכן, הדוחות הכספיים של אלקטרה צריכה חושפים כי ההימור מתברר בעיקר ככישלון. הרשתות החדשות מסבות לחברה בעיקר הפסדים כבדים, ובשנה האחרונה אף נפרדו מהמנכ"לים שהובילו אותן על רקע הקשיים בעסקים.

סבן אילבן הפכה למשקולת

הפתעה לרעה בדוחות לשנת 2023 מגיעה בעיקר מכיוון סבן אילבן, רשת חנויות הנוחות שהחלה לפעול בישראל בינואר אשתקד ו"תרמה" לאלקטרה צריכה הפסד של 68 מיליון שקל בסיכום השנה החולפת. בדוחות החברה נכתב כי היא "בחנה מחדש את המודל העסקי של הפעלת החנויות והחלה בפעולות לסגירה משמעותית של הפעילות", זאת במסגרת רה־ארגון הכולל צמצום עלויות וסגירת סניפים. המהלך הוביל לרישום הוצאה חד־פעמית של 42 מיליון שקל והיווה את עיקר ההפסד של סבן אילבן ב־2023. אלקטרה צריכה מציינת כי היא בוחנת אפשרות להכנסת משקיע לפעילות זו.

סבן אילבן היא רשת בינלאומית שבסיסה בארה"ב אשר הוקמה לפני כמעט 100 שנה. באוקטובר 2021 חתמה אלקטרה צריכה, בניהולו של צביקה שווימר, על הסכם זיכיון להפעלת חנויות נוחות של המותג בארץ, ובינואר אשתקד הושק הסניף הראשון במתחם דיזנגוף סנטר בתל אביב.

בחברה מיהרו להכריז על בשורה ותכננו להקים מעל ל־30 סניפים ברחבי הארץ. אבל מהר מאוד ההבטחות הגדולות להשקה רועשת ומהפכה צרכנית הפכו לבקושי 8 סניפים שפועלים בתל אביב בלבד, אחרי ששני סניפים כבר נסגרו, והיד כאמור עוד נטויה.

לא מן הנמנע כי בסופו של דבר באקלטרה צריכה יצטרכו לסגור לחלוטין את פעילות סבן אילבן בארץ או להיפרד ממנה. החריקות ברשת החלו זמן קצר לאחר שהחלה לפעול, כאשר באוגוסט האחרון התפטר מנכ"ל סבן אילבן בישראל, אבינועם בן מוחה.

"עיקר המיקוד נוגע להשבחת קרפור"

בסביבת אלקטרה צריכה מודים כי סבן אילבן הפכה משקולת: "אנחנו מנהלים מגעים עם גורמים שיהפכו לזכייני משנה וייקחו את הרשת לניהולם", אומרים שם, ומוסיפים כי "עיקר המיקוד שלנו בתחום קמעונאות המזון נוגע להשבחת קרפור".

ואכן, קרפור ישראל נדרשת להשבחה משמעותית לנוכח הפסדים כבדים שהיא מסבה לבעלי המניות שלה, ואלקטרה צריכה בראשם. את השליטה ברשת הסופרמרקטים (שנקראה אז יינות ביתן) רכשה אלקטרה צריכה בשנת 2021 יחד עם קבוצת הביטוח הפניקס מידי המייסד נחום ביתן.

כיום, לאחר הסבת מרבית סניפי הרשת למותג הסופרמרקטים האירופי, פועלים תחתיה 85 סניפי קרפור (מתוך 148 סופרמרקטים, הכוללים גם את מותגי יינות ביתן ומגה בעיר) - שהופכים אותה למעשה לקמעונאית השנייה בגודלה בישראל, אחרי שופרסל. סך הכנסות הרשת הסתכמו בשנת 2023 ב־3 מיליארד שקל, עלייה של 9% ביחס לשנה הקודמת. זו נבעה בין היתר מסגירת סניפים לצורכי שיפוצם, הסבתם למותג קרפור בשנת 2022 ותוכנית ההתייעלות שבוצעה אז.

שיעור הרווחיות הגולמית של רשת המזון נשחק ועמד על 29%, מול 31.7% בשנה הקודמת, כאשר הסיבה היא בין היתר מבצעי ההשקה האגרסיביים של קרפור. בשורה התחתונה רשמה רשת קרפור ישראל (לשעבר יינות ביתן) הפסד כבד של 188 מיליון שקל, קיטון מסוים ביחס להפסד של 207 מיליון שקל בשנה הקודמת.

נוכח מצבה הפיננסי הרעוע של קרפור ישראל (גירעון של קרוב למיליארד שקל בהון העצמי נכון לסוף 2023) בוצעה לאחרונה השקעה של כ־180 מיליון שקל בהון הרשת, בעיקר על־ידי אלקטרה צריכה ומשקיע חדש, איש העסקים הצרפתי סימון פינטו.

ההשקעה, שנועדה להגדיל את הון הרשת ואת הגמישות הפיננסית שלה, נעשתה לפי שווי של 300 מיליון שקל (לפני הכסף) בלבד לקרפור ישראל. בעקבותיה, עלו החזקותיה של אלקטרה צריכה ל־48% מהון הרשת, שנפרדה בשנה שעברה מהמנכ"ל אורי קילשטיין (לשעבר בכיר בשופרסל ובעזריאלי).

בעלת השליטה באלקטרה צריכה היא חברת ההחזקות אלקו של האחים דניאל ומיכאל זלקינד, שניים מהאנשים העסקים המפורסמים בשוק ההון המקומי (הרחבה בתיבה).

בעקבות השווי הנמוך ששיקף הסכם ההשקעה לקרפור ישראל, נדרשה אלקטרה צריכה לבצע מחיקת מוניטין בסך של 68 מיליון שקל משווי החזקותיה ברשת, שיחד עם הפסדי סבן אילבן, גררו אותה לרשום הפסד כבד של 101 מיליון שקל בסיכום 2023, למול רווח נקי של 103 מיליון שקל שנה קודם לכן.

באלקטרה צריכה נשארים אופטימיים לגבי קרפור

באלקטרה צריכה מצביעים על שיפור בביצועי קרפור ישראל. ברבעון הרביעי נרשם גידול של 25% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת, והן הסתכמו ב־840 מיליון שקל, כאשר המכירות בחנויות הזהות צמחו ב־12%. בסיכום השנה, המכירות למ"ר בסניפי המותג קרפור עמדו סביב 39.2 אלף שקל - צמיחה של כ־60% ביחס לתקופה המקבילה שנה קודם לכן.

"הפחתת השווי שנרשמה בגין קרפור לא משמעותית לחברה", אומרים בסביבת אלקטרה צריכה. "מדובר בפלטפורמה נכונה להמשך הדרך. קרפור תהווה רגל סופר חזקה. זו השקעה זהירה, ולא של מיליארדים (רומזים להשקעת האחים אמיר בשופרסל, ח"ש). נרכשה רשת מזון בסכום צנוע יחסית, משלמים כיום 'קצת' בהפחתות ובהשקה בכדי לקבל בהמשך פירות משמעותיים".

המשקיעים בבורסה הגיבו בשלילה לתוצאות הכספיות ושלחו את מניות אלקטרה צריכה לירידה חדה של כ־8%. שווי השוק העדכני של החברה עומד על כ־2 מיליארד שקל - ירידה של כ־60% מהשיא לפני כשנתיים.

עוד כתבות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

המומחה שמסביר מדוע סגירת מיצרי הורמוז עלולה להעלות את מחיר הנפט ל-100 דולר

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?