גרמניה נתבעת בהאג על תמיכתה בישראל: "מסייעת לרצח עם בעזה"

עתירה יוצאת דופן שהגישה ניקרגואה נגד גרמניה, הכוללת האשמות שברלין "מסייעת ומאפשרת" את מה שהמדינה המרכז־אמריקאית מכנה כ"ג'נוסייד ישראלי ברצועת עזה", נידונה בימים אלה בבית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ). העתירה מתבססת על זו שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לפני כארבעה חודשים, בטענה כי היא מבצעת רצח עם, ודורשת מבית הדין להוציא צווים שיפסיקו את שיתוף־הפעולה הצבאי בין גרמניה לישראל ואת יצוא הנשק אליה. שתי המדינות, כמו 151 מדינות אחרות, חתומות על האמנה נגד רצח עם שמכוחה פועל בית הדין.

● ראיון | לקראת עסקת חטופים? המומחה שמנסה לנתח מה רוצה סינוואר
● כותרות העיתונים בעולם | איראן נמצאת בעמדה הטובה ביותר מעולם לשליטה במזרח התיכון
● חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

המדיניות הגרמנית

העתירה היא חלק מלחץ בינלאומי של גורמים פרו־פלסטינים להפסיק את מכירות הנשק הגלובליות לישראל. גרמניה היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות האחרונות שמספקות ציוד ביטחוני לישראל גם אחרי שפרצה המלחמה ב־7 באוקטובר. ספרד, איטליה, בלגיה, קנדה, שבדיה ושורת מדינות אחרות כבר הודיעו על השהיית רישיונות יצוא הנשק לישראל. חלקן נימקו זאת בחשש מכך שישראל עוברת על החוק הבינלאומי בפעולותיה בעזה. הולנד נאלצה לעשות זאת בשל צו בית משפט. בריטניה שוקלת זאת, ושר החוץ שלה דיוויד קמרון אמר בסוף השבוע כי "התמיכה בישראל אינה בלתי מותנית".

לעומתן, גרמניה המשיכה לספק נשק לישראל ואף הקצתה לטובת הפעילות הישראלית בדרום ובצפון שני מל"טים מסוג Heron-TP שחכרה מישראל לצורך אימון כוחותיה. בעבר דווח כי גרמניה שוקלת לספק, או שסיפקה, עשרות אלפי פגזים חכמים לטנקים מתוך המאגרים של ה"בונדסווהר" עצמו. "אנחנו עמדנו ונמשיך לעמוד לצדה של ישראל", הבטיח קנצלר גרמניה אולף שולץ בביקורו האחרון בישראל בחודש שעבר.

המדיניות הזו של גרמניה הובילה את ניקרגואה, דיקטטורה בעלת קשרים טובים למוסקבה, המנהלת מדיניות אנטי־ישראלית מאז תחילת המלחמה, לעתור לבית הדין הבינלאומי לצדק. לפי העתירה, "הממשלה הגרמנית מסייעת ומאפשרת... רצח עם ברצועת עזה על־ידי הושטת עזרה פוליטית, פיננסית וצבאית לישראל".

בין היתר מאשימה ניקרגואה את גרמניה באחריות למצב בעזה בשל החלטתה להשהות את העברת הכספים לאונר"א. כמו מדינות אחרות, גרמניה עשתה זאת בשל עדויות להעסקת טרוריסטים שלקחו חלק במתקפת ה־7 באוקטובר על־ידי סוכנות האו"ם.

מבוכה לתדמית הבינלאומית

עצם העתירה והדיון בבית הדין הבינלאומי גורמים מבוכה לגרמניה ולתדמית הבינלאומית שלה, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מדיניות החוץ שלה אחרי מלחמת העולם השנייה. ביום שני החל שלב השימוע, ושתי המדינות שלחו משלחות משפטיות להאג. כפי שהיה במקרה הישראלי, בית הדין נדרש על־ידי העותרים להוציא שורה של צווים זמניים, הכוללים בין היתר את הפסקת אספקת הנשק לישראל.

פרשנים העריכו כי בניגוד לעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל, שעדיין נדונה ושבירורה עשוי לארוך שנים רבות, ה"קייס" של ניקרגואה חלש הרבה יותר. חלק מזה נובע מסיבות פרוצדורליות בנוגע למנדט של מדינה שלישית שאינה קשורה לאירועים, לעתור נגד מדינה שלישית אחרת כחלק מהאמנה. אולם חלק נובע מכך שהעתירה כרוכה בדיונים המקבילים בעתירה הדרום־אפריקאית. "השופטים עשויים להזכיר את העתירה המקבילה המתנהלת כסיבה לדחייה", אמר מומחה משפטי לעיתון הגרמני "טאגסשפיגל", שכמו כלי תקשורת אחרים, התייחס בהרחבה לנושא השבוע. 

קריאות לשינוי כיוון

הדיונים נעשו על רקע התגברות הקולות גם בארה"ב - ואפילו בגרמניה - לשינוי כיוון ביחס החיובי עד כה לישראל, שיהיה כרוך גם בהפסקת אספקת הנשק. עצומה שעליה חתמו עשרות מחוקקים דמוקרטים בבית הנבחרים האמריקאי בשבוע החולף, כולל הבכירה הדמוקרטית ננסי פלוסי, קוראת להפסיק מיידית יצוא נשק התקפי לישראל.

בשנים האחרונות, יותר מ־70% מהיבוא הביטחוני הישראלי הגיע מארה"ב, וקרוב ל־20% מגרמניה. בברלין הוגשה בשבוע שעבר עתירה לבית משפט מקומי על־ידי שורת ארגונים משפטיים פרו־פלסטיניים, בדרישה "לעצור באופן מיידי" את יצוא הנשק לישראל". ממשלת גרמניה הודיעה בלקוניות כי טרם קיבלה לידיה את כתב התביעה.

אבל בשטח ישנם כבר קולות הקוראים לשינוי כיוון שכזה מצד ברלין, בין היתר בשל הפעולות הישראליות בעזה, המצב ההומניטרי ומספר הקורבנות הרב בצד הפלסטיני, אך גם מחשש לתדמית הבינלאומית. "כל העניין יכול להיתרגם לכותרות שליליות (בעבור גרמניה, א"א)", כתב ביום שני המגזין "שפיגל", "ובית הדין בהאג מציע במה מרכזית ומכובדת להאשמות נגד ברלין בדיוק בנקודת הזמן שבה גובר עליה הלחץ להתאים מחדש את רמת הסולידריות שלה עם ישראל על רקע הסבל בעזה".

ביום שלישי תציג המשלחת הגרמנית את תגובתה להאשמות. אחרי שלב ההצהרות הראשוניות השבוע יתכנס בית הדין לדון בהוצאות צווים זמניים כמבוקש, ויפרסם את מסקנותיו בתוך כמה שבועות, לפי ההערכות.