למדינה הזו יש סיכוי טוב להשתלט על המזרח התיכון, ואלה חדשות רעות לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המרוויחה העיקרית מהתחממות המזרח התיכון, ישראל עושה אותן טעויות כמו שארה"ב בעיראק, והמלחמה הפנימית בין חמאס ופתח מסכנת את היום שאחרי • כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

איראן מאשימה את רוסיה: רוצה לגרור אותנו למלחמה במזרח התיכון
ההייטק הישראלי מיהר לחגוג את התפטרותו, עכשיו הוא חוזר לתפקיד  
פרשנות | יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה 

1איראן מוצאת הזדמנות בכאוס

"שחקנית אחת מרוויחה במיוחד מההססנות של וושינגטון: הרפובליקה האסלאמית של איראן", נכתב הבוקר בפורן אפיירז. "למעשה, הביצה במזרח התיכון מציגה הזדמנות לפריצת דרך באסטרטגיה בת ארבעה עשורים של טהרן כדי להחליש את אחד היריבים האזוריים הבולטים שלה, ישראל, להשפיל את ארה"ב ולהפחית באופן דרסטי את השפעתה באזור".

נכתב כי "הדעה המקובלת בוושינגטון ובמקומות אחרים קבעה לא פעם שאיראן הפכה מרוסנת, אפילו מבודדת. אך זו אף פעם לא הייתה המציאות. במקום זאת, טהרן פיתחה אסטרטגיה מחושבת להעצמת המיליציות שלה ולהשפיע על הפעולות באזורה תוך המנעות מאחריות - אסטרטגיה שנחשבה כמתוחכמת במיוחד לאור ההשפעה המשמעותית של המתקפה של חמאס והתקפות שלאחר מכן על ידי מיליציות המזוהות עם איראן בעיראק, לבנון ותימן".

נכתב כי "הנוף האסטרטגי שלאחר ה-7 באוקטובר במזרח התיכון הוא נוף שנוצר ברובו על ידי איראן ומשחק לפי נקודות החוזקה שלה. טהרן מוצאת הזדמנות בכאוס. מנהיגים איראנים מנצלים ומסלימים את המלחמה בעזה כדי להעלות את מעמדה של משטרה, להחליש ולעשות דה-לגיטימציה לישראל, לערער את האינטרסים של ארה"ב ולעצב עוד את הסדר האזורי לטובתם. האמת היא שהרפובליקה האסלאמית נמצאת כעת בעמדה טובה יותר מאי פעם לשלוט במזרח התיכון". בין השאר צוין כי "איראן גם ביצעה מהלכים מפורשים להעלאת הפרופיל הדיפלומטי שלה בעקבות ה-7 באוקטובר. ימים לאחר התקפת חמאס, נשיא איראן אברהים ראיסי שוחח לראשונה בטלפון ישירות עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, ובנובמבר הוא השתתף בפסגה אזורית בריאד".

מתוך פורן אפיירז, מאת סוזן מלוני. לקריאת הכתבה המלאה. 

2ישראל חוזרת על הטעויות של ארה"ב בעיראק

"ישראל עושה את אותה טעות שאמריקה עשתה בעיראק", נכתב הבוקר בכותרת של כתבת דעה בניו יורק טיימס. "כשהמלחמה בעזה מגיעה לשישה חודשים, אני מקבל תחושה מטרידה של דז'ה וו", כתב דייויד פרנץ'. "ישראל מתמודדת עם הרבה מאותם אתגרים שאיתם התמודדה אמריקה בעיראק, והיא עושה הרבה מאותן טעויות. כשקראתי את הדוח בשבוע שעבר על המאבק האחרון של ישראל להשתלט על בית החולים אל שיפא לאחר שפשטה עליו בשנה שעברה, המשפט הזה משך את תשומת לבי: 'אבל כשהמלחמה התחילה, כוחות ישראליים סגרו על בית החולים שוב באמצע מרץ בניסיון לעקור את מה שהם אמרו היה התקוממות מחודשת של ארגונים חמושים פלסטיניים בצפון עזה'".

"תחשבו על המילים האלה: 'התקוממות מחודשת'", נכתב. "זה אומר שישראל עשתה בדיוק את מה שעשינו במשך רוב מלחמת עיראק - נלחמנו שוב על קרקע שבה הנחנו שכבר שלטנו. והמציאות העצובה של הקרבות הנוראיים האלה הזכירה לי אמת שנראית מנוגדת לאינטואיציה: במאבק בטרוריסטים, מתן סיוע הומניטרי אינו רק ציווי מוסרי; זה צורך צבאי", כתב פרנץ'. "צבא מודרני כמו זה של ישראל יכול להביס באופן מוחלט את חמאס בעימות ישיר, ללא קשר אם הוא מספק סיוע לאזרחים. אבל כפי שלמדנו במלחמות שלנו בחוץ לארץ, היא לא יכולה לשמר את ניצחונו אלא אם כן היא עונה על הצרכים הבסיסיים ביותר של תושבי עזה".

פרנץ' הוסיף וכתב כי "חמאס לא היה רק ​​הכוח הצבאי השולט בעזה; הוא היה גם הממשל. הוצאת חמאס מהשלטון יכולה להיות משהו מאוד דומה לדה-בע'תיפיקציה בעיראק (המדיניות שנוהלה בעיראק על-ידי הרשות הזמנית של הקואליציה ועל-ידי הממשלות שעלו אחריה, במטרה למחוק את השפעתה של מפלגת הבעת' על המערכת הפוליטית בעיראק לאחר הפלישה האמריקאית למדינה ב-2003). זה מפרק את התשתית המנהלית והבירוקרטית הקיימת של הממשלה ומבטל את המנגנונים המבטיחים חוקיות ויציבות בחברה". פרנץ' ציין כי "אם הכוח הצבאי האחראי להסרת השלטון לא יקים ממשל חדש שישלוט בשטח בצורה יעילה, זה משאיר מקום לרשות הקודמת או לקבוצות עוינות אחרות להחזיר לעצמה את הכוח או ההשפעה באזור".

מתוך הניו יורק טייס, מאת דיויד פרנץ'. לקריאת הכתבה המלאה. 

3היריבות בין חמאס ופתח מעלה שאלות ליום שאחרי 

"סימנים לסכסוך בין חמאס ליריביו הפלסטינים מתחילים להיבנות, ומעוררים שאלות מרחיקות לכת לגבי כיצד יכולה להיראות ממשלה שלאחר המלחמה בעזה - וכמה זמן היא עלולה להימשך", נכתב הבוקר בוול סטירט ג'ורנל. "חמאס עצר בסוף החודש שעבר כמה פקידי רשות פלסטינית בעזה וניסה למנוע משיירת סיוע בפיקוח הרשות הפלסטינית לעבור במובלעת, והאשים אותם בשיתוף פעולה עם ישראל, במה שהיה עימות הראשון בין שתי הקבוצות מאז המתקפה ב-7 באוקטובר", נכתב. "בינתיים פתח פרסמה בשבוע שעבר נזיפה פומבית נדירה באיראן. היא אמרה שהיא דוחה את ניסיונותיה של טהרן להכתיב את המתרחש באזור תוך ביקורת על ההשפעה של מעצמות זרות אחרות בענייני פלסטין".

נכתב כי "המריבה היא סימן לאיבה העמוקה בין חמאס לפתח וכיצד היא עלולה לסבך כל ניסיון להקים ממשל חדש בעזה לאחר שישראל תסיים את המערכה הצבאית ברצועה". צוין כי "משרד הפנים של חמאס אמר לערוץ 'אל-אקצא' המזוהה עם חמאס כי ב-30 למרץ עצרה המשטרה של הארגון שישה אנשים השייכים לקבוצה שלדעתם יש קשרים עם גורמי מודיעין של הרשות הפלסטינית". הקבוצה נכנסה לעזה עם אגודת הסהר האדום המצרית. חמאס טען שכוח הביטחון הזה שיתף פעולה עם ישראל, ובכוונתו לתפוס אנשים נוספים הקשורים לקבוצה. "בהוספת שמן למה שכבר היה האשמה מציתה, חמאס האשים את סוכני המודיעין של הרשות הפלסטינית במזימות לזרוע תוהו ובוהו ופילוג בעזה, מה שמהדהד את הנוהג רב השנים שלו לתייג כל מי שעובד עם ישראל כבוגד".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת עומר אבדל באקי, פטימה עבדולקארים, בנואה פוקון. לקריאת הכתבה המלאה. 

4שום דבר לא השתנה בחצי שנה עבור משפחות החטופים

"הרבה קרה בחצי השנה שחלפה מאז ה-7 באוקטובר", אבל "עבור משפחות החטופים הנותרים, ואפילו עבור כמה שבויים לשעבר ששוחררו על ידי חמאס, התחושה היא ששום דבר לא השתנה", נכתב אמש ב-CNN. "כאן אנו מסתכלים על ששת החודשים הללו מנקודת המבט שלהם, לאחר ראיונות". נכתב כי "עבור מיה רגב, היעדרותו הפתאומית של הרעש בפסטיבל המוזיקה נובה, שנמשך כל הלילה, היא שהזעזעה אותה". ואז החל הירי, ומיה, שהיתה עם אחיה איתי ואחד מחבריה הטובים, עומר, רצו לחפש מחסה לפני שהתחברו לחברים ונכנסו לרכבם. המכונית נורתה על ידי מחבלים, אמרה מיה, והיא נפגעה בשתי רגליה. גם אחיה נפצע. מיה נחטפה לעזה בעודה פצועה מהירי. "בעזה, בני הערובה למדו את כללי השבי. מיה אומרת שהיא נלקחה תחילה לתוך המנהרות ולאחר מכן לבית חולים. 'אתה צריך לסבול בשקט. זה משהו שגם חזר איתי הביתה, לצערי. אני עדיין לומדת איך להגיד שכואב לי לרופאים כי התרגלתי פשוט לא להגיד שכואב לי ולהיות בשקט'".

הדס קלדרון, ששני ילדיה שוחררו במתווה של הפסקת האש, ואביהם עופר נותר בשבי, מספרת ש"מההתחלה הרגשתי לבד. הרגשתי שאני נלחמת לבד. אף אחד לא הגיע לומר לי מה לעשות". "היא מוצאת תכלית בכך שהיא נותנת ראיונות לתקשורת כדי להדגיש את מצוקתם של ילדיה וכל בני הערובה האחרים. זה אותו סיפור עבור שלי ובעלה מלכי, שהחלו את פורום משפחות החטופים והנעדרים עם קרובי משפחה אחרים של החטופים תוך שעות מהאירוע".

מתוך CNN, מאת ביאנה גולודריגה, בקה פורת, רייצ'ל קלארק. לקריאת הכתבה המלאה.