צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי ("ידיעות אחרונות"); עיבוד: גלובס
הבוקר (ג') היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 עיכבה לחקירה את נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר איתן אורנשטיין ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים.
השופט בדימוס איתן אורנשטיין נחשב כיום לאחד הבוררים והמגשרים המבוקשים בישראל. הוא גובה מהצדדים שכר שעתי של 2,800 שקל לשעה (השכר המקובל למקבילים לו - נ"ש), מה שגוזר לו שכר של מאות אלפי שקלים בכל תיק רציני. ממשרדו במגדל המוזיאון בתל אביב הוא משקיף על הלשכה הקודמת שלו, לשכת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. התקופה שם בנתה אותו, היום היא רודפת אחריו.
● בלעדי | פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים
● אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר
● אפי נוה לשופט אורנשטיין: "יותר ממה שאני שומר עליך אי-אפשר לשמור"
● דעה | הטעות הכפולה והמסקנה: חייבים לחקור את הקלטות נוה-אורנשטיין
● דעה | השופט הבכיר אורנשטיין התגלה במערומיו ולימד את הציבור שאין קו אדום
ביקשנו לצלול לחיים המקצועיים החדשים של השופט בדימוס איתן אורנשטיין - מי שחזר לאחרונה לכותרות שלא בטובתו, אגב הדלפה של שיחות שקיים עם ראש לשכת עורכי הדין בזמנו אפי נוה, ושיחות שקיים נוה עם שרת המשפטים דאז איילת שקד, ובמרכזן דיל, לכל הפחות מסריח, שהביא למינויו של אורנשטיין לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.
כמו כן, נביא כאן את גרסתו של אורנשטיין שניתנה לדיל עם נוה לפני מספר שנים, את החמ"ל שהקים סביבו כדי להתמודד עם הסערה המשפטית, וגם - מה חושבות שופטת הפירוקים ורדה אלשיך, אותה החליף אורנשטיין בתחום, והשופטת בדימוס דליה גנות, אותה ניסה נוה "להזיז".
אבל רגע לפני הקריירה החדשה, נחזור לעובדות. ביוני 2020 הודיע אורנשטיין על פרישתו. ארבע שנים בלבד לאחר שמונה לנשיא המחוזי, כשהוא בן 64 ולאחר קריירה שיפוטית בת 20 שנה.
אורנשטיין נחשב למומחה בתחום חדלות הפירעון בישראל. הוא החליף את השופטת בדימוס ורדה אלשיך בניהול התחום וטיפל בתיקים המשמעותיים במשק באותן השנים - פשיטת הרגל הגדולה בישראל של אליעזר פישמן ז"ל, קריסת אי.די.בי, פרשת ענבל אור, הסדר החוב לאלביט הדמיה בה שלט מוטי זיסר והסדר הנושים לתיאטרון הבימה - כשהוא זוכה בסך-הכול להערכה רבה מעורכי הדין כשופט וכמנהל בית המשפט.
אלא שהפרישה אחרי תקופה קצרה יחסית בתפקיד הבכיר עוררה לא מעט תהיות, במיוחד כשהגיעה מספר חודשים לאחר שנחשף הקשר בין אורנשטיין ונוה לקראת מינויו לנשיא בית המשפט. ב-2016 התמודדו לתפקיד ארבעה - אורנשטיין, ישעיהו שנלר, דליה גנות ודוד רוזן. ועדת האיתור העלתה את שנלר ואורנשטיין. שנלר היה ותיק יותר, בעל ניסיון ניהולי גדול כסגן הנשיאה. אורנשטיין היה שופט מוערך, שזכה לשבחים וניהל את מחלקת חדלות הפירעון. אף ששקד הוקלטה אומרת לנוה כי קיבלה מידע שמצדיק שלא למנות את אורנשטיין (אמירה שהסבירה בהמשך כ"טקטיקה במשא-ומתן" - נ"ש), הוועדה המליצה עליו, והוא זכה לתמיכת הנשיאה דאז מרים נאור ז"ל.
המשפט שאמרה שקד לנוה, במסגרת ניסיונותיו לשכנעה למנות את אורנשטיין, היה: "לא היה שום סיכוי בעולם, שום סיכוי בעולם, שהייתי ממנה אותו ולא את שנלר אחרי החומר שקיבלתי מוועדת האיתור". שקד מסבירה היום כי התכוונה לחומר על שנלר דווקא ולא לחומר על על אורנשטיין, וכי החומר שהועבר לידיה על-ידי ועדת האיתור כלל רצף של תשבוחות על השופט אורנשטיין והמלצה למנותו לתפקיד. לדבריה, הכוונה בשיחה הייתה כי מכיוון שהיא קיבלה המלצה טובה גם על שנלר, באופן טבעי היא הייתה בוחרת בו. עוד הוסיפה כי המשפט נאמר כחלק ממשא-ומתן ארוך עם נוה.
בהתכתבות שפורסמה לאחר בקשה להסיר צו איסור פרסום, בהסכמתו של אורנשטיין, דרש נוה כי השופט יקיים את "ההתחייבות" עליה סיכמו "לטובת ציבור הנזיקיסטים" - כלומר הטבה לציבור עורכי הדין הנזיקיים שעימם נמנה נוה, בתמורה למינוי. למרות חומרת ההתכתבויות שהיו אז בידי המשטרה, לא נפתחה חקירה בעניין באותה עת.
אלא שלאחרונה נחשפו פרטים חדשים על המינוי. משיחות שפרסם חיים לוינסון ב"הארץ" ובחדשות 12 עולה כי נוה פעל למינוי אורנשטיין, תוך סגירת דיל עם שקד, בעת שהיה בעל אינטרס כלכלי במינוי. נוה, שמשרדו הפרטי עוסק בנזיקין, ביקש לשנות את הרכב מחלקת הנזיקין בבית המשפט לטובת האינטרסים שלו, וספציפית להעביר את השופטת דליה גנות שדנה באותם ימים בתיקים בתחום. בשיחה עם שקד הבהיר לה נוה כי הוא בעל אינטרסים כלכליים במינוי.
בהקלטות המביכות נשמע נוה אומר לאורנשטיין: "צריך רק לשנות את מחלקת הנזיקין אצלכם, והכול יהיה מושלם. שעוד תחומים ייהנו ממנה (מגנות). למה רק אנחנו? היא מושלמת לפירוקים". אורנשטיין ענה: "ממש. נטפל בכך", ונוה הגיב: "חחח. סופ"ש נעים". בהמשך הוסיף אורנשטיין: "אפי, אני פרעתי את החוב אם כך" - זאת נוכח עדכון מנוה כי גנות החליטה לפרוש משום שוועדת האיתור לא בחרה בה. על כך השיב נוה: "לא. אני אמצא לך חדש, מה אתה חושב לך, חביבי".
החמ"ל שמלווה את אורנשטיין
אלמלא היינו בתקופת מלחמה, החשיפה האחרונה של השיחות סביב מינויו של אורנשטיין הייתה מרעידה עוד יותר את ישראל. ועדיין, גם בתקופה הזו היא מעוררת שלל קריאות לחקירת היחסים שבין נוה ואורנשטיין ובין נוה ושקד. השיחות שפורסמו הסעירו את עולם המשפט והביאו את המשטרה לבחון אם לפתוח שוב בחקירה, אך החלטה עוד לא התקבלה.
אורנשטיין עצמו מודע לפוטנציאל הנפיץ של החשיפה והקיף את עצמו בחמ"ל שנותן מענה משפטי ותקשורתי לפרשה. משפטית מלווה אותו עו"ד ז'ק חן, מי שמייצג בתיקי האלפים את איש העסקים שאול אלוביץ', ותקשורתית משרדו של היועץ האסטרטגי אלי קמיר.
לפני כארבע שנים אורנשטיין היה זה שהסכים, במסגרת בקשה להסרת צו איסור פרסום, לפרסם את ההתכתבות עם נוה חרף התנגדותו של האחרון. הוא גם מסר אז הסבר לאותו דיל שהתגבש עם נוה, בו הוא צפוי לדבוק גם היום. הוא טען כי הדיל בינו ובין נוה היה מקצועי ולא פרסונלי. לדבריו, מדובר בהתכתבות עניינית הנוגעת לתוכנית ארגונית שהציע לערוך בבית המשפט בעקבות בקשה של נוה. הוא מסר כי נוה נפגש עם כל המועמדים כדי לגבש את עמדת הלשכה וביקש לברר מהי תוכנית העבודה הארגונית שלו, תוך שציין כי ראוי לחזק את ההתמקצעות בבית המשפט בתחום הנזיקי, המינהלי והתובענות הייצוגיות. נוה ציין בפני השופט כי אלה תחומים שלגביהם התלוננו עורכי הדין כי בית המשפט לא נותן מענה מקצועי מספק, ולכן הם פונים לבתי משפט אחרים. אורנשטיין השיב לו כי הוא יפעל לחזק התמקצעות השופטים בתחומים אלה. אורנשטיין אכן הציג בפני הוועדה תוכנית ארגונית שהתייחסה למחלקת דיני נזיקין. זה היה הרקע, על-פי אורנשטיין, להתחייבות.
למרות הפרסומים שהיו טרום עזיבתו את כס השיפוט, אורנשטיין נחשב עד היום לדמות מוערכת בקהילת עורכי הדין, שגם מפנה אליו לא מעט תיקים. מיד עם פרישתו הוא החל לעבוד במשרדו של המגשר עמוס גבריאלי, שנחשב לגדול מגשרי ישראל, אך סיים את עבודתו שם כעבור שנתיים. כיום הוא עובד כעצמאי וחולק פיזית משרד עם בוררים אחרים, ובהם נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז לשעבר, השופטת בדימוס הילה גרסטל.
בין התיקים בהם עסק בשנים האחרונות: סכסוך שותפים בחברת הנדל"ן צים-בהרי, סכסוך מתוקשר בין הזמר קובי פרץ ואמרגנו לשעבר מאיר נחמני ומגשר בסכסוך בין בעלי מניות בחברות WEDO שהייתה בשליטת קבוצת סיגמא.
גורמים משפטיים הביעו תמיהות על מועד פרסום השיחות עם נוה ורמזו כי ייתכן שמדובר בניסיון להשפיע על מי מהליכי הבוררות שהוא מנהל. אחת הבוררויות הגדולות שאורנשטיין מנהל בימים אלה, שבה כבר פסלו בורר אחרי שנים ארוכות של דיונים, היא סכסוך המיליארדרים דן גרטלר מול האחים משה ומנדי גרטנר על רקע שותפות במכרות באפריקה. אתמול מסר אורנשטיין את פסק הבוררות, לאחר 14 שנים שבהם התנהל מאבק משפטי. הוא דחה 95% מהטענות של האחים גרטנר, וחייב את גרטלר לשלם "רק" 86 מיליון דולר מתוך תביעה של מיליארד וחצי דולר.
למתן פסק הבוררות קדמה בערב חג פסח בקשה כי אורנשטיין יתפטר מתפקידו כבורר, עם נימוק יוצא דופן. עורכי דינו של גרטלר טענו כי בידם ראיה שאורנשטיין סבור כי גרטלר עומד מאחורי פרסום השיחות החדשות. אורנשטיין דחה את הבקשה.
הבוררות עברה לאורנשטיין בשנת 2021, לאחר שהבורר הקודם, השופט בדימוס אורי גורן (שגם שימש כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב - נ"ש), התפטר אחרי 11 שנה. התיק היה בשלב הסיכומים ועמד לפני הכרעה, אך גורן התפטר לאחר שגרטלר הביא לידיעתו שמשה גרטנר שכר את שירותיו של צביקה נווה, בעלי חברת המודיעין CGI וגם אחיו של אפי נוה (השניים מאייתים את שמם באופן שונה - נ"ש), לאסוף מידע על אודותיו כדי להביא לפסילתו. גורן היה מזועזע שחוקר פרטי נשכר נגדו והרגיש שהוא לא יכול לפסוק בתיק. בית המשפט מינה את אורנשטיין במקומו, לאחר שגרטלר נאבק שלא להמשיך בבוררותו ולהעביר את הדיון לבית המשפט. לאור פסק הבוררות, גרטלר צפוי לסגת מהטענה כי על אורנשטיין היה להתפטר מתפקידו כבורר.
איך יושפעו החיים החדשים כבורר
בוררות, בוודאי בתחום העסקי, היא תחום משפטי שנמצא בצמיחה גדולה בעיקר על רקע העומס בבתי המשפט. שופטים שפורשים מהמערכת לרוב ממשיכים לקריירה בשוק הפרטי. את התיקים הם מקבלים מעורכי הדין או דרך בית המשפט. ההערכה היא שבורר בסדר גודל של אורנשטיין מטפל בכמה עשרות תיקים. הזמן שמקדישים לכל תיק משתנה, אך יכול להגיע למאות שעות.
ד"ר עו"ד גדעון פישר, יו"ר ועדת בוררות וגישור בלשכת עורכי הדין, מסביר כי החוק לא מגדיר מי יכול להיות בורר בישראל, וכל אדם המקובל על שני הצדדים יכול לשמש בתפקיד. כך, גם מי שיש נגדו חשד לביצוע עבירות פליליות ואפילו מי שהורשע. "יש לקונה בחוק הבוררות. אין הגדרה מי רשאי להיות בורר. תאורטית כל אדם שנבחר על-ידי הצדדים לבוררות ראוי להיות בורר". פישר מוסיף כי "להבדיל משופטים, אצל בוררים אין נציב תלונות הציבור כמו שיש לשופטים. גם פה יש לקונה".
איך תושפע הקריירה של אורנשטיין? משיחות עם עורכי דין רבים מתברר כי הדעות חלוקות.
"איתן אורנשטיין חטא, וזו שיחה שאסור שתתרחש, אבל לא צריך לעצור הליכי בוררות אצלו. הוא אדם ראוי, חכם ויעיל", אמר השבוע עורך דין בכיר על השיחות שפורסמו. בעמדה זו מחזיקים מספר גורמים בכירים העוסקים בבוררויות שמכירים את עבודתו של אורנשטיין ושוחחו עם גלובס. גם עו"ד פישר סבור כי הפרסומים לא צריכים להוות בסיס לפסילת הבוררות. "הפרסומים לא נוגעים למקצועיות שלו. אורנשטיין רכש שם בעולמות המשפט התאגידיים והחוזיים".
בכיר אחר בעולם המשפט אומר כי "אורנשטיין הוא איש ישר. הוא לא צריך להפסיק להיות בורר. חלק גדול פורסם לפני ארבע שנים, מה קרה פתאום? מטריד אם מישהו רוצה לעשות לו סיכול ממוקד. ועדת האיתור המליצה עליו, נאור רצתה אותו. זו הייתה הבחירה הנכונה".
לעומת זאת, עורך דין בכיר אחר מצהיר: "אני לא אפנה אל אורנשטיין תיקי בוררות. אני חושב שדבק בו רבב, וגם בית המשפט לא צריך להפנות אליו. לא הייתי רוצה להפקיד את גורל לקוחותיי אצל מי שמתנהל ככה. העובדה שהוא מוכן להיכנס לשיח במסגרתו יש כזאת מחויבות, מול אדם שיודע לגבות את החובות, היא מטרידה".
לצד זאת מדגיש עורך הדין כי בעולם שבו מינוי צריך לעבור ועדה, זה בלתי נמנע לעשות לובינג. עורך הדין גם מבחין בין בוררות לגישור: "בגישורים יכול כל צד להודיע שהוא לא רוצה להמשיך. בגישורים לא מכריעים, ולכן זה פחות אמור להפריע לצדדים. לא הייתי מפוצץ גישור", הוא אומר.
במקביל, היועץ המשפטי של בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, אמר בדיון שהתקיים בוועדת החוקה השבוע: "אני נותן את הקרדיט לבתי המשפט, שמאז פרוץ הפרשה באמצעי התקשורת הם לא ממנים את השופט אורנשטיין כבורר. אנחנו לא מכירים מקרה בודד שמאז פרסום הפרשה בו הוא מונה". לייזר גם הסביר כי מאחר שההחלטה למנות בורר באמצעות בית המשפט היא החלטה שיפוטית, ההנהלה לא מוסמכת להתערב.
בקשות לפסילה מתיקים: "אובדן אמון"
לקראת סוף השבוע הגיעה השאלה - האם הפרסומים מהווים עילה לפסול את השופט בדימוס אורנשטיין - לפתחו של בית המשפט. הקבלן איציק תשובה, אחיינו של בעל השליטה בקבוצת דלק יצחק תשובה, נמצא בראשיתו של הליך בוררות בפני אורנשטיין בעקבות תביעה שהגיש נגדו שותפו לשעבר בקבוצת חברות הנדל"ן הארי גרופ, איש העסקים חיים ולנסי.
בעקבות פרסום השיחות החדשות ביקש תשובה לפסול את הבורר בטענה כי עקב הפרסומים על אורנשטיין, האמון שלו בו התערער לגמרי. הצד השני התנגד וטען כי תשובה מנצל את הפרסום כדי להביא להחלפת הבורר, כיוון שהחלטות שניתנו עד כה לא נושאות חן בעיניו.
אורנשטיין דחה את הבקשה בנימוק כי לא מספיקה תחושה אישית של צד לפסול בורר, אלא מדובר במבחן אובייקטיבי למשוא-פנים, וכזה אפילו לא נטען. הוא קבע כי ההסתמכות על כתבה עיתונאית, שעיקרה פורסם בעבר, אינה מהווה בסיס לאובדן האמון בו.
בבקשה שעורכי הדין אורי קידר ועופר שכטר, המייצגים את תשובה, הגישו ביום חמישי לבית המשפט המחוזי מרכז, הם מבקשים שבית המשפט יורה על העברתו של אורנשטיין מתפקידו כבורר. בבקשה נטען כי עולה מההקלטות שמינויו של אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי היה תוצאה של "עסקה מושחתת" שמקימה לכאורה עבירות של שוחד והפרת אמונים. בשל כך, נטען, איבד תשובה את האמון בו כבורר. הם טוענים כי לו היו יודעים את העובדות כשביקשו למנות את אורנשטיין לבורר, הם לא היו מסכימים לכך. הם דוחים את הטענה כי "ליבת הדברים" הייתה ידועה: "לא יעלה על הדעת כי מי שפעל בעודו בתפקיד כדי לסגור דילים פסולים עם פוליטיקאים ואנשים הנגועים בפלילים... יחסה כיום תחת הגנת מערכת המשפט ובוודאי שלא ימונה כבורר מטעם המערכת אותה הונה".
ומה חושבות השופטות דליה גנות וורדה אלשיך?
לא בכדי מרבית המצוטטים בכתבה הזו הם בעילום-שם. בקהילת המשפט לא ששים לדבר על הפרשה, ודאי שלא לציטוט. השופטות בדימוס דליה גנות, ששמה עלה כמי שנוה פעל נגדה, וורדה אלשיך, שופטת הפירוקים המיתולוגית של בית המשפט המחוזי בתל אביב אותה החליף אורנשטיין, מגיבות.
"לי נגרם 100% נזק, כי נמנעה ממני יכולת ההתמודדות ההוגנת לנשיאות בית המשפט המחוזי בתל אביב. אבל אני נזק משני, הנזק האמיתי נגרם למערכת המשפט", אומרת גנות. היא מודה כי לא בטוח שהיא הייתה מתמנה, אבל הזכות להתמודד נלקחה ממנה. "נוה הופיע אצלי הרבה מאוד. שמעתי את מרבית תיקי הנזיקין בבית המשפט המחוזי. הוא התנהג בצורה בלתי נסבלת, היה מאחר להגיש כתבי טענות, מאחר לדיונים, מדבר בחוצפה, ענה לטלפונים באמצע דיון. עשה דברים איומים, ואני לא עברתי על זה לסדר היום. לא מפאת כבודי אלא מפאת כבודו של בית המשפט. הוא נטר לי, וזה עלה לי במינוי. אני הבנתי שהוא רוצה שופט שנוח לו. הוא ניסה להלך אימים עליי. זה לא עבד".
לדבריה, "השיחות פוגעות קשות באמון הציבורי בתי המשפט שגם ככה לא נמצא במפלס גבוה". על הקשר בין אורנשטיין לנוה אומרת גנות: "כששמעתי את הסיפור הזה, אני נדהמתי. ידעתי שיש ביניהם קשר, אבל לא הבנתי את עוצמת הקשר ביניהם. לא הבנתי שאורנשטיין נותן יד ללכת על הראש שלי". היא בטוחה שחקירה פלילית מתבקשת.
השופטת בדימוס אלשיך הסכימה להתייחס אך ורק לחלקם של נוה ושקד. לדבריה, "יש לשקד במה להתבייש. ככה לא התנהלה המערכת. אני עוד מעט בת 80. הייתי 36 שנה שופטת. שקד הייתה בת שנתיים כשאני הייתי שופטת. עברתי הרבה מאוד שרי משפטים וראשי לשכה, ולא ראיתי דברים כאלה. זה מקומם. מעולם לא ראיתי יחסים כאלה מהסוג שהיו לה עם ראש לשכת עורכי הדין. לא היה מצב ששר המשפטים עושה מה שראש הלשכה אומר לו".
אלשיך מוסיפה: "אם שר משפטים יודה שיש עליו לחצים פוליטיים, זה סוף הדרך. אני צפיתי בכאב לב גדול בראיון עם שקד. השיקולים שלה לא היו שיקולים נטו של כישורים. לא צריך להיות לחץ פוליטי. אבל על זה בדיוק בנויה הרפורמה המשפטית. כשאת מתרועעת עם מישהו שיש לו קופה, במיוחד שהוא מסביר את האינטרס הכלכלי. לכן החליטו בלשכת עורכי הדין שמי שיושב בוועדה למינוי שופטים לא מופיע בבתי משפט. היא יורקת על כל שרי המשפטים שקדמו לה, ויורקת על השופטים שהתמנו".
איילת שקד: "היה מצופה מאלשיך גילוי נאות"
מטעמו של איתן אורנשטיין נמסר: "אין כל עוררין על מקצועיותו ותפקודו של איתן אורנשטיין, הן כשופט והן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט אורנשטיין הוביל פסיקות חדשניות ואמיצות בתחום הכלכלי והמסחרי, והוציא תחת ידיו שורה של הלכות עקרוניות ששינו את עולם הפירוקים והכינוסים. אורנשטיין ידוע כבעל מזג שיפוטי סובלני, יעיל וקשוב, זכה לציונים גבוהים בכל משובי השופטים. כנשיא בית המשפט המחוזי, הוא הקפיד להיות קשוב לציבור המתדיינים, לעורכי הדין, לציבור ולעמיתים. במסגרת פועלו, בין היתר, הוא קידם רפורמות ניהוליות משמעותיות שהביאו לשיפור המערכת עבור כלל הציבור בישראל. מעבר לכך ומטבע הדברים, אין זה נכון וראוי להתייחס לדברים שפורסמו הכוללים קטעי דברים".
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מסרה בתגובה: "היה מצופה משופטת לשעבר שתפתח בגילוי נאות: ורדה אלשיך פרשה מתפקידה לפני הזמן, לאחר שתלונה שהגיש אפי נוה לנציב התלונות על השופטים בדבר זיוף פרוטוקול שביצעה אלשיך, נמצאה מוצדקת.
"לעצם העניין, אני הובלתי מינוי של 334 שופטים מקצועיים וראויים, ונתתי הזדמנות לראשונה לאוכלוסיות שעד כהונתי היו מודרות מהמערכת. מיניתי את השופטת החרדית הראשונה, שופטות אתיופיות לראשונה, שופטת דרוזית ראשונה, קאדית לבתי הדין השרעיים ועוד. בנוסף איזנתי את בית המשפט העליון והובלתי מינוי של שישה שופטים מצויינים. ראוי שאלשיך תתן תשובה מדוע בעבר משפטניות מבריקות כגון פרופ' נילי כהן ופרופ' רות גביזון הודרו מבית המשפט העליון. השינוי שהובלתי היה צודק, נכון ומקצועי".
השופטת בדימוס אלשיך מסרה בתגובה לדברי שקד: "למועד פרישתי אין קשר לנושא הפרוטוקול. מכתב הפרישה שלי, ובו קבעתי את מועד פרישתי, הוגש שנה (!) לפני כל הנושא. מעולם לא אולצתי ולא נאלצתי לפרוש. כל אמירה אחרת היא שקר בוטה אשר הגיע העת לומר אותו בקול רם וצלול".
תגובת אפי נוה: "מדובר בחומרים שהושגו בעבירה תוך הפרת צו איסור פרסום שהוטל על כל תכני הסלולרי שלי". בנוסף, נוה שלל את דברי השופטת גנות לגבי התנהלותו ומסר: "אין לי עניין להתייחס לטענותיה משוללות היסוד של השופטת גנות, שלא מסוגלת לקבל גם בחלוף השנים שקודם מועמד טוב ממנה גם על דעת ראשי מערכת המשפט".
*** חזקת החפות: יודגש כי אורשנטיין ונוה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.