בית המשפט העליון

לח"כים מגיע מעמד עותר ציבורי מעצם היותם שליחי ציבור • אבל מאותו המקום, אסור להם לתקוף את הדמוקרטיה במהלכים שעוד יביאו למלחמת אזרחים

המינויים שאושרו בוועדה לבחירת שופטים קובעים את אופיו המגדרי של בית המשפט העליון לשנים הבאות • על-מנת שהרכבו של בית המשפט יהיה צודק, יש לפעול לכך שמינוי מספר שווה של נשים וגברים לתפקיד לא יהיה אירוע חד-פעמי

סגן נשיא המחוזי בתל אביב גילה בפסיקותיו הבנה לפעילות של שוק הון תחרותי ולפן הפרקטי של עולם העסקים • כבוב הוביל גישה מחמירה בענישה, חיזק את הממשל התאגידי וסיפק כיוון בסוגיות המטרידות את השוק

לאחר שהשרה שקד סיכלה בעבר את קידומה, השופטת רונן צפויה לעבור מהמחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב לעליון • בין פסיקותיה: אישור פשרה תקדימית בתביעה נגד בנק הפועלים והחלטה שנגעה לאיזונים בין אשמת דירקטורים ברשלנות לבין אחריותם לכישלון התאגידים

המועמד המוביל שמגיע מהשוק הפרטי הוא מהליטיגטורים הבולטים בתחום האזרחי והמסחרי • עמדותיו של עורך הדין כשר לגבי נושאים חוקתיים לא ידועות, ועם זאת, הוא סומן כמי שיכול להיכנס לבית המשפט העליון על תקן השופט השמרן

30 שנים חלפו מאז שמונתה לבית משפט השלום, ועד שהשופטת עתירת הניסיון בתובענות ייצוגיות קודמה לעליון • זו הפעם הראשונה שהיא מוצגת כמועמדת, וגם זאת לאחר היסוס מצידה • כנפי־שטייניץ היא היחידה שקודמה ע"י האגף השמרני ונתמכה ע"י נשיאת העליון

מעיון בהכרעות עבר של המועמדים, קשה להבין מה תפיסת עולמם השיפוטית • חלק מהשופטים חוששים שסיכוייהם להיבחר לעליון ייפגעו, ולא מביעים עמדה ברורה בנושאים במחלוקת

הדיון על שמרנות מול פרוגרסיביות בבית המשפט העליון פינה את מקומו לשיח פשטני של שמאל וימין • מה אנחנו יודעים על ארבעת השופטים שנבחרו לבית המשפט העליון, ולמה לפי ההגדרות של איילת שקד, אפילו כבוד השופט בדימוס חנן מלצר עשוי להיחשב שמרן

ארבעת השופטים אשר ייכנסו לתפקידם לפי סדר הופעתם ברשימה הם: השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט חאלד כבוב, עו"ד יחיאל כשר והשופטת רות רונן

ארבעה שופטים חדשים נבחרו היום לבית המשפט העליון, ולמרביתם יש זיקה כלכלית מובהקת • כל מה שכדאי לדעת על המועמדים ועל מאחורי הקלעים של הליך הבחירה

השופטת דפנה ברק-ארז מקבלת את הפרשנות המרחיבה לפטור מהיטל השבחה לבניית ממ"דים, גם במקרים שחרגו מקווי הבניין

ח"כ דוד אמסלם תקף אתמול את נשיאת העליון שדחתה בקשה שהגיש, טען כי היא שונאת מזרחים, ואף אמר שהיא שתתה לשוכרה כשכתבה את החלטתה • בתגובה, חיות פרסמה מכתב פומבי לח"כ אמסלם, בו כתבה: "במעברה בה נולדתי היו הרבה אמסלמים... אני תוהה מניין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל-כך על אנשים שאינך מכיר"

בשנים האחרונות מעמדו של "כלל שיקול-הדעת העסקי" מתחזק ומשתרש במשפט הישראלי, וכך גם בהחלטת העליון בעניין בטר פלייס, שקבע כי כשתובע לא מראה טענה מהותית לפיה ההחלטה העסקית של המנהלים לוקה בפן אחד או יותר, ניתן לסלק את התביעה על הסף

את המהפכה החוקתית לא עשה השופט אהרן ברק אלא הכנסת • בין אם כל חברי הכנסת שעסקו בכך הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה בהעברת חוקי היסוד • ובכל זאת, יש הרבה מה לעשות כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט

בשל פגמים בפרוצדורה בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי לסלק על הסף תביעה נגד דירקטורים בגין רשלנות שהביאה לקריסת החברה • גם ערעור מפרק רוביקון שהייתה בשליטת אמיר ברמלי התקבל, והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי

שנתיים אחרי סקר האמון במוסדות שלטון החוק של גלובס ומכון שילוב, חזרנו לבדוק מה השתנה • התוצאות מצביעות על ירידה תלולה ומתמשכת באמון הציבור בכל המערכות • איך הגענו למצב הזה, ומה אפשר לעשות עכשיו?