חיילי השייטת הפצועים יצאו בשן ועין מהלינץ' של אנשי ה"מרמרה". ובכל זאת, כשניגשו אליהם הכתבים שהובלו על-ידי דובר צה"ל ללוות את מבצע עצירת המשט לעזה, הם הזדקפו. שניים מהם, חבולים ושותתי דם, נעמדו אל מול הקומנדו המסוכן יותר, זה עם המיקרופונים בידיו, והחלו לגולל בקור-רוח מרשים את שעבר עליהם רק 5 דקות קודם.
עכשיו כבר ברור שכולם היו מתודרכים. החל מראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכלה באחרון החיילים ברגע התקיפה. ההסברה הישראלית עבדה במלוא הקיטור בכל התקופה שסבבה את אותן דקות גורליות, רגע לפני שהנץ בוקר יום שני, והיא ממשיכה לעשות זאת גם עכשיו. אז מדוע יש בקרב הציבור הישראלי תחושה קשה של החמצה? כיצד זה שוב, כשאנו צופים במתרחש בעולם, אנחנו מרגישים שכשלנו?
שורה ארוכים של גורמים העוסקים בדוברות וביחסי התקשורת ליוו את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לאירועים. בציר המרכזי היו אלה אנשי מטה ההסברה המרכזי, הכפוף לניר חפץ, המשמש כראש מערך ההסברה של משרד ראש הממשלה; אנשי משרד החוץ, בראשותו של סמנכ"ל התקשורת יגאל כספי; ודובר צה"ל, בראשותו של תא"ל אבי בניהו.
כל הגורמים ממשיכים לשמור על דיפלומטיות, במיוחד עכשיו, אך בין השורות אפשר להבין: כשהדרגים המדיניים והמבצעיים לא ערוכים מראש לתוצאה, גם כל ההסברה שבעולם לא תעזור.
"לא היתה למישהו אשליה שהמבצע ייצא חיובי", אומר ל"גלובס" יגאל כספי, סמנכ"ל משרד החוץ, האיש שמנצח היום על ההסברה העולמית. "ההסברה הפכה להיות האישיו, אבל זה לא כך, המשימה היא העניין. אנחנו לא יכולים לבוא לדרג המדיני ולהגיד להם תעשו רק חצי מהדברים שמצטלמים יותר טוב. ההסברה היא מסייעת למדיניות ולא ההיפך".
חודש של היערכות
היו תרחישים שדיברו על התקוממות על הספינה, אבל אף אחד מהם לא דיבר על אלות ויריות. בתדריך שמפיץ מפקד חיל הים לפני האירוע, אשר פרטים ממנו הגיעו לידי "גלובס", מזהיר האלוף אלי מרום (צ'ייני), מפני "יריקות". חיילי השייטת ולוחמי ההסברה הניחו שלכל היותר ימצאו על הסיפון פעילי שלום ממורמרים קשורים בשלשלאות. לכן גם, לראשונה, יוצאות לים שתי סירות ובהן קבוצה של 15 עיתונאים, בהם גם כאלה המדווחים לרשתות ולסוכנויות זרות. עם זאת, התפתחות האירועים מחזירה אותם הביתה בלי אף תמונה מהאקשן האמיתי.
אך ההיערכות החלה כבר חודש מראש. מטה ההסברה בראשותו של ירדן ותיקאי כינס שורה ארוכה של דוברים רלוונטיים למבצע. "קיימנו דיונים משותפים של משרד החוץ, דובר צה"ל, מטה ההסברה, משרד הפנים - רשות ההגירה, השב"כ, המשטרה, משרד הביטחון, נמל אשדוד, שירות בתי-הסוהר ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, והגדרנו חלוקת אחריות ברורה", הוא מגלה.
בדיונים המשותפים מציירים את האפשרויות שעשויות לעלות ממה שהכתיבו הדרג המדיני והמבצעי ובוחנים כיצד להתמודד איתן. "יושבים וחושבים מה עלול לקרות - אם הם יברחו, אם הם ינסו להתנגד בכוח", מספר כספי. "לא חשבנו שהולכת להיות מתקפה על חיילים, חשבנו שתהיה אלימות ויצטלם לא יפה, אבל לא חשבנו שפעילי שלום יתנהגו כפי שהתנהגו".
גורמים שנכחו במהלך התכנון מספרים על עשרות פגישות סביב המבצע. כולן מתקיימות לאחר החלטת שרי השביעייה שיוצאים למבצע צבאי בלב ים. עם זאת ותיקאי, ניר חפץ וגם נציג משרד החוץ, לוקחים חלק בישיבות הקבינט - בעיקר כצופים. הם מלווים את התהליך עוד מראשיתו. ל"גלובס" נודע, כי גורמים בסביבתו של ראש הממשלה הביעו התנגדות למהלך, מסיבות הסברתיות. על-פי פרסומים, בין המתנגדים גם מזכיר הממשלה צביקה האוזר.
ותיקאי לא מכחיש כי היו מי שלא חשו בנוח עם האופן שבו התבצע המהלך. "עד שנקבעת מדיניות יכולים להיות ויכוחים", הוא אומר, "וגם כאן היו כל מיני רעיונות מחוץ לקופסה בשאלות איך יתבצע המבצע ואיפה, למשל, עוצרים את המשט".
* של מי היו הרעיונות?
"מטעם אנשים מקורבים לנושא. למשל במקרה של השאלה איפה עוצרים את האוניה. יש אספקטים מבצעיים חוקיים, תקשורתיים והסברתיים. בדיונים נכנסו כל הדברים האלה, והתקבלה ההחלטה".
איש משרד החוץ, יגאל כספי, מגלה כי גם הוא לקח חלק בדיון בקבינט. לדבריו, הכתובת היתה על הקיר. "כשהתחילו הדיונים אמרנו שנכון, הפעולה תהיה צבאית, אבל יהיו לה השלכות הסברתיות. ואמרנו שאנחנו רוצים כתבים שיצאו לשטח, והצבא לא רצה ואחר-כך השתכנע", הוא מספר.
זה יכול היה להיות, אם כן, עוד גרוע יותר. מפקד חיל הים סירב למצב שבו יהיו 15 עיתונאים שיחוגו מעל ראשי חייליו והתנגד לצירופם. התערבותו של בניהו שינתה את המהלך, והדובר הפך את המבצע למצולם ביותר בתולדות צה"ל. לא רק שהיו עיתונאים מעל ראש הלוחמים, אלא גם שעל כל אחת מקסדותיהם הודבקה מצלמה. חיילי יחידת ההסרטה של דובר צה"ל יצאו לשטח במצלמות צד, ושני מסוקים צילמו מלמעלה והעבירו סרטים מהסיפון לשדה-דב.
"הצד השני יצא למבצע פרובוקציה הסברתית, אנחנו יצאנו למבצע צבאי", אומר בניהו, "לא נתנו פקודת מבצע לכבוש את המצלמות - אלא לעצור את האניות. זה היה מסע דה-לגיטימציה מאורגן, מתוזמן וממומן, שכוון להסתיים כמו שהסתיים".
סגן דובר צה"ל, אל"מ עופר קול, ישב בשלב התכנון המבצעי. נוכחותו הורגשה בצילומים שאנחנו מכירים מהשטח. קול, ותיקאי ואנשי ההסברה האחרים יבחרו, במעין אודישנים, את הקצין שיקריא באנגלית רהוטה את הקריאה למשט לעצור. הם גם יכתבו וממש יעברו על הטקסט שלו, כדי שיעביר בצורה מספקת מסרים "דוברותיים".
ההכנות למשט לא כללו רק את דובר צה"ל. זה מספר שבועות שמטה ההסברה מכין עלונים, חומרי הסברה, מסרים, מחקרים על ארגון IHH ומקיים תדרוכים. אפילו מחמשים את YouTube ומכינים בלוגרים מראש.
במשרד החוץ נערכים גם כן. לבד מפעילות מדינית ושיחות בלתי פוסקות בין השר, המנכ"ל והטורקים, כספי, דובר המשרד יוסי לוי וצוותם, מכינים את העמדות. "הכנו מראש את הנציגויות בכל המסרים, בכל הקשור לצורך להשתלט על גורם שפורץ סגר ימי. זה השתבש כשלא תכננו שיהיה עימות כזה", אומר כספי.
מטה של 5 אנשים
הכינוי "מטה ההסברה הלאומי" עשוי לבלבל. אחרי הכול מדובר ב-5 אנשים בלבד, כולל ותיקאי עצמו. מתחתיו משמשים ראשי תחומים, בהם אדם האחראי על דוברות החוץ, אחר על דוברות הפנים, אחראי אינטרנט, ודובר האמון על התקשורת הערבית. מתחתם אין איש. במחלקות דומות ברחבי העולם מדובר על מאות ואלפי עובדים בגוף כה חשוב.
ל"גלובס" נודע כי בשיחות סגורות באגף התקשורת במשרד ראש הממשלה, קבל באחרונה ראש הלשכה, ניר חפץ, על היערכות ההסברה הישראלית למצב חירום, והציע לשכור חברת ייעוץ חיצונית או ועדת מומחים שתגדיר את "צרכיה התקשורתיים" של ישראל.
"מערך ההסברה של מדינת ישראל אינו מותאם בגודלו, בהיקפו ובמבנה שלו למדיה החדשה", אמר חפץ. לדבריו, על-פי גורמים במשרד, "המערך אינו משקף תפיסה מודרנית שלפיה חלק משמעותי מהזירה המדינית מתנהל בכלי התקשורת, והוא אולי יכול לספק את הצרכים התקשורתיים של מדינת ישראל בשגרה - אך בוודאי רחוק מלהיות מסוגל להתמודד עם הצרכים התקשורתיים בחירום".
חפץ הצביע על אלפי פניות לראיונות, תגובות ותדרוכים שמגיעים אל משרד החוץ, צה"ל ומשרד ראש הממשלה ברגע שמתרחש אירוע נפיץ במזרח-התיכון. "אל מול השיטפון הזה ניצבת בארץ קבוצה זעירה של דוברים במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה", אמר. "ביחידת דובר צה"ל המצב הכמותי טוב יותר, שם יש יותר כוח-אדם. אני משוכנע שהמדינה חייבת לבצע עבודת מטה מסודרת, אולי בעזרת חברה חיצונית או ועדה, כדי להגדיר את צרכיה התקשורתיים בעידן מהפכת המידע ולהתאים לכך פתרונות מובנים ואפקטיביים".
טרם נסיעתו עם ראש הממשלה נתניהו למסעו המדיני, הנחה חפץ להשאיר בארץ את דובר התקשורת הזרה מארק רגב, כאשר המטרה היתה להכינו לדברור. מיד כשהחל האירוע, ותיקאי ישב ביחידת דובר צה"ל, עובד אחר שלו במטה משרד החוץ, אחר בנמל אשדוד, והשניים האחרים החלו במתן ראיונות. במשרד החוץ החלו בשיחות סמויות עם טורקיה וכל המדינות הרלוונטיות למשט. גם רגב מוקפץ ומתחיל מיד בסדרה של 40 ראיונות.
המבצע מתרחש ביום שני בסביבות 03:00. "בבוקר העברנו את קריאת הקצין למשט לעצור", מספר תא"ל בניהו. רק ב-08:30 בבוקר הוציא דובר צה"ל הודעה ראשונה עם מידע מאוד ראשוני. אחרי שבכל העולם השמועות כבר מדברות על 20 הרוגים, צה"ל מודיע לראשונה על 10 הרוגים.
* למה נכנסתם לתמונה כל-כך מאוחר?
"אין סבלנות בציבור לטעות של דובר צה"ל. בניגוד לדוברי החמאס שלא מהססים לשקר, אנחנו חייבים לאמת ולוודא את הנתונים".
בשעה 14:30 נלקחו סרטי חיל האוויר שהראו את הסיפונים מלמעלה. "כדי להראות את האלימות", מסביר בניהו, "כל מה שצולם שודר בארץ ובעולם. אז גם הוצאנו ניוזלטר לסוכנויות בעולם. בשעות אחר הצהריים-ערב הגיע המסוק הנוסף ובו צילומי מצלמות הראש, הצד וצילומי המסוק".
* יושבי הספינות העבירו חומר מצולם בזמן אמת, למה לנו זה לקח כל-כך הרבה זמן?
"לא אישרנו שידור ישיר בשל ביטחון שדה. יש שם לוחמים שלנו בפעולה. אנחנו לא יכולים לדברר מבצע תוך כדי קיומו. אנחנו צבא מאורגן עם פקודות, אנחנו מבינים את הזירה ומניפים דגלים של אמינות".
* הרבה מהטענות על כישלון ההסברה קשורות בזמן היציאה שלנו לתקשורת.
"הדיונים על כישלון ההסברה מלווים אותה מאז קיומה של המדינה. אנחנו עושים את המרב. עוד כשהתקיים המבצע היה דיון בבוקר על כישלון ההסברה".
ל"גלובס" נודע כי בעת שהחל המבצע, ראש הממשלה בנימין נתניהו ששהה בקנדה, הפציר אף הוא להפיץ בהקדם את התמונות. "צריך לחשוב איך עושים את זה עוד יותר מהר מכפי שזה נעשה, אני מניח שבצבא למדו את הלקח", אומר כספי.
אנשי דובר צה"ל, מטה ההסברה וכמובן משרד החוץ העניקו עד כה עשרות ראיונות. קשה לפתוח ערוץ טלוויזיה בעולם ולא לראות בו פנים ישראליות מדברות בכל שפה אפשרית. בישראל מובלים עשרות עיתונאים זרים לתדרוכים ולפגישות עם חיילי השייטת, וב-YouTube הסרטונים של דובר צה"ל מובילים בצפיות. המהלומה ההסברתית שספגנו מורגשת, ובממשלה מדברים על "מלחמת נגד".
"במבחן התוצאה יש מסרים אחידים בצורה מושלמת בין כל הגורמים, אין פנייה תקשורתית אחת שלא נענית בזמן אמיתי", אומר ירדן ותיקאי. "כל הדוברים שלנו הם אנשי מקצוע, דוברים מקצוענים שיודעים להעביר את המסרים בשפות זרות. המסרים מתואמים וברורים, נערכו מאות ראיונות לתקשורת הבינלאומית, הערבית והעברית, יוצאים חומרים ויזואליים, ויש פעילות ענפה בתחום הניו-מדיה".