אי-שם בתחילת שנות ה-90 הקמתי את אחת מחברות האינטרנט הראשונות שבנו אתרים ועשו HTML. "אינטרנט" זו מילה שלא רק שלא היתה אז בכלל על המפה, אלא עוד אפילו לא נולדה בתודעה של מנהלי השיווק של החברות דאז. זה היה משהו בין היי-טק למשחקי מחשב. הטלפון הסלולרי עוד היה "פטיש", והפרסום ברדיו עבד.
היה איזה מין פרויקט מגניב כזה של אתרים שעזרו אחד לשני והחליפו לינקים בשיטת קח-תן, לינק אקסצ'יינג'. היו גם תמונות עם קישור, שרק למדו לשים אותן באתרים. קראו להן באיזשהו שלב "באנרים".
מאז זרמו הרבה ביטים מתחת לגשר. ראיתי שווקים עולים ויורדים, בועות מתפוצצות, המצאות נהדרות שלא ממש הצליחו להרוויח כסף. הייתי מעורב בכאלה. כתבתי על כאלה. וראיתי אנשים שממשיכים להשתמש במחשב ובאינטרנט, לתקשר, למצוא מידע, לקנות דברים, ושמעתי כמו כולם, גם בשנים הקשות שאחרי באג 2000, את יוסי ורדי אומר: "זה ממשיך לגדול, הדבר הזה". והצרכנים באמת הצביעו בעכבר ובמקלדת.
והנה, צצו מומחים ראשונים לפרסום און-ליין, והנה, הם נכנסו למיין-סטרים. והושרשו מושגים כמו "באנר", "מיני-סייט", "חברת אינטראקטיב", "חטיבת אינטראקטיב במשרד פרסום". ותוך כמה שנים הפרסום באינטרנט האיץ, הפתיע את כולם, ונהיה תחום לגיטימי, שגזר אחוז אחד, שני אחוזים, שמונה ועשרה אחוזים מתקציבי השיווק. לימים, הצטרפו ה"פלאש", ה"פרה-רול", וה-PPC שלימד אותנו למדוד תועלת של קליק, באדיבות גוגל.
הסימן הכי בריא של השימוש באינטרנט כמדיה מרכזית בתקציבי השיווק הוא בעיני העמלות, שמניעות את גלגלי התעשייה הנמרצת והשמחה הזו. כן, וברקע צצו גם כל מיני נודניקים שכתבו בלוגים וקשקשו בפורומים על שיתוף חברים ועל קוד פתוח.
יותר מעשור, כמעט שניים, שבמהלכם התהוותה לה קטגוריה מרכזית בפרסום ולגמרי נגסה את החלק שלה. חתיכת תקופה. תקופה ששום דבר בה לא הכין אותנו למה שקורה עכשיו.
כמוני, יש ברחבי העולם לא מעט אנשי מקצוע ותיקים שהספיקו לעבור כמעט שני עשורים ברשת, ראו מה עובד, מה לא עובד, ראו את כל ההתחלות, הניסיונות, שלבי ההתבגרות וההבשלה של תחום האון-ליין. כל אלה, עם כל הניסיון, שכבר לא נסחפים ומאמינים לכל המצאה חדשה, מרגישים כיום פרפרים בבטן. מרגישים שמה שקורה עכשיו לא קרה אף פעם. משהו מטורף.
הדבר הזה כבר לא נוקש על הדלת של השיווק כפי שהכרנו אותו ורוצה להשתתף במשחק. היי, תראו, התקבלתי, גם אני קיבלתי תפקיד. יש לי ROI. אז זהו, שהמשחק השתנה. חוקי המשחק, כפי שהוגדרו עוד במחצית הראשונה של המאה הקודמת, כך נראה, פשוט לא תקפים יותר. זה לא הקריאייטיב של הבאנר ששוב לא הביא קליקים.
הפרדיגמה הבסיסית של השיווק משתנה לנו מול העיניים. אני בהחלט שותף לתחושה של ותיקי הקרבות, אלה שיש להם פרספקטיבה וסקפטיות בריאה, שמרגישים שהגל השיווק הדיגיטלי, של המדיה החברתית, של מהפכת הניידות, שלא דומה לכלום, ישטוף, יערבב, וישנה לתמיד את כל מה שאנחנו יודעים על שיווק.
מזה, אני באמת מתרגש.
אלון גל הוא מנכ"ל חברת דאטה פרו פרוקסימיטי, מקבוצת BBDO העולמית, המפעילה בישראל את מיזם Digital Lab