בעוד כחצי שנה יערכו שוב הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. ואולם, ככול שמועד הבחירות מתקרב, כך נדמה שגם הולכים ומתרבים הפרסומים על מעצרים, חשדות וכתבי אישום נגד ראשי העיריות והרשויות בגין שחיתות ציבורית.
לפני כשבועיים נעצר ראש עיריית יהוד, יוסי בן-דוד, בחשד כי לקח שוחד מיזמי נדל"ן ובתמורה קידם פרויקטים שלהם בעיר. ימים ספורים קודם לכן הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ראש עיריית רמת-השרון, יצחק רוכברגר, בגין עבירות של מירמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
בנוסף, בתקופה האחרונה הוחלט להעמיד לדין בגין לקיחת שוחד מאנשי עסקים, בכפוף לשימוע, את ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני; ובינואר הואשם ראש עיריית רמת-גן זה קרוב ל-24 שנה, צבי בר, בלקיחת שוחד בשורה ארוכה של פרשיות, בהיקף כולל של כ-2 מיליון שקל.
ואם בכל אלה לא די אז אתמול (א') עצרה המשטרה את ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, ובכירים נוספים בעירייה, בחשד כי הם לקחו שוחד מקבלנים ובתמורה סייעו לקדם פרויקטים שלהם בעיר.
בנוסף, ראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה, נשלח אתמול על-ידי בית המשפט לבצע 250 שעות של עבודות שירות לאחר שהורשע, במסגרת הסדר טיעון, בהטרדות מיניות שביצע בשתיים מתושבות העיר, אותן חויב לפצות ב-30 אלף שקל, כל אחת.
בנוסף הורשע מלכה בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה, לפיה השתתף בדיוני ועדת התכנון והבנייה של העירייה שדנה בעניינם של מקורביו, ולמרות זאת לא הודיע על כך לוועדה ואף הצביע בוועדה בעניין החלטות הנוגעות למקורבים אלה.
"תאים סרטניים באזור נוחות"
המקרים הללו הם רק "טיפה בים", ובשנים האחרונות נחקרו, הועמדו לדין והורשעו עוד ראשי רשויות רבים בישראל בגין שחיתות ציבורית. מי שמוטרד מאוד ממצעד ראשי הרשויות הנחקרים ומועמדים לדין הוא מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, שאמר היום ל"גלובס" כי "אני מוטרד ממצב טוהר המידות בשלטון המקומי. הדברים באו לידי ביטוי בדוחות משרד מבקר המדינה בנושא זה".
על רקע האירועים האחרונים והחקירות, הכוללות בין היתר חשדות למתן וקבלת שוחד על רקע מכרזים בשלטון המקומי, החליט המבקר להקים צוות משימה במשרד המבקר שיתמקד בבדיקת מכלול ההיבטים הקשורים במכרזים של גופים מבוקרים, עם מתן דגש לשלטון המקומי.
גם עו"ד אליעד שרגא, מייסד ויו"ר התנועה למען איכות השלטון, רואה את התופעה בחומרה רבה מאוד. לדבריו, "מי שלא מבין שמדובר בתופעה חמורה וקיומית, לא מבין את משמעות התאים הסרטניים האלה שחיים להם באזור הנוחות הזה שנקרא שלטון מקומי".
שרגא טוען כי הזרקורים של הביקורת על השחיתות הציבורית מופנים מזה שנים רבות אל השלטון המרכזי, ולא מופנים מספיק אל השלטון המקומי. "דווקא בשלטון המקומי, התופעה שנקרית שחיתות שלטונית היא קטסטרופלית, היא מגיפה, היא וירוס מדבק, אף אחד לא יודע מה קורה שם", הוא אומר.
שרגא מציין כי בתנועה לאיכות השלטון עוסקים כבר קרוב ל-20 שנה "בביצה הזו", שהיא פחות פופולרית מהביצה של השלטון המרכזי. לדבריו, "המצב שם קשה מאוד וחולה מאוד, לא סתם פוגשים את ראשי העיריות צועדים לחדרי החקירות בזה אחר זה".
- מהן הסיבות לשחיתות בקרב רבים מראשי הרשויות?
שרגא: "זה מתחיל בעצם העובדה שראשי הרשויות המקומיות מרכזים המון עוצמה וכוח בידיים שלהם. הם אחראים על כל מערכת התכנון והבנייה, על נושא רישיונות עסק, על הארנונה, על מכרזים עירוניים ועוד. ידם בכול. זו עוצמה וכוח, וכמות אדירה של כספים שמרוכזת ומנוהלת בידיים שלהם.
"בצד השני יש את מערכות הבחירות, שלצערנו הרב מתנהלות בצורה לא לגיטימית. הן כוללות תרומות מכל אותם קבלנים ומכל אותם אנשים שהם דורשי טובתם במירכאות כפולות של המתמודדים הנבחרים. לכן, המעגלים פה נסגרים מהר מאוד, כי התמורות למי שמשקיע בראש עיר ניתנות מהר מאוד".
ח"כ עמרם מצנע מ"התנועה", שכיהן במשך שנים ארוכות כראש עיריית חיפה, רואה את הדברים בצורה שונה. מצנע מציע להיכנס לפרופורציה בנושא. "יש בישראל כ-260 רשויות, ובסופו של דבר המספרים של בכירים בהן שהועמדו לדין והורשעו הם לא בשמיים. אני חושב שבאופן יחסי הועמדו לדין לא פחות שרים וחברי כנסת מאשר ראשי רשויות".
- איך אתה מסביר את התופעה? כל-כך קשה לנהל עיר או רשות בלי לעבור על החוק?
מצנע: "אני מסכים שבשלטון המקומי יש היתכנות גדולה מאוד למעשי שחיתות. יש לכך מספר סיבות מרכזיות: הראשונה היא שהשלטון המקומי אוסף את הכסף מאנשים על-ידי מסים וארנונות, וזה כבר פתח לאיפה ואיפה; פעם שנייה, הוא מחזיר את הכסף במכרזים בעבודות ובתמיכות, והנה לך שתי נקודות חיכוך משמעותיות. הדבר הנוסף הוא הרגולציה. השלטון המקומי הוא גם רגולטיבי. הרשות מאוד דומיננטית ביכולת לתת היתרים וזכויות.
"מעבר לכך, יש לראשי הרשויות צורך גדול להיבחר מחדש, והעבריינים יודעים למי לפנות. לפעמים עומדים לבחירה אנשים שאין להם שום ניסיון בניהול, וחלקם נופלים בתמימות ובנאיביות לפחים. במקרים אחרים יש מושחתים שמכניסים את ידם לכיס הציבורי. אתה צריך להיות אישיות ואדם עם ערכים, כדי לא ליפול בכל ההזדמנויות האלה שנקרות לך בדרך".
עו"ד אילן בומבך, שמייצג אנשי ציבור בכירים בהליכים פליליים ומנהלים ומגן בימים אלה על החלטת עיריית רמת-גן שלא להדיח את ראש העיר, צבי בר, מתפקידו למרות שהוא עומד לדין, סבור כי ריבוי מקרים השחיתות בשלטון המקומי נובע מהקרבה הרבה והבלתי אמצעית שבין ראשי הרשויות לתושבים.
"לראש רשות יש כוח רב ואפשרות להשפיע על הרבה דברים. מאידך, הניסיון מראה כי בהרבה מקרים שבהם נעצרו ראשי ערים, לא הוגש נגדם לבסוף כתב אישום, ולעתים הם גם זוכו", הוא מציין.
- ומה הפתרון לשחיתות הציבורית הפושה בקרב ראשי הרשויות?
לדברי ח"כ מצנע, הפתרון הוא באכיפה. "למרות הכול, השלטון המקומי במדינת ישראל הוא הצלחה. המשילות בשלטון המקומי לעומת המשילות בשלטון המרכזי היא טובה. הפתרון, לכן, צריך להיות בהגברת הפיקוח על ראשי הרשויות", הוא אומר.
שטח הפקר
על רקע ההתבצרות של ראש עיריית רמת-גן, צבי בר, בתפקידו כראש העיר, למרות העמדתו לדין, מביע מצנע דעה זהה לזו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפיה "מי שעומד לדין חייב להיות מושעה או מפוטר".
עו"ד בומבך, לעומת זאת, חושב שחזקת החפות צריכה לגבור. "אני חושב שראש עיר צריך להמשיך בתפקידו כל עוד הוא לא הורשע בדין. יש היום אצבע קלה מאוד על ההדק בנוגע למעצרים של ראשי ערים. אלה מעצרים מתוקשרים. המשטרה הרבה פעמים רואה 'צל הרים כהרים'. צריך לזכור שאנחנו בתקופת בחירות שבה יש לראשי הערים הרבה אויבים שמנסים להעבירם מכהונתם בעזרת המשטרה", הוא אומר.
לדברי עו"ד שרגא, הפתרון הוא בהגברת המלחמה של הרשויות בשחיתות בשלטון המקומי. "המצב כיום הוא תוצר של הרבה מאוד שנים של הזנחה של רשויות אכיפת החוק. מדובר בשטח הפקר, כי הוא היה תקופה ארוכה 'מתחת לרדאר'. כל אותם ראשי ערים שעכשיו נזכרים להעמיד אותם לדין או לעצור אותם, אלה אנשים שנחקרים מזה שנים", הוא אומר.
שרגא סבור כי אחת הבעיות היא שתיקי ראשי הרשויות נמצאים 6 שנים בפרקליטות ללא החלטה אם יוגש כתב אישום. לדבריו, "בחצי השנה האחרונה הודענו ליועמ"ש שאם לא יתקבלו החלטות לגבי ראשי הערים הנחקרים לפני הבחירות הקרובות, נלך לבג"ץ".
שרגא מציג זווית נוספת באשר לסיבות ולפתרונות לשחיתות ברשויות. לדבריו, האחריות לתופעה, כמו גם לפתרון, רובצת על הציבור הרחב לא פחות מאשר על המשטרה והפרקליטות.
"גם ראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום נבחרים בשנית", הוא אומר. "זה מעיד על חוסר רצינות של הבוחרים ועל חוסר ענייניות בקבלת ההחלטה. אנשים בוחרים מחדש ראשי ערים עם כתבי אישום, רק בגלל שהם שפכו כסף על גינות ומדרכות כמה חודשים לפני הבחירות. המצב הזה צריך להיפסק".
