אהוד אולמרט / צילום: מוטי קמחי
האינטרס הציבורי מחייב כי אדם שקיימת אפשרות שיזוכה, לא יישב במאסר ולו יום אחד; וסיכוייו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לצאת זכאי בערעור שהגיש על פסק הדין במשפט הולילנד הם גבוהים - זהו, בתמצית, הטיעון שהציגה היום (ה') פרקליטתו של אולמרט, עו"ד נוית נגב, בפני שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, שדן בבקשת מורשעי פרשת הולילנד, ובהם אולמרט, לעכב את ביצוע עונשי המאסר המשמעותיים שנגזרו עליהם על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן. זאת, עד ההכרעה בערעורים שהגישו לעליון על ההרשעות ועל גזרי הדין.
עו"ד נגב אמרה כי "אינטרס הציבור הוא שייעשה צדק, ולא רק מה שכתוב בעיתונים". לדבריה, הפרקליטות הציגה בפני בית המשפט רק צד אחד של האינטרס הציבורי - ריצוי מהיר של העונש.
עו"ד נגב הוסיפה וטענה כי לאולמרט ייגרם עוול אם ייאלץ להוכיח את טענותיו מתוך כותלי בית הכלא. לדבריה, בבקשה לעיכוב ריצוי המאסר, היא אינה מבקשת להפלות את אולמרט לטובה ביחס לנאשמים אחרים. "אנחנו לא חולקים על עקרון השוויון בפני החוק. לערעור שלנו היה סיכוי טוב, גם אם היה מוגש על-ידי כל אדם אחר, והדבר מצדיק את עיכוב ביצוע העונש", אמרה עו"ד נגב.
עו"ד נגב גם חזרה והעלתה חלק מהטענות של אולמרט בערעור כדי לנסות ולשכנע את השופט סולברג כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.
בין היתר היא הזכירה כי במשפט בבית המשפט המחוזי לא ניתנה לאולמרט ההזדמנות לחקור בחקירה נגדית את עד המדינה, שמואל דכנר, כיוון שהוא הלך לעולמו במהלך המשפט.
עוד היא ציינה כי אולמרט הורשע בקבלת שוחד על בסיס ראיות נסיבתיות, ולמרות שלא נמצאו צ'קים שהוכיחו העברות כספים מדכנר לאחיו, יוסי אולמרט.
"פגיעה קשה באינטרס ציבורי"
פרקליטות המדינה, מנגד, חזרה היום על עמדתה כי מורשעי הולילנד יתחילו לרצות את עונשיהם לאלתר.
לדברי הפרקליטות, בשל היקפן החריג של הפרשיות בהן הורשעו הנאשמים וחומרת העבירות, יש לדחות את בקשות העיכוב לביצוע עונש המאסר.
"מעשיהם המושחתים של המבקשים כולם - אלה שהפכו את מתן כספי השוחד הרבים לאמצעי לגיטימי להשגת מבוקשם מאת פקידי ציבור ונבחרי ציבור, ואלה מנגד שלא בחלו במשך שנים ארוכות בקבלת כספים בסכומי-עתק - פגעו באופן קשה ביותר באינטרסים ציבוריים חשובים", ציינה הפרקליטות בתגובתה.
הכרעתו של השופט סולברג בסוגייה תתבסס, בין היתר, על סיכויי הערעור של כל נאשם ועל נסיבותיו האישיות. היום אמר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, עו"ד ג'ואי אש, כי נקודת המוצא היא לא לעכב ביצוע עונשים של מי שנגזר דינו לשנים ארוכות בכלא.
עוד טען עו"ד אש כי סיכויי הערעור של אולמרט, כמו גם של יתר המורשעים, הם נמוכים. זאת, בין היתר, מכיוון שפסק דינו של השופט רוזן מבוסס על הערכות מהימנות ועל התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדים הרבים.
לגבי ראש העיר ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, שנשלח ל-6 שנות מאסר, למרות שהוא סובל ממחלת הסרטן, הודתה התביעה כי לאחר התלבטות, היא החליטה שלא להיעתר לבקשת עיכוב המאסר שהגיש. עם זאת, עו"ד אש ציין כי ישנם כיום אסירים שיושבים בבתי הכלא ומצבם הרפואי דומה לזה של לופוליאנסקי.
החלטת בית המשפט העליון אם לקבל את בקשת עיכוב ביצוע המאסר תתקבל ביום שני הקרוב.
עונשי מאסר כבדים
במארס האחרון הרשיע שופט המחוזי רוזן 10 מתוך 13 הנאשמים במשפט הולילנד בעבירות של מתן וקבלת שוחד, במטרה לקדם מיזמי בנייה, ובראשם פרויקט הולילנד בירושלים.
על אולמרט, שהורשע בקבלת שוחד בסך 560 אלף שקל, הטיל רוזן 6 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך מיליון שקל; על לופוליאנסקי - שהורשע בקבלת שוחד בדמות תרומות של כ-2 מיליון שקל שהועברו לארגון "יד שרה", מפעל חייו - הטיל רוזן גם 6 שנות מאסר; על יזמי הנדל"ן שהורשעו במתן שוחד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר, הוטלו 3.5 ו-3 שנות מאסר בהתאמה (המדינה מערערת על קולת עונשיהם).
איש העסקים דני דנקנר נדון ל-3 שנות מאסר; ואורי שטרית, מהנדס עיריית ירושלים לשעבר - ל-7 שנות מאסר; מאיר רבין, שהיה יד-ימינו של דכנר, נדון ל-5 שנות מאסר; ואליעזר שמחיוף נדון ל-3.5 שנים בכלא; אברהם פיינר הורשע בקבלת שוחד, אך נידון ל-6 חודשי שירות בלבד עקב מצבו הרפואי הקשה.
שולה זקן, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט, נדונה ל-11 חודשי מאסר, במסגרת הסדר טיעון שחתמה עם המדינה ובתמורה למסירת הקלטות שמפלילות לכאורה את אולמרט בפרשת טלנסקי.