דני דנקנר / צילום: חגי אהרון
דני דנקנר מתחיל לרצות את חובו לחברה. דנקנר התייצב הבוקר (א') בכלא חרמון שבצפון הארץ כדי להתחיל לרצות את 8 חודשי המאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בעבירות של הפרת אמונים אותן ביצע כשכיהן כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים.
כך הוא נראה היום בכניסה לכלא:
נזכיר כי דנקנר הורשע במסגרת הסדר טיעון כי בעת ששימש כיו"ר הפועלים הוא הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן, המוחזקת על-ידו ובני משפחתו, עם רפי ברבר, הבעלים של קרןRP . זאת, במקביל לכך שניהל מטעם הפועלים משא-ומתן לקביעת גובה הפיצוי שתקבל קרן RP מהבנק, בגין ויתור על חלקה בעסקה עם הבנק לרכישה משותפת של בנק פוזיטיף הטורקי. למעשה, דנקנר קבע את גובה הפיצוי לברבר וקרןRP בסך 25 מיליון דולר.
באישום השני דנקנר הודה כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק DHB ההולנדי, שבבעלות איש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף. זאת, בזמן שבתפקידו כיו"ר בנק הפועלים תמך דנקנר בשורת החלטות בדירקטוריון שנועדו לסייע ולהיטיב עם צ'ינגלולו.
בנוסף הודה דנקנר כי ניהל בשם הבנק פגישות עבודה שונות עם צ'ינגלולו, חלקן בארבע עיניים, מבלי שדיווח לדירקטוריון הבנק על ההלוואה שביקש וקיבל ממנו.
דנקנר אף הודה כי קיבל דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי, כאשר במסגרת בקשת ההלוואה מהבנק הגיש מסמך על גבי נייר המכתבים של בנק הפועלים, בו הוא מצהיר כי הונו העצמי נטו עומד על 50 מיליון אירו. זאת, בעת שההון העצמי האמיתי שלו באותה תקופה היה נמוך באופן משמעותי.
האישום השלישי בו הודה והורשע דנקנר נוגע לכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים, קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. זאת, כאשר לצורך קבלת אשראי בנקאי בסך כ-13 מיליון שקל מסר הצהרת עושר אישי לבנק, כשהוא כולל בה את ההון של בני משפחתו המורחבת, שעה שהונו העצמי היה נמוך באופן משמעותי מההון עליו הצהיר. כמו כן הצהיר דנקנר בפני הבנק כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן ברחוב יבנה בתל-אביב, בעוד שבפועל האשראי שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן.
שופט בית המשפט המחוזי, צבי גורפינקל, גזר על דנקנר שנת מאסר בפועל. ואולם, בית המשפט העליון הקל בעונשו והפחית את תקופת המאסר ל-8 חודשים. בהחלטתם להפחית מעונשו של דנקנר מתחו שופטי העליון ביקורת על שופט המחוזי גורפינקל וקבעו כי הוא הסתמך בגזר הדין על עובדות שלא הופיעו בכתב האישום המתוקן, שבו הורשע דנקנר, אלא בכתב האישום המקורי.
נזכיר כי במשפט פרשת הולילנד הורשע דנקנר במתן שוחד בסך מיליון שקל במתן שוחד לראש מינהל מקרקעי ישראל באמצעות מאיר רבין, יד-ימינו של שמואל דכנר, עד המדינה בפרשה. מטרת השוחד הייתה שינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת, השייכות לחברת תעשיות מלח שהייתה בבעלות משפחת דנקנר.
דנקנר נדון ל-3 שנות מאסר בגין הרשעתו בשוחד בפרשת הולילנד, והוא הגיש לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין.