פרשת בנק הפועלים: עונשו של דני דנקנר הופחת ל-8 חודשי מאסר

‎‎ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את ערעורו של דנקנר והפחית את עונשו משנת מאסר ל-8 חודשים ■ שופטי העליון מתחו ביקורת נוקבת על שופט המחוזי צבי גורפינקל, שגזר את דינו של דנקנר על סמך עובדות שלא הופיעו בכתב האישום המתוקן

דני דנקנר / צלם: תמר מצפי
דני דנקנר / צלם: תמר מצפי

‎‎בית המשפט העליון מקל בעונשו של דני דנקנר ומותח ביקורת על שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, שדן בתיק.

שופטי העליון קיבלו היום (ה') באופן חלקי את הערעור שהגיש דנקנר על החלטתו של גורפינקל לשלוח אותו לשנת מאסר בגין הרשעתו בעבירות הפרת האמונים, אותן ביצע כשכיהן כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, והפחית את העונש ל-8 חודשי מאסר בפועל. דנקנר יחל בריצוי העונש ב-17 באוגוסט.

‏בהחלטתם להפחית מעונשו של דנקנר, מתחו שופטי העליון, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואסתר חיות, ביקורת חריפה על שופט המחוזי גורפינקל וקבעו כי הוא הסתמך בגזר הדין על עובדות שכלל לא הופיעו בכתב האישום המתוקן, שבו הורשע דנקנר.

"מן הראוי שבית המשפט הגוזר את עונשו של נאשם שהודה בכתב אישום לצורך הסדר טיעון, לא יעשה שימוש בפרטים ועובדות שאינם נכללים במפורש בכתב האישום", קבעו.

"הוספו פרטים לתמונה"

‏ביחס לאופן מתן גזר הדין על-ידי השופט גורפינקל, ציינו שופטי העליון כי "נדמה כי לעובדות נוספות לכאורה שהוזכרו בגזר הדין הייתה השפעה מסוימת על חומרת העונש, שכן בעקבות הכללתן נוצרו מסד עובדתי מסוים ומעין 'אווירה' כללית לעניין העונש. אולי דומה הדבר לאמן המוסיף פרטים בתמונת הנוף שצייר: ככל שפרטים אלה משמעותיים יותר - כך הוספתם משפיעה על האופן שבו תופס הצופה את היצירה.

"ב(מקרה) הנידון הוספו פרטים לתמונה, ודוגמה בולטת אחת לכך היא דברים שנאמרו על כך שבנק הפועלים עלול היה להתמוטט (בעקבות מעשיו של דנקנר - ח' מ'). הדבר גם מתחדד על רקע קביעות אחרות של בית המשפט המחוזי בגזר דינו, לפיהן אין במעשי דנקנר משום שחיתות או סטייה מן השורה, וכי לא נגרמה לבנק פגיעה כלכלית".

‏לדברי שופטי העליון, גורפינקל שב וציין בגזר דינו כי בנק הפועלים יכול היה להתמוטט בגין מעשיו של דנקנר, כי מעשיו עלולים היו להביא לפגיעה אנושה בהתנהלותו של בנק גדול, וכי דנקנר היה בניגוד עניינים חריף ופעל במרה ומסר הצהרות עושר כוזבות.

"ואולם, בכתב האישום המתוקן לא צוין נזק מסוג זה, וכן נעדר ממנו תיאור עוצמתו של ניגוד העניינים כ'חריף' או 'מהותי', ובמיוחד לא צוינו בכתב האישום המתוקן יסודות של מירמה, כזב או רמאות ביחס למעשי דנקנר".

‏‎‎הפחתה בחומרת המסכת העובדתית

‏‎‎שופטי העליון ציינו עוד כי "ישנם הבדלם נוספים בין כתבי האישום (בין כתב האישום המקורי שעליו הסתמך המחוזי בגזירת העונש, לבין כתב האישום מתוקן שבו הודה והורשע דנקנר - ח' מ'), שיש בהם להצביע על הפחתה בחומרת המסכת העובדתית".

‏כך, למשל, ביחס לאישום הראשון בפרשת רכישת בנק פוזיטיף, שבו הודה דנקנר כי בעת ששימש יו"ר הפועלים, הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן, המוחזקת על-ידו ובני משפחתו, עם רפי ברבר, הבעלים של קרן‎RP ‎‏. זאת, במקביל לכך שניהל מטעם בנק הפועלים את המשא-ומתן לקביעת גובה הפיצוי שתקבל קרן‎ RP ‎מבנק הפועלים, בגין ויתור על חלקה בעסקה עם הבנק לרכישה משותפת של בנק פוזיטיף‏‎.‎‏

לדברי שופטי העליון, "בכתב האישום המתוקן צוין כי צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, פנה מיוזמתו ובידיעת דנקנר אל ברבר בהתחייבות לפצותו על חלק חלקו בעסקה, ואילו בכתב האישום המקורי צוין כי דנקנר עצמו הוא שפנה אל זיו".

‏שופטי העליון ציינו עוד כי בכתב האישום המתוקן הושמט הקטע, שבו נטען כי "ברבר היה במעמד חשוב בעיני דנקנר, לאור יכולת ההשפעה שלו על אינטרסים כלכליים משמעותיים של דנקנר ובני משפחתו, כמי שהחזיקו את רוב מניותיה של אלרן".

למרות שהחליטו להקל בעונשו של דנקנר, הדגישו שופטי העליון את חומרת מעשיו. "אין להקל ראש בפגיעה בניהול תקין של הבנק שנגרמה עקב מעשיו של דנקנר, בייחוד נוכח מעמדו הרם בתוך הבנק".

לדבריהם, "אין צורך להעמיק חקר כדי להבין כי ההתנהלות הזו משדרת מסר גרוע כלפי שאר עובדי התאגיד - ואין גם צורך להסביר את חשיבות הניהול התקין בגופים מעין אלה, המהווים נדבך חשוב בכלכלה הישראלית ומחזיקים בכספי הציבור הרחב".

‏דנקנר יוצג בערעור בידי עורכי הדין יעקב וינרוט, נבות תל-צור, טל שפירא, יוסי בנקל, עמית חדד ודובי וינרוט.

עורכי הדין תל-צור ושפירא הביעו סיפוק נוכח פסק הדין של העליון ומסרו מטעמו של דנקנר כי "מדובר בהקלה משמעותית וחריגה בעונש שניתן על-די בית המשפט העליון, הנותנת ביטוי ראוי לנסיבות המקלות של האירועים, עליהם נטל דני דנקנר אחריות בהסדר הטיעון".

‏את המדינה ייצגו בתיק עורכי הדין ד"ר מאור אבן-חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה‎.‎‏ ‏‎‎‏ ‏

‎‎המחוזי: "הפרת האמונים של דנקנר זועקת לשמיים"

‎‎בדצמבר האחרון שלח שופט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, את דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, לשנת מאסר בפועל, והטיל עליו קנס בסך מיליון שקל. זאת, לאחר שדנקנר הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול התקין של תאגיד בנקאי (בנק הפועלים), קבלת דבר בתחבולה מבנק‎ DHB ‎ההולנדי וקבלת הלוואה בתחבולה מבנק הפועלים‎.‎‏

‏הסדר הטיעון‎ ‎עם דנקנר גובש‎ ‎לאחר משא-ומתן אינטנסיבי בין המדינה לבין סנגוריו, ואושר בידי פרקליט המדינה הקודם, משה לדור‎.‎‏

במסגרת‎ ‎ההסדר הסירה הפרקליטות מכתב האישום את האישומים המקוריים נגד דנקנר, שכללו עבירות של הלבנת‎ ‎הון‎ ‎וקבלת דבר במירמה, והמירה אותן בעבירות פחותות. עם זאת, השדרה העובדתית של טענות הפרקליטות נגד דנקנר בכתב האישום נותרה על מקומה.‏‎‏

במסגרת ההסדר הוסכם כי על דנקנר יוטל קנס בסך מיליון שקל, אך העונש הושאר להכרעת בית המשפט. הפרקליטות טענה כי יש להטיל על דנקנר מאסר משמעותי, ואילו סנגוריו ביקשו להסתפק בקנס‎.‎‏

‏בגזר דינו הדגיש גורפינקל את החומרה הרבה הגלומה במעשיו של דנקנר ואת האיום שצופנים מעשים כאלה של מנהל בנק למערכת הבנקאית כולה.

"נכון שדנקנר לא פגע כלכלית בבנק, אך מעשיו נגועים בעירוב תחומים ובניגוד עניינים חריף בין תפקידו הציבורי לבין עסקיו הפרטיים. בנק אינו יכול לפעול ללא אמון הציבור. אם חלילה יאבד הבנק את אמון הציבור, הוא עלול להתמוטט", כתב השופט‎.‎‏

לדבריו, דנקנר פעל כאילו הוא מנהל גוף פרטי ולא גוף ציבורי. "הפרת האמונים של דנקנר זועקת לשמיים", קבע‎.‎‏

השופט גורפינקל ציין כי התנהלותו של דנקנר היא "תהליך הידרדרות מתמשך במשטר התאגידי של בנק הפועלים. פעולתו בניגוד עניינים היא דוגמה לפגיעה מהותית באמון הציבור. הצטברות המעשים של הסתרת קשריו האישיים, הסתרת ההלוואה מהבנק ההולנדי וקבלת אשראי מהבנק שהוא עומד בראשו, תוך הסתרת עושרו, מעידים על מעשים חמורים ומחייבים מסר חד-משמעי, שמעשים כגון אלה לא יוכלו לעבור ללא ענישה מרתיעה".

‎‎הסתרה מדירקטוריון הפועלים

באישום הראשון, בפרשת רכישת בנק פוזיטיף, הודה דנקנר כי בעת ששימש יו"ר בנק הפועלים, הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן, המוחזקת על-ידו ובני משפחתו, עם רפי ברבר, הבעלים של קרן‎RP ‎‏. זאת, במקביל לכך שניהל מטעם בנק הפועלים את המשא-ומתן לקביעת גובה הפיצוי שתקבל קרן‎ RP ‎מבנק הפועלים, בגין ויתור על חלקה בעסקה עם הבנק לרכישה משותפת של בנק פוזיטיף הטורקי‏‏‎.‎‏ ‏למעשה, דנקנר קבע את גובה הפיצוי לברבר וקרן‏RP ‎‏ בסך 25 מיליון דולר.‏‎

באישום השני דנקנר הודה כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק‎ DHB ‎ההולנדי, שבבעלות איש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף. זאת, בזמן שבתפקידו כיו"ר בנק הפועלים תמך דנקנר בשורת החלטות בדירקטוריון שנועדו לסייע ולהיטיב עם צ'ינגלולו‎.‎‏

‏בנוסף הודה דנקנר כי ניהל בשם הבנק פגישות עבודה שונות עם צ'ינגלולו, חלקן בארבע עיניים, מבלי שדיווח לדירקטוריון הבנק על ההלוואה שביקש וקיבל ממנו.

‏‎‏‎‎הצהרות כוזבות

‏‎‎דנקנר אף הודה כי קיבל דבר בתחבולה מבנק‏‎ DHB ‎ההולנדי, כאשר במסגרת בקשת ההלוואה מהבנק‏ הגיש מסמך על גבי ‏‎נייר המכתבים של בנק הפועלים, בו הוא מצהיר כי הונו העצמי נטו עומד על 50 מיליון אירו. זאת, בעת שההון העצמי האמיתי שלו באותה תקופה היה נמוך באופן משמעותי‏‎.‎‏

האישום השלישי בו הודה והורשע דנקנר נוגע לכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים, קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. זאת, כאשר לצורך קבלת אשראי בנקאי בסך כ-13 מיליון שקל מסר הצהרת עושר אישי לבנק, כשהוא כולל בה את ההון של בני משפחתו המורחבת, שעה שהונו העצמי היה נמוך באופן משמעותי מההון עליו הצהיר‎‏.

כמו כן הצהיר דנקנר בפני הבנק כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן ברחוב יבנה בתל-אביב, בעוד שבפועל האשראי שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן‎.‎‏

במסגרת הסדר הטיעון, הסכימה המדינה לוותר על הרשעה באישום הרביעי שבכתב האישום המקורי, שעסק בכספים שהחזיק דנקנר בחשבון הבנק של מזכירתו, מבלי לדווח על כך כדין‎.‎‏

‏נזכיר כי במארס האחרון הורשע דנקנר גם במשפט פרשת הולילנד ונדון ל-3 שנות מאסר בפועל. דנקנר, שמתכוון להגיש ערעור הן על ההרשעה והן על העונש, הורשע כי נתן שוחד בסך 1.3 מיליון שקל למנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, מאיר רבין, זאת במטרה לקדם אינטרסים של חברת תעשיות מלח שהייתה בבעלות משפחתו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988