מסעדת "206" בשכונת צהלה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
דיירי רחוב עיר שמש בשכונת צהלה בתל-אביב לא מוותרים על המאבק שלהם לסגירת שלוש מהמסעדות המפורסמות בעיר - "206 בשר", "206 דגים" וכן מסעדת "פקין" הסינית הוותיקה והמוכרת - הממוקמות בחצר ביתם בצפון תל-אביב.
כחודש לאחר שניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירתם נגד מפגעי הרעש, הריח והלכלוך שיוצרות המסעדות - ואשר קבע כללים מחמירים של פיקוח ותברואה על המסעדות וקיבל את מרבית דרישות התושבים - הגישו אתמול (ד') הדיירים ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה, במסגרתה הם דורשים לסגור את המסעדות, ולא להסתפק בקביעת כללים להסרת המפגעים שהן יוצרות.
במקביל הגישו גם עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר ערעור לעליון, בבקשה לבטל את הקביעות של בית המשפט המחוזי המחייבות את העירייה לפקח על כך שהמסעדות מבצעות את פסק הדין, וכן את אמירותיו של בית המשפט בנוגע לכך שרישיונות העסק של המסעדות הוצאו שלא כדין.
מסעדת "דגים 206" היא אחד המוסדות הקולינריים התל-אביביים הוותיקים. מסעדת "206 בשרים", הוותיקה אף היא, מוכרת בעיקר כמסעדת הבית של שחקני מועדון הכדורסל של מכבי תל-אביב ושל עסקני הקבוצה ואוהדיה. בסמוך אליהן מצויה גם מסעדת "פקין".
בחזית המסעדות (לכיוון רחוב משה סנה) הותקן מגרש חניה המשרת את באי המסעדות. בעורף המסעדות (לכיוון רחוב עיר שמש) מוקמו מכלי אשפה, משטחי פריקה והעמסה ומתקני עזר (מכולת דחס גדולה, מזגנים ומדחסים), וכן משמש העורף את משאיות האספקה ואת רוכבי הקטנוע שליחי המסעדות.
אולטימטום מבית המשפט
העתירה הוגשה בראשית 2014, באמצעות עו"ד אילן בומבך, על-ידי דיירי הבית ברחוב עיר שמש 31 נגד עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר וכן נגד המסעדות ובעלות הזכויות הרשומות של המבנה.
הדיירים טענו כי הם סופגים מטרדי רעש, ריח ולכלוך הפוגעים באיכות חייהם. עוד הם טענו כי עיריית תל-אביב מנפיקה למסעדות רישיון עסק בניגוד לדין ותוך התעלמות מהחלטות ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, במסגרתן נקבע כי הבנייה של המסעדות - בין היתר שינוי חזית המסעדות כך שייפנו לרחוב עיר שמש ולא לרחוב משה סנה ובניית קומה מסחרית שלמה - חורגת באופן מובהק ובוטה מההיתרים שניתנו והתכניות.
מנגד טענו המסעדות, באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא והילה אקרמן, כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל העובדה שהתושבים רכשו את דירותיהם כאשר הם מודעים למרכז המסחרי הקיים, ולא העלו משך שנים אף טענה. עוד נטען כי מטרדי הרעש והריח טופלו.
באפריל אשתקד, באופן חריג, ערך סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט ד"ר עודד מודריק, "סיור שטח" באזור המסעדות והתוודע, כך כלשונו, ל"מציאות קשה למדי של מפגעי איכות הסביבה". בהמשך קיבל בית המשפט את טענות הדיירים בכל הנוגע למפגעים מהם הם סובלים.
בפסק דינו מהחודש שעבר קבע השופט כי ככל שלא נעשו עדיין פעולות למזעור הפגיעה בתושבי האזור, עליהן להתבצע לאלתר - או שיבוטלו רישיונות העסק של המסעדות.
בין השאר נקבע כי יש לטפל בגורמי הרעש הנובעים מהמסעדות ולבנות ביתן ייעודי לפחי האשפה של המסעדות, וכי פעולות השטיפה של המסעדות יבוצעו כך שלא ייגרפו לרחוב שאריות אשפה ולכלוך.
בנוסף, באופן חריג, הורה השופט לעיריית תל-אביב לשלוח למסעדות מפקחים לכל הפחות פעמיים בשבוע, כדי לוודא את יעילות הניקיון שקבע - מגנון פיקוח חריג לכל הדעות.
"חריגה קשה מהיתרי הבנייה"
ואולם, הסעד העיקרי אותו דרשו הדיירים - סגירת המסעדות - לא התקבל. בערעור שהוגש אתמול לבית המשפט העליון מתרכזים העותרים בטענותיהם כי המסעדות הוקמו בחטא, בניגוד להחלטות ועדות התכנון והבנייה, ולכן המשך פעילותן אינו חוקי.
במסגרת פסק הדין המחוזי ביקר השופט מודריק בחריפות את התנהלות עיריית תל-אביב בנוגע להיתרים שניתנו למבנה בו פועלות המסעדות, ובין היתר ציין כי "המבנה למן ייסודו ועד להצבת דלתותיו, ולאחר מכן במשך עשור שלם, לקה בחריגה מאוד קשה מהוראות התוכנית, והיתרי הבנייה ש'הרשו' את הדבר ניתנו באורח תמוה ושלא כדין".
עוד ציין מודריק כי "ברור שלמסעדות היה אינטרס כלכלי מובהק לגרום ל'העמדה' של המבנה באופן שחזיתו הקדמית תפנה לעבר דרך משה סנה. גורמי העירייה סייעו להם בכך, תוך פגיעה חמורה בהיגיון התכנוני ופגיעה לא פחות חמורה ברווחת דיירי השכונה, שמאחוריהם לא ניצב כנראה אינטרס כלכלי כה חזק - הם 'סתם' רוצים לחיות כבני אדם". ואולם, כאמור, בית המשפט בחר שלא לסגור את המסעדות בשל כשלים אלה.
בערעורם לעליון טוענים הדיירים נגד החלטה זו, וכותבים: "טעה בית המשפט המחוזי שחרף החומרה שהוא עצמו ייחס למעשי המסעדות ולמחדליהן, הרי שבפועל הוא נמנע לחלוטין ממתן כל הוראה הנוגעת להצהרה על אי-חוקיות הבנייה או להצהרה על ביטול רישיונות העסק".
עוד טוענים הדיירים כי קביעותיו הקשות של המחוזי היו חייבות להוביל אותו למסקנה ברורה כי רישיונות העסק שניתנו בידי המסעדות ומפעיליהן הם חסרי כל תוקף, ודינם להתבטל לאלתר.
"טעותו של בית המשפט המחוזי מקבלת נופך טרגי של ממש, משעה שעיריית תל-אביב והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תורמות תרומה מהותית, במעשה ובעיקר במחדל, להפקרות אכיפת שלטון החוק באותה 'מובלעת' של מסעדות שהחוק, כפשוטו, איננו חל בתחומה", נכתב בערעור הדיירים לעליון.
על רקע טענות אלה עותרים הדיירים לקבלת סעד הצהרתי, שמבקש למעשה מבית המשפט להורות על סגירת המסעדות לאלתר. בערעורם מבקשים הדירים כי בית המשפט יקבע כי היתרי הבנייה שניתנו למסעדות הם בלתי חוקיים, כי המסעדות עושות שימוש החורג אף מהיתר הבנייה הבלתי חוקי שניתן; וכן שיורה על בטלות או אי-חידוש רישיונות העסק שניתנו למסעדת "206" וכן למסעדת "פקין", זאת עד להתאמת הבניין לתוכניות החלות על המקרקעין.
פגיעה בציבור
כאמור, במקביל לערעורם של הדיירים, הגישו גם עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר ערעור לבית המשפט העליון, בבקשה לבטל את קביעותיו של המחוזי, המחייבות את העירייה לפקח על כך שהמסעדות מבצעות את פסק הדין, וכן את אמירותיו של בית המשפט לפיהן רישיונות העסק של המסעדות הוצאו שלא כדין.
באמצעות עו"ד חגית המאירי-פרלרוט מהמחלקה המשפטית בעיריית תל-אביב, טוענות העירייה והוועדה כי בפסק דינו המיר המחוזי את שיקול-הדעת של העירייה במתן וביטול רישיונות העסק של המסעדות, וקבע מסמרות בנוגע לאופן האכיפה והפיקוח שיינקטו על-ידי העירייה.
"פסק דין זה, עם כל הכבוד הראוי, בטעות יסודו, שכן המשאבים העומדים לרשות העירייה אינם מאפשרים את הגבלת שיקול-דעתה, המשתנה בהתאם לנסיבות ולצוק העתים", נכתב בערעור.
העירייה מוסיפה בערעור כי ביצוע פסק הדין כלשונו יחייב אותה לערוך שינויים שיהיו להם גם השלכות כלכליות על הקופה הציבורית ואשר עלולות לפגוע בה ולגרום נזק ממוני. כך, לדוגמה, העובדה שהפקחים ייאלצו להגיע לנכס תדירות גבוהה תחייב גיוס של פקחים נוספים והקצאת פקחים קיימים על חשבון עבודות אכיפה אחרות.
בנסיבות אלה מבקשת העירייה גם את עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעת העליון בערעורה.