גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהו נזק פתאומי ובלתי צפוי - ומתי הוא מכוסה בפוליסת הביטוח?

קריסת אולמי ורסאי, ולהבדיל עליית מי תהום והצפה של מיזם בנייה - מה טענו חברות הביטוח, ואיך הכריע בית המשפט? ■ מדריכים בתחום

במסגרת פוליסות לביטוח בתי עסק גדולים או עבודות קבלניות נלקח בחשבון סיכון גבוה יותר, הואיל ואירוע ביטוחי (שיכול לגרום לנזקי גוף ולנזקי רכוש) יכול להסתכם בנזק של מיליוני שקלים. ישנן פוליסות המכילות רשימה סגורה של סיכונים מכוסים, אך קיימות גם פוליסות שבהן אין רשימה סגורה, אך קיימת הגדרה כללית ל"אירוע מכוסה". נראה כיצד מתמודדים בתי המשפט עם אירועים בלתי צפויים, אשר חברות ביטוח מפרשות כאירועים הדרגתיים, שאינם מכוסים במסגרת הפוליסות.

באחד הימים החלה בתל-אביב הקמת מיזם שנועד לבטל את הצורך במחסום מסילת רכבת וליצור הסדר תנועה חדש. לצורך ביטול המחסום והרחבת מסילת הברזל נסלל כביש שקוע ונבנה גשר לשתי מסילות הרכבת. לאחר כמה חודשים מתחילת העבודות, התרחש אירוע הצפה באזור המיזם, ומי תהום עלו והציפו חלק מהעבודות. חברת הבנייה שזכתה במכרז ומונתה לקבלן המבצע של המיזם פעלה לניקוז מי התהום ולתיקון הנזקים שנגרמו לו, אך למרבה הצער לאחר חודשים ספורים חזרו המים והציפו את אותו אזור.

חברת הבנייה נאלצה לעשות פעולות משמעותיות נוספות כדי לתקן את הנזקים שנגרמו וכדי למנוע את המשך כניסת המים והדבר נמשך כמה חודשים. כתוצאה מאירועי ההצפה, נגרמו לחברת הבנייה נזקים שהוערכו ב-14 מיליון שקל. בעקבות נזקים אלה פנתה חברת הבנייה אל חברת הביטוח שביטחה אותה בפוליסת עבודות קבלניות, אך זו דחתה את דרישתה לתשלום תגמולי ביטוח בטענה כי המקרה הביטוחי אינו עומד בתנאי בפוליסה, שלפיו על האירוע להיות "פתאומי ובלתי צפוי". בתגובה הגישה חברת הבנייה תביעה על-מנת לחייב את חברת הביטוח בתשלום התגמולים המגיעים לה.

חברת הבנייה טענה כי אירוע פריצת מי התהום הוא אירוע נקודתי ופתאומי, ומהווה מקרה ביטוח מאחר שאירע לה נזק בלתי צפוי. לטענתה, הואיל ומקרה הביטוח התרחש בתוך תקופת הביטוח, המקרה אינו מוחרג לפי הפוליסה ולכן בקשתה לתגמולי ביטוח מחברת הביטוח נדחתה שלא כדין.

חברת הביטוח טענה מנגד כי לא מדובר באירוע בלתי צפוי, אלא בעליית מפלס מי תהום שהיה ידוע לתובעת ממועד התקשרותה לביצוע המיזם במסגרת המכרז. לדבריה, נושא מי התהום נכלל במפורש בתנאי המכרז ובחוות-דעת של יועץ הקרקע שצורפה למכרז. לכן, חברת הבנייה נדרשה להתמודד עם בעיית מי התהום כחלק מעבודתה במיזם ונדרשה לתמחר ולבצע את עבודות התשתית בהתחשב בקיומם של מי התהום במקום. לטענתה, מאחר שאירוע פריצת מי התהום הוא תופעה טבעית וצפויה המתרחשת בהדרגה, אין הוא מהווה "מקרה ביטוח" ואינו מכוסה בתנאי הפוליסה. חברת הבנייה טענה בתגובה כי גם אם מדובר באירוע שלא התרחש באופן מיידי, אלא בהדרגה, אין מדובר בנסיבות השוללות את האופי ה"תאונתי" של המקרה.

בית המשפט נדרש לפרש את המילים "אובדן או נזק פיזיים פתאומיים ובלתי צפויים", כפי שנקבע בפוליסה כמאפיין של אירוע מכוסה. בית המשפט ציין כי הפרשנות צריכה להתיישב עם מהות פוליסת הביטוח. הודגש כי מאחר שהפוליסה לא כללה רשימה סגורה של סיכונים מוגדרים, התנאי "פתאומיים ובלתי צפויים" מהווה בסיס להיות האירוע "מקרה ביטוח" ומשקף את הסיכון הטמון במיזמים מסוג זה. בית המשפט נדרש לוודא כי אירוע ההצפה אינו תוצאה של מעשה או מחדל של חברת הבנייה, אך הדגיש כי "רשלנותו של המבוטח אינה שוללת את היות הנזק אירוע 'תאונתי'". לאחר בירור מעמיק ושמיעת טענות הצדדים, בית המשפט שוכנע כי ההצפה התרחשה למרות מאמציה של חברת הבנייה לקדם את המיזם ולהביאו לסיום, וכי לא מדובר במעשה או מחדל כלשהו מכיוונה.

בית המשפט דן בעמדתם של שני מומחים שזומנו מטעם הצדדים, ושניהם הסיקו בהתאמה כי מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי מדובר בפוליסה שבה המבוטח אינו מחויב להוכיח מהי בדיוק הסיבה לקרות המקרה הביטוחי, וכי די בכך שעל-פי שני המומחים שזומנו מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי. עוד הדגיש בית המשפט כי נגרמו למיזם נזקים רבים בעקבות אירוע ההצפה ונזקים אלה הם פיזיים ופתאומיים שחייבו את חברת הבנייה לבצע תיקונים, פינויי פסולת, ניקוז מים והסתייעות בקבלני משנה - ולכן יש לשלם תגמולי ביטוח על-פי פוליסת עבודות קבלניות שברשותה. נקבע כי בידי חברת הביטוח היו כל האמצעים להערכת הסיכון הכרוך בביטוח המיזם, לרבות כל הסיכונים הטמונים בו, וזאת לאור העובדה שהמיזם נמצא באזור קרקע שעשירה במי תהום.

שילוב גורמים

לאחר "אסון ורסאי" בירושלים בשנת 2001, הניחו בעלי אולם השמחות כי הפוליסה שרכשו מחברת הביטוח מכסה את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהאירוע, ולכן פנו לחברת הביטוח שביטחה אותם בדרישה לשפותם על נזקים אלה. חברת הביטוח דחתה את דרישתם בטענה כי האירוע אינו מכוסה על-פי הפוליסה מאחר שהוא אינו אירוע תאונתי ובלתי צפוי. בעקבות כך הגישו בעלי האולם תביעה לבית המשפט המחוזי. התביעה הועמדה על סך של 7,520,807 שקל בגין הנזקים למבנה, לתכולה ואובדן רווחים.

טענתם הבסיסית של בעלי האולם הייתה שהאירוע הוא "אירוע תאונתי ובלתי צפוי" שאירע עקב "התפוצצות", סיכון המוזכר בפירוט בפוליסה במסגרת רשימת הסיכונים המכוסים. בית המשפט המחוזי בחן את נסיבות המקרה והדגיש כי על-מנת שאירוע מסוים ייחשב למקרה ביטוח, לא די בכך שייגרם בו נזק לרכוש המבוטח עקב אחד הסיכונים המכוסים בפוליסה, אלא בנוסף על האירוע להוות "אירוע תאונתי ובלתי צפוי".

חברת הביטוח טענה כי הקריסה של רצפת האולם אינה "אירוע תאונתי ובלתי צפוי", אלא אירוע שהתפתח בצורה הדרגתית ומתמשכת כתוצאה מהקמת המבנה בשיטה שהתבררה כשיטת בנייה לקויה והיוותה הגורם המכריע לנזק. לכן לדבריה, אופיו ההדרגתי של האירוע שולל את קיומו של הכיסוי הביטוחי מאחר שהוא נופל לגדרי חריג שמופיע בפוליסה, ולפיו "הביטוח אינו מכסה מקרה ביטוח שנגרם כתוצאה מתהליך הדרגתי מכל סוג שהוא".

בעלי האולם טענו בתגובה כי על אף שהתמוטטות רצפת האולם נבעה מפגמים שהיו טבועים במבנה קודם לכן, אירוע ההתמוטטות הוא בגדר "אירוע תאונתי" משום שהתרחשותו אירעה בנקודת זמן מסוימת, בשעת הריקודים ברחבת האולם.

בית המשפט המחוזי הדגיש כי נזק הנגרם מפגם הטבוע בנכס אינו נחשב אירוע תאונתי, ולכן על בעלי האולם להראות בנוסף שאותו פגם צפוי היה לגרום בוודאות לנזק במהלך העניינים הרגיל של האולם. לדבריו, התמוטטות מבנה תזכה בכיסוי ביטוחי, גם בהיעדר סיכון עצמאי מכוסה בשם "התמוטטות מבנה" בפוליסה, אך זאת כאשר ההתמוטטות נגרמה עקב אחד הסיכונים המוזכרים כמכוסים בפוליסה.

בית המשפט המחוזי קבע כי אירוע הקריסה של רצפת אולם השמחות מכוסה על-ידי הפוליסה לבית העסק, אשר רכשו בעלי האולם. לדבריו מדובר ב"אירוע תאונתי ובלתי צפוי" המהווה מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה, מאחר שההתמוטטות נבעה משילוב של הפגם הטבוע במבנה ושל פעילות ריקוד על-ידי מאות אנשים ברחבה. נקבע כי ההתמוטטות נגרמה עקב התממשות הסיכון "התפוצצות" הקיים בפירוט הפוליסה כסיכון מכוסה, ולכן על חברת הביטוח שביטחה את האולם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה