חנות של פוקס / צילום: תמר מצפי
הרווח של פירמה מבטא את ההכנסות שלה בתקופה מסוימת, פחות ההוצאות באותה תקופה. ההכנסות וההוצאות מוצגות על בסיס מצטבר - צוברים את העסקאות על פני התקופה, סוכמים את היקפן וכך מגיעים לסך ההכנסות וסך ההוצאות. אבל, עסקאות עדיין לא מבטאות את התנועה במזומנים. דוח הרווח והפסד אינו מלמד על שינוי המזומנים בתקופה - חברה יכולה להרוויח ולשרוף מזומנים (לצרוך מזומנים מפעילות שוטפת), וייתכן גם מצב הפוך - חברה שמפסידה ומייצרת מזומנים (מגדילה את המזומנים כתוצאה מהפעילות השוטפת). הדוחות האחרונים של פוקס הם דוגמה טובה לכך.
פוקס הפסידה ברבעון קרוב ל-20 מיליון שקל, אבל התזרים שלה מפעילות שוטפת הסתכם ב-26.8 מיליון שקל, וזה ממש לא טריוויאלי. לרוב אנחנו מצפים למתאם כלשהו בין הרווח לתזרים - אחרי הכל התזרים הוא תרגום של דוח הרווח והפסד לבסיס מזומנים (תקבולים בניכוי תשלומים); ואם אין שינוי משמעותי בתנאי האשראי של הלקוחות - כלומר, המזומנים מהלקוחות מתקבלים בפרק זמן קבוע, פחות או יותר, אחרי סגירת העסקאות; ואם אין שינוי בתנאי האשראי של הספקים - התשלומים לספקים משולמים בפרק זמן קבוע אחרי סגירת העסקה, אזי צפוי שהתזרים יהיה מתואם עם הרווח.
ובכלל, התזרים מפעילות שוטפת נשען על דוח הרווח והפסד. נקודת המוצא שלו היא הרווח, ובהמשך נעשות התאמות כדי לתרגמו לתזרים. בין היתר, הוצאות שאינן במזומן מנוטרלות בדוח התזרים, והדוגמה הבולטת ביותר היא הוצאות הפחת - הוצאה בספרים שנרשמת מדי רבעון, אבל היא לא מלווה בתשלום (התשלום על הרכוש הקבוע נעשה בתחילת הדרך), ולכן מדובר בסכום שיש לנטרלו בהתאמות מהרווח לתזרים. במילים פשוטות, יש להוסיף את סכום הפחת לרווח כדי להגיע לתזרים. אבל זו רק דוגמה אחת מני רבות, כשהכלל הוא פשוט - כל מה שלא במזומן בדוח הרווח והפסד עובר התאמה בדרך לחישוב התזרים.
ומעבר להתאמות בדוח הרווח והפסד, יש גם התאמות מאזניות, בעיקר בסעיפי ההון החוזר התפעולי - מלאי, לקוחות וספקים. הסעיפים האלו משתנים מתקופה לתקופה, כשהשינוי בהם מבטא תזוזה של מזומנים. נניח שיתרת הלקוחות עלתה; המשמעות היא שהחברה מממנת יותר מאשר בתקופה קודמת את הלקוחות שלה, והמימון הזה בא על חשבון המזומנים שלה. אם היא לא הייתה מממנת יותר מהתקופה הקודמת, היה לה יותר כסף בקופה. ולכן, עלייה ביתרת הלקוחות משמעותה פגיעה בתזרים המזומנים; החברה מימנה את הגידול הזה (מתוך המקורות והרווחים שלה), ולכן צריך להפחית את הסכום בחישוב התזרים.
מנגד, אם יתרת הלקוחות ירדה, המשמעות היא שהחברה פחות מממנת את הלקוחות שלה, התפנו לה מזומנים בגובה ההפרש (ביתרת הלקוחות בין התקופות), ולכן הסכום הזה מתווסף לרווח. כך לדוגמה, אם הרווח הסתכם ברבעון ב-2 מיליון שקל ויתרת הלקוחות ירדה ב-1 מיליון שקל (ולא היו שינויים ואירועים נוספים שמשפיעים על התזרים), אזי התזרים מפעילות שוטפת מסתכם ב-3 מיליון שקל (נקודת המוצא: 2 מיליון שקל בתוספת הירידה בלקוחות בסך 1 מיליון שקל).
מהפך בדרך מדוח הרווח והפסד לתזרים
וזה גם מה שקרה בפוקס. יתרת הלקוחות ירדה משמעותית - מ-135.3 מיליון שקל בסוף שנת 2015 לסך של 87 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון. מדובר על ירידה של 48.3 מיליון שקל, ירידה דרמטית שלא מוסברת בדוחות החברה. הירידה הזו מסבירה את המהפך בדרך מדוח הרווח והפסד לתזרים (מהפסד של 20 מיליון שקל לתזרים של 26.8 מיליון שקל), אבל יש סעיפים נוספים שהשפיעו משמעותית על התזרים.
שינויים במלאי משפיעים באותו האופן על התזרים (בדומה ללקוחות - עלייה במלאי מפחיתה את התזרים, וההיפך), וגם שינויים ביתרת ספקים משפיעים על התזרים, אבל כאן זה בכיוון ההפוך: עלייה בספקים, משמעה שהספקים מממנים יותר את החברה ונוספו לה מזומנים - מה שיתבטא בעלייה בתזרים; ירידה בספקים, משמע שהחברה שילמה לספקים, מקטינה את התזרים.
המלאי ברבעון הראשון עלה ב-29 מיליון שקל, כלומר החברה השתמשה בתזרים בסכום זה לגידול המלאי (הפחתה של התזרים השוטף), ומנגד חלק מרכישות המלאי עדיין לא שולמו, וזה מסביר את העלייה ביתרת הספקים בסך של 18 מיליון שקל. סכום זה מבטא מימון שהחברה קיבלה (במקום להשתמש במזומנים), והוא בפועל משפר את התזרים ביחס לרווח.
היקף גדול של סחורה במחסנים
אלה השינויים המשמעותיים, והם עשויים ללמד על מצבה התפעולי של פוקס. המלאי שגדל, ועוד בשעה שהמכירות ירדו, מבטא היקף גדול של סחורה במחסנים. המלאי נמדד ביחס ימי מלאי (לכמה ימים יספיק המלאי במחסן), ומבלי להיכנס לנוסחה ולתיאוריה שלה, אפשר להבין שהמלאי של החברה הוא לחודשים רבים - ברבעון הראשון נמכרה סחורה בעלות של 154 מיליון שקל, ובמלאי יש סחורה בעלות של 325 מיליון שקל - לכאורה מלאי לחצי שנה (בחישוב גס), אבל צריך לזכור שפסח שחל ברבעון השני אמור לשפר את המכירות.
אך עם כל הכבוד למלאי, השינוי ביתרת הלקוחות הוא חריג יותר. יתרת לקוחות שירדה בסך של מעל 48 מיליון שקל (כשגם ביחס לרבעון המקביל אשתקד יש ירידה דרמטית של 34 מיליון שקל), מבטאת תרחיש שבו הלקוחות פשוט 'אצו-רצו' לשלם לחברה. מיתרת הלקוחות ומסעיף המכירות ניתן לגזור את ימי אשראי הלקוחות (הפער הממוצע בין יום התשלום ליום הגבייה), אבל גם כאן מספיקה האינטואיציה: החברה מכרה ברבעון ב-309 מיליון שקל, בממוצע 103 מיליון שקל בחודש, כשיתרת הלקוחות היא כאמור 87 מיליון (והיא כוללת מע"מ). המשמעות היא שהלקוחות מבטאים מכירות שלא שולמו של פחות מחודש - סדר גודל של שלושה שבועות.
האם זה האשראי שפוקס נותנת בדרך כלל ללקוחות? לא. וזה לא מסתדר עם נתוני העבר, אם כי ברבעון הראשון השנה הייתה תקופת מבצעים ממושכת בארץ, ואולי במקביל גם היה שיפור בתנאי האשראי.
מה עוד מלמדת יתרת הלקוחות? על כך בטורים הבאים.
■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
