כוכב הזמר הים-תיכוני קובי פרץ לא ייכנס לכלא עד לדיון בערעורו על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו - כך קבע היום (ב') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מאיר יפרח, שנעתר לבקשת פרץ לעכב את ביצוע העונש.
במארס השנה הורשע פרץ בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-5.2 מיליון שקל וכן השמטת מס עסקאות בסך של כ-830 אלף שקל. שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, קבעה כי פרץ דיווח לרשויות על פחות מרבע מהכנסותיו - והכול בשל תאוות-בצע, וגזרה על פרץ שנתיים מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 175 אלף שקל.
פרץ אמור היה להתחיל לרצות את עונש המאסר ב-30 ביוני, אך לבקשת עורכי דינו - ד"ר יחיאל וינרוט, עמית חדד ואושר רובינגר ממשרד ד"ר י. וינרוט ועו"ד חיים לוי ממשרד חיים לוי ושות' - ובהסכמת הפרקליטות, נדחה מועד ריצוי העונש עד להגשת ערעורו של פרץ על הרשעתו ועל גזר דינו, וכן הגשת בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעורים.
בהמשך הגישו גם פרץ וגם הפרקליטות ערעורים הדדיים על הכרעת הדין ועל גזר הדין.
הפרקליטות, באמצעות עו"ד הילה גבאי, הגישה ערעור נגד קולת העונש שהוטל על פרץ לטענתה, וביקשה מבית המשפט המחוזי להטיל על הזמר 4 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות מס, ולא להסתפק במאסר של שנתיים שהוטל עליו.
לטענת הפרקליטות, מתחם העונש ההולם בנסיבות בהן בוצעו העבירו - בהן התכנון המוקדם, הסתרת הכספים והעובדה כי העבירות בוצעו ממניע של בצע-כסף בלבד - הוא בין 24 חודשי מאסר ל-48 חודשי מאסר, כאשר ראוי לגזור עונש ברף העליון של המתחם.
מנגד, פרץ הגיש כאמור ערעור על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, תוך שהוא טוען להגנה מן הצדק, ובנוסף מעלה שורה של טענות נגד אמרגנו לשעבר, יוחאי יעיש, ששימש כעד נגדו במשפט, וכן על שיטות חישוב העלמות המס שלו.
בין היתר טען פרץ, שוב, כי יעיש, אמרגנו לשעבר ועד המדינה בתיק, ניהל את ספרי החשבונות שלו, כשפרץ לא ניהל בפועל את החשבונות, ולכן הוא נסמך על פעולותיו של יעיש.
לפי עורכי דינו של פרץ, עקב חלקו המרכזי של יעיש בהעלמת ההכנסות, ראוי להטיל על פרץ עונש מופחת באורח משמעותי - עבודות שירות בלבד, במקום מאסר בפועל.
הערעורים שהוגשו נקבעו לדיון בחודש נובמבר השנה, ואולם במסגרת הדיון שנערך היום בבית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב ביצוע העונש של פרץ עד להכרעה בערעורים, התנגדה המדינה לעיכוב הביצוע.
בא-כוחו של פרץ, עו"ד וינרוט, הביע פליאה על התנגדות המדינה, כאשר כל התיק נגד הזמר מבוסס על עבירות שתחילתן בשנת 2005, חקירה שהחלה כבר ב-2011, משפט שמתנהל מ-2013 והרשעה שניתנה ב-2016, כאשר בכל התקופה הסתובב פרץ חופשי.
בית המשפט המליץ למדינה להסיר את התנגדותה לעיכוב הביצוע, וקבע כי בנסיבות העניין ראוי לעכב את ביצוע העונש, "ולו נוכח סמיכות הזמנים למועד הדיון בערעור".
בית המשפט התנה את עיכוב הביצוע בהפקדת בטוחות נוספות בגובה 100,000 שקל על-ידי פרץ. עו"ד עמית חדד, מסנגוריו של פרץ, ביקש כי יינתן לפרץ פרק זמן של 15 ימים לצורך ההפקדה, ואמר לגבי מצבו הכלכלי של פרץ כי "ישנה הנחה אצל הפרקליטות כי מדובר במבקש עתיר ממון ונכסים, אך לא כך".
פרץ, נזכיר, יכול היה למלט את עצמו בקלות מעונש המאסר, אם רק היה מסכים להסדר הטיעון המקל שהציעו לו הרשויות טרם הגשת כתב האישום נגדו. כפי שנחשף ב"גלובס", פרץ דחה הסדר טיעון, במסגרתו הסכימו הרשויות שלא להעמידו לדין פלילי ולנהל את הסכסוך במישור האזרחי בלבד. ההסדר הושג בטרם חתם אמרגנו של פרץ על הסכם עד המדינה עם הפרקליטות, אך פרץ סירב להצעה - וההמשך ידוע.