קבוצת שטראוס הודיעה הבוקר (ב') כי חברת-הבת שטראוס מים בע"מ מימשה את זכותה, בהתאם להסכם המיזם המשותף, להגדיל אחזקתה במיזם המשותף Qingdao HSW Health Water ב-15%. עם ביצוע רכישה זו מגדילה שטראוס את ההחזקה במיזם המשותף ל-49%, מהלך שהחל עם ביצוע רה-ארגון עסקי בשנת 2015 ואשר מגיע לסיומו עם השלמת הרכישה.
בתמורה לרכישה תשלם שטראוס מים כ-78.3 מיליון שקל תוך 90 יום לחברה מקבוצת Haier. התמורה נקבעה בהתאם לנוסחת הערכת שווי שמתבססת על התוצאות הכספיות של המיזם המשותף לשנת 2016, כפי שנקבע בהסכם. התמורה תמומן באמצעות הלוואת בעלים שתעמיד החברה לשטראוס מים.
גדי לסין, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס, מסר: "קבוצת שטראוס מחזקת באמצעות שטראוס מים את נוכחותה בשוק המים למגזר הפרטי בסין, שוק שנחשב אחד הגדולים בעולם ובעל פוטנציאל גבוה במיוחד. מהלך זה מצטרף למהלכים נוספים שהובלנו בחודשים האחרונים, ביניהם רכישת מניות המיעוט בחברת המים ובחברת הקפה ומכירת מקס ברנר, ומתיישב עם אסטרטגיית הקבוצה לחזק את השקעתה בעסקיה תוך חיזוק הקשר עם השותפים בשותפויות אותן מנהלת הקבוצה".
המיזם המשותף עוסק בפיתוח, התקנה, מכירה, תחזוקה, טיפול וטיהור מים. מחזור המכירות של המיזם המשותף לשנת 2016 עמד על כ-352 מיליון שקל. מכירות המיזם המשותף ברבעון הראשון של שנת 2017 הסתכמו בכ-117.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-59.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-100%. הרווח הנקי של המיזם המשותף בשנת 2016 עמד כ-30 מיליון שקל. הרווח הנקי של המיזם המשותף ברבעון הראשון של 2017 עמד על כ-9.5 מיליון שקל, לעומת כ-6.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-55%.
שוק מטהרי המים הביתי בסין, בו פועל המיזם המשותף, נחשב לגדול בעולם, מוערך בלמעלה מ-6 מיליארד דולר בשנה והציג בשנים האחרונות קצב צמיחה דו-ספרתי גבוה, כאשר הצפי הוא כי מגמה זו תימשך בשנים הקרובות ותיתמך בשימוש הולך וגדל של משפחות בסין בפתרונות הסינון והטיהור שמציג המיזם, לעומת הפתרונות המסורתיים שכללו בין היתר הרתחת מים בקומקום או שתייה מכדי מים מסוננים.
שטראוס חתמה את הסכם השותפות עם האייר בסוף שנת 2010 והשיקה לראשונה מוצרים במסגרת המיזם המשותף בסוף שנת 2011. כיום המיזם המשותף משווק מגוון רחב של מוצרים מבוססי טכנולוגיות לטיהור מי ברז בסין, ביניהן טכנולוגיית Maze שלא הייתה קיימת עד כה בישראל.
לאחרונה נחשף ב"גלובס" כי החברה החלה פיילוט של שימוש במטהרים שמשתמשים בטכנולוגיה גם בישראל ויאפשרו לראשונה סינון של מתכות כבדות במים, ביניהן עופרת.
