סופיה, בולגריה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קובעי המדיניות באירופה דנים ללא הפוגה איך לבצע רפורמות באיחוד האירופי, אבל הדיונים התיאורתיים האלה נפתרים בדרך כלל כשהאיחוד נתון בלחץ אירועים לקבל החלטות. אירוע אחד כזה מתקרב במהירות: האם לאפשר לבולגריה להצטרף לאירו?
המדינה הענייה ביותר באיחוד האירופי, עם תמ"ג לנפש שהוא בקושי מחצית הממוצע באיחוד האירופי, נחושה בדעתה להגיש בקשה רשמית להצטרף למנגנון שערי החליפין, שהוא תחנה בדרך לחברות מלאה בגוש האירו, עד מחצית שנה זו, למרות הסתייגויות של מדינות חברות רבות. התשובה של האיחוד תהדהד הרבה מעבר לגבולות בולגריה.
במונחים משפטיים גרידא, התשובה הנכונה היחידה היא להניח לבולגריה להצטרף. בולגריה לא רק זכאית לעשות זאת לפי תנאי צירופה לאיחוד האירופי, אלא גם עומדת בכל תנאי ההצטרפות.
המטבע שלה היה צמוד למארק הגרמני ולאירו זה 20 שנה, ומעולם לא סטה משער ההצמדה שלו. יש לה גם עודף תקציבי וגם עודף תשלומים שוטף. החוב הציבורי שלה הוא רק 25% מהתמ"ג, והאינפלציה היא רק 1.8%, במסגרת היעד של הבנק המרכזי האירופי.
היא עומדת בתנאי המטבע האחיד יותר מרוב המדינות החברות. סופיה משוכנעת שחברות במועדון האירו תאיץ את התפתחותה הכלכלית, על ידי הפחתת הסיכונים בעיני המשקיעים.
אבל קובעי מדיניות רבים בגוש האירו לא להוטים להניח לבולגריה להצטרף. חלק מהם טוען שהכלכלה שלה חלשה מדי לחיות בצוותא באותו מרחב מטבע עם כלכלות חזקות כמו גרמניה - וכי צירוף שלה יזמין חזרה על המשברים שפקדו את יוון ועוד מדינות לחוצות מבחינה כספית.
אחרים חוששים שהבעיות של בולגריה עם שחיתות בדרגים הגבוהים והליקויים במערכת המשפטית של יחשפו את יתר גוש האירו לסיכונים. החששות הללו התגברו אולי עם קריסתו בשבוע שעבר של בנק לטבי בעקבות האשמות האוצר האמריקאי שהבנק הלבין הון של לקוחות רוסיים. בנק אחר בבעלות רוסית טוען שנגיד הבנק המרכזי הלטבי אילמרס רימצ'ביקס קיבל שוחד כדי לעצום עין - האשמות שהוא מכחיש.
סופיה טוענת שההשוואות לשכנתה יוון אינן הוגנות. בעשור שלפני ואחרי הצטרפותה לאירו, יוון הרסה את כספי הציבור שלה ופגעה בכושר התחרות שלה עם גיוס כוח עבודה למגזר הציבורי ופנסיות נדיבות בגיבוי חובות. כשיוון פשטה רגל ונאלצה לקבל את החילוץ הכספי ואת מחיקת החובות הגדולים בהיסטוריה שלה, היא התנגדה למדיניות הצנע.
בניגוד לכך, בולגריה נצמדה למשמעת תקציבית במשך 20 שנה, מאז קריסתה הפיננסית ב-1996. למרות רמת חיים נמוכה יחסית וליקויים חמורים במערכות החינוך והבריאות, המודל הכלכלי הבולגרי שמתבסס על מסים אחידים נמוכים ועל תקציבים מאוזנים נהנה מתמיכה פוליטית מרשימה שחוצה מפלגות. "משמעת תקציבית היא כמו דת בבולגריה", אומר שר האוצר שלה, ולדיסלב גורנוב.
מתנגדי החברות של בולגריה בגוש האירו נמצאים על קרקע חזקה יותר עם החששות לגבי שלטון החוק במדינה זו. 11 שנים מאז ההצטרפות לאיחוד האירופי, בולגריה כפופה עדיין למעקב מיוחד של האיחוד שמיועד לחזק את העצמאות והיעילות של המערכת המשפטית שלה, אבל ההתקדמות בתחום זה נתקעה. סקירה מהשנה שעברה זיהתה 17 תחומים שבהם יש צורך בתיקונים. שום אישיות בכירה לא הורשעה אי פעם בשחיתות למרות השערוריות החוזרות ונשנות, כולל קריסת הבנק הרביעי במדינה ב-2014 על רקע מה שנראה כמו התנגשות בין חמולות עסקים יריבות.
סופיה מכירה בבעיות הללו. היא אומרת שהיא נחושה להשלים רפורמות משפטיות אחרי כמה שנים שבהן ההתקדמות נעצרה על רקע אי יציבות פוליטית. אבל היא מציינת שלעוד כמה מדינות באיחוד יש בעיות עם שחיתות ומערכות משפטיות לא יעילות. רק 27% מהבולגרים אומרים שהם הושפעו משחיתות בחיי היומיום שלהם, מול 58% שטוענים כך בספרד, 50% בקפריסין ו-46% ביוון, לפי סקר של מכון אירו-ברומטר מהשנה שעברה.
במקביל, הממשלה מבטלת את החששות ביחס למערכת הבנקאית הבולגרית, ומציינת ש-70% מנכסי המערכת הזו מצויים בידי חברות בנות של בנקים אירופים גדולים. עם הצטרפות לגוש האירו, המערכת הבולגרית תועמד ממילא לפיקוח הבנק המרכזי האירופי.
אבל מאחורי החששות הללו מסתתרת שאלה פשוטה: האם האיחוד האירופי עצמו הוא קהילה שמבוססת על שלטון החוק? האמנות האירופיות מבהירות שזכאות להצטרף לאירו אמורה להתבסס על תנאים אובייקטיביים, ולא על הערכות סובייקטיביות.
צירוף בולגריה עלול ללבות את החששות בליבת האיחוד האירופי, אבל דחייה של בולגריה עלולה להעמיק את שני קווי הפיצול העיקריים שלו: משבר האמון שנובע מהתפיסה שהאיחוד האירופי הפך לפוליטי עד כדי כך שהחוקים כבר לא מיושמים בעקביות; והשסע הגובר בין המזרח למערב שמשקף את החששות שמדינות מרכז אירופה ומזרחה מקבלות יחס של חברות מדרגה שנייה.
"אם הם לא אוהבים את החוקים שלהם, שישנו אותם", אומר בכיר בולגרי.
סופיה נחושה בדעתה לכפות את השאלה הזו על האיחוד לפני סוף יוני, כאשר בולגריה תכהן עדיין כנשיאה התורנית של מוסדות האיחוד, מפני שהציבור הבולגרי שהשלים עם 20 שנות ריסון תקציבי דורש זאת, אומר שר האוצר גורנוב. התשובה של האיחוד האירופי תעצב אולי את האבולוציה ארוכת הטווח של האיחוד יותר מדיון תיאורטי כלשהו שמתנהל כעת בבריסל.
