גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשבר הפיננסי הבא יתרחש במקומות שלא נפגעו קודם

אוסטרליה, קנדה, שבדיה ומדינות אחרות נהנו מהריביות הנמוכות בהיסטוריה, מבלי שנפגעו קודם לכן מההתמוססות הכלכלית של ארה"ב ואירופה

מדינות שנפגעו קשה מהמשבר הפיננסי לפני עשר שנים, ניסו מאז לתקן את הבנקאות שלהן. מדינות שלא נפגעו מהמשבר עשו בדיוק את ההיפך - הן יצאו לחגיגת אשראי שהופכת אותן למועמדות להיות קורבנות של מחנק אשראי שינבע מעליית הריביות בארה"ב.

את הרשימה מובילות אוסטרליה, קנדה ושבדיה. לכולן היה היתרון של הריביות הנמוכות ביותר בהיסטוריה העולמית, בלי שסבלו תחילה מההתמוססות הכלכלית ומקריסות הבנקים שהובילו את ארה"ב ואת אירופה לנקוט פעולות חירום.

אחרי שהן נחלצו ממשבר ליהמן ברדרס במצב טוב, מנהיגי שלוש המדינות הללו לא למדו את הלקח שלמדו מועצות המנהלים של הבנקים במדינות המפותחות האחרות: להיזהר משוקי דיור תוססים מדי, ולעקוב אחרי בעיות מימון במט"ח.

הדפוס הזה מוכר לכל תלמיד של היסטוריה פיננסית. אחרי תקופה של הפרזה פיננסית מוסדות הלוואה שהפסידו חוששים לחזור על הטעויות שלהם, והרגולטורים פועלים נגד שיטות פעולה מפוקפקות שהובילו למשבר הקודם. המשבר הבא מגיע ממקומות, מוצרים ועסקים שאיש אינו חושש לגביהם.

צוברים חובות

לא הוגן לומר שאיש אינו חושש הפעם. הריקסבנק, הבנק המרכזי השבדי, חושש מאוד. הוא מזהיר מפני סיכונים בשוק הדיור, ומודאג באופן פומבי מאיתנות הבנקים במדינה. לריקסבנק יש מעמד ייחודי בין הבנקים המרכזיים - אין לו סמכויות להגביל הלוואות, רק הממשלה יכולה לנקוט צעדי מקרו זהירים כאלה. קנדה הידקה כבר כמה פעמים את חוקי הבנקאות שלה, אך הלווים פונים למוסדות לא בנקאיים. באוסטרליה, חקירה בפרופיל גבוה חושפת בעיות. אבל שום דבר מזה לא הוליד העלאה של ריביות או דרישה של משקיעים לפעולת שיפור עצמי משמעותית של בנקים.

איאן הרנט, אסטרטג ההשקעות הראשי של אבסולוט סטרטג'י ריסרץ' מלונדון, מוסיף את נורבגיה ואת ניו-זילנד לשלוש המדינות שלעיל. בעזרת שילוב של סחורות ויצוא לסין, הן נמנעו ממחנק האשראי של 2008-2009, ונהנו בכל זאת מהריביות הנמוכות ברחבי עולם שבאו לאחר מכן. "התוצאה הייתה שנורבגיה וניו-זילנד קיבלו את המחיר הלא נכון של הון", הוא אומר.

הלקח של שבדיה

שבדיה מציעה מקרה בוחן של משברים פיננסיים: בתחילת שנות ה-90 חוותה המערכת הבנקאית שלה משבר בקנה המידה של ליהמן כאשר בועת מחירי נדל"ן פקעה. כל הפיקדונות היו בערבות ממשלתית, בעלות של 4% מהתמ"ג - והתמורה שהמדינה דרשה הייתה מניות בבנקים, שמאוחר יותר נמכרו.

הלקח הזה של שנת 1992 החזיק את הבנקים ממושמעים בשנות השגשוג של העשור עד המשבר של 2008, ואיפשר לשבדיה להימנע מהמשבר. אבל מדד התרעה מוקדמת מפני משבר פיננסי שפיתח הריקסבנק מראה כעת ניקוד גבוה יותר אפילו בהשוואה לתחילת שנות ה-90 או לשנת 2008.

שפע הלוואות, גם בשוק דיור שעולה במהירות, אינן אומרות שאסון הוא דבר בלתי נמנע. הלוואות שהשימוש בהן פרודוקטיבי יכולות להקפיץ צמיחה כלכלית ולהיפדות בקלות, וכלכלה חזקה יכולה להתמודד עם הלוואות רעות. אבל עלייה בחוב הפרטי בכלל ובחובות המשכנתאות בפרט היא אחד האינדיקטורים האמינים ביותר לצרות בהמשך הדרך, מפני שהמדינה פגיעה יותר להלם כלכלי או פיננסי.

לדוגמה היחס בין מחירי הבתים להכנסה (כמה משכורות קונות בית). ב-2007, בועות הנכסים של אירלנד וספרד היו המובילות העולמיות במדידה הזו, לפי נתוני OECD. כעת המובילות הברורות בעולם המפותח הן קנדה, אוסטרליה ושבדיה, יחד עם ניו-זילנד ונורבגיה - והן קרובות לרמות שהיו באירלנד ובספרד ב-2007.

לשבדיה, אוסטרליה וקנדה יש גם גורם שמכפיל את הבעיה: הבנקים שלהן ממומנים בחו"ל, במקרים רבים על בסיס קצר-טווח. זה חושף אותם להידוק של תנאי המימון העולמיים. גם אחרי קריסת ליהמן וגם בפאניקה של 2011-2012 בגוש האירו, הבעיה הוחרפה בגלל מחסור בדולרים מחוץ לארה"ב.

מימון זר יוצר דילמה לבנקים מרכזיים כשמגיע משבר. אם הם מורידים ריביות כדי לסייע ללווים מקומיים, המטבע הלאומי ייחלש והבנקים ישלמו יותר על הלוואות בחו"ל. אם הם יעלו ריבית כדי לתמוך במטבע, הלווים המקומיים צפויים יותר לחדול לפרוע הלוואות של הבנקים.

הבנק להסדרים בינלאומיים, BIS, הכניס בחודש שעבר את אוסטרליה ואת קנדה לרשימת המעקב ה"צהובה" שלו בגלל התלות של בנקים במימון זר. מדובר על אינדיקטורים מוקדמים למשבר פיננסי. נורבגיה היא המדינה היחידה עם התרעה "אדומה" בגלל מימון זר.

אוסטרליה וקנדה מקבלות ציונים נמוכים גם בשלושה מבחני חוב נוספים של BIS. קנדה היא המדינה היחידה עם בעיות בכל ארבעת המבחנים, עם התרעה צהובה בשניים ואדומה בשניים. לשבדיה יש התרעה צהובה על הסכומים שמשקי הבית משלמים לשירות החובות שלהם (ריבית וקרן).

האטה בכמה שוקי דיור

שוקי דיור נוטים להאט זמן מה לפני משבר פיננסי, והאטה כזו כבר מסתמנת בכמה מהשווקים הרותחים ביותר. בשבדיה, מחיר הדירות צנח ביותר מ-10% ב-12 החודשים האחרונים בשטוקהולם, לפי מדד נאסד"ק OMX וליונגארד.

באוסטרליה ההאטה במגזר הדיור מינורית עד כה, עם ירידה של 2% במחירים בסידני במארס בהשוואה שנתית, לפי נתוני חברת קורלוג'יק. בטורונטו, המחירים ירדו ב-7% מהקיץ שעבר לפי מדדי Teranet, אבל הירידה הארצית מתונה יותר.

ההאטה בשוקי הדיור נובעת אולי גם מהידוק הרגולציה. ועדה מלכותית באוסטרליה צפויה להמליץ על בדיקות נאותות לפני מתן הלוואות. קנדה הידקה זה עתה את החוקים שמיועדים להבטיח שהלווים יוכלו להתמודד עם ריביות גבוהות יותר לפני לקיחת משכנתא.

אבל יש גם סימנים בודדים לסוג הצרות שנראו במשבר הסאב-פריים בארה"ב: חברת המשכנתאות הלא-בנקאית הגדולה ביותר בקנדה שרדה בשנה שעברה הונאה בהיקף מיליארדי דולרים רק הודות לחילוץ של וורן באפט. חששות מהלוואות כאלה, שבהן הלווים מזייפים נתוני הכנסה כדי לקבל את המשכנתא, נחשפו גם בבדיקת הוועדה באוסטרליה.

כל שלוש המדינות הללו יכולות לצמוח ולשכוח ממשבר ההלוואות. ההלוואות הרעות (הלא נפרעות) נשארו נמוכות - בשבדיה הן כמעט הנמוכות ביותר באירופה - והכלכלות המקומיות עושות חיל. אבל כדי למצוא את הקורבנות הצפויים של הידוק אשראי עולמי, הגיוני להתחיל במבט על הנהנים הגדולים ביותר מהכסף הקל.

עוד כתבות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת