גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתעלמים מבית המשפט: החסרונות של המלצה שיפוטית

האם ראוי שבמקרים מתאימים ביהמ"ש ילווה את ההכרעה השיפוטית בהמלצה בלתי מחייבת לצד או לצדדים, לנהוג "לפנים משורת הדין", באופן כזה או אחר?

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: יונתן זינדל
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: יונתן זינדל

כידוע, במרכז העשייה השיפוטית מצויה ההכרעה האופרטיבית המחייבת. בית המשפט מחליט. הוא אינו "מציע" ואינו "טוען". ההכרעה השיפוטית משמשת תשתית לפעולות אכיפה של הרשויות השלטוניות האחרות, כגון מנגנון ההוצאה לפועל. אין מניעה (והדבר גם שגור) כי בית המשפט יציע לצדדים הצעות פשרה כאלה או אחרות במהלך הדיון השיפוטי; בנוסף, עשויים להתקיים הליכי גישור להגעה להסכמה, אשר במסגרתם המגשר נטול כוח הכרעה.

ברם, כאשר מסתיימים הניסיונות להביא את הצדדים לידי הסכמה, על בית המשפט להפעיל את סמכותו השלטונית להכריע. פסק דין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון (ע"א 1527/16 שיבלי נ' מ"י (29/3/18)) מפנה זרקור להיבט מעניין אשר טרם נדון דיו, ביחס לתפקידו של בית המשפט: האם ראוי כי במקרים מתאימים בית המשפט ילווה את ההכרעה השיפוטית בהמלצה בלתי מחייבת לצד או לצדדים, לנהוג "לפנים משורת הדין", באופן כזה או אחר?

בעניין שיבלי נדון הסכם בין נפקע לבין רשות מקרקעי ישראל, ביחס לאופן הפיצוי בגין ההפקעה. ההסכם כלל לכאורה הן פיצוי כספי והן פיצוי באמצעות נכס מקרקעין חלופי. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טענה כי ההתחייבות להקצאת נכס חלופי נעשתה מתוך טעות סופר. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קיבלה עמדה זו ופסקה לטובת רמ"י. המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, הצטרף אליה בהכרעה הסופית, אף כי סבר שלא הוכחה טעות סופר. זאת, מחמת היעדר מסוימות להתחייבות ביחס למקרקעין החלופיים. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה בדעת מיעוט כי אין מדובר בטעות סופר, וכי ניתן להשלים את החסר בחוזה.

בעקבות ההכרעה בדעת רוב לטובת רמ"י, המליץ לה המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, להקנות לפנים משורת הדין פיצוי נוסף כלשהו לנפקע, והביע תמיכה רעיונית עקרונית בתופעה של מתן המלצות שיפוטיות במקרים מסוימים. גם השופטת ברק-ארז תמכה באפשרות זו בדעת המיעוט שלה. הנשיאה חיות הביעה את התנגדותה לתופעה של מתן המלצות שיפוטיות לצד להליך לנהוג לפנים משורת הדין.

גדר הדילמה

הבעת עמדה בדבר ההתנהלות הראויה של בני אדם היא חלק אינטגרלי מהתפקיד השיפוטי השוטף. לא דרושה "סמכות" מיוחדת להעלאת עמדות ערכיות בלתי מחייבות בפסק דין. כגוף אשר לחם חוקו הוא טיפול באיזונים ערכיים במסגרת הליך השפיטה, מצופה מבית המשפט להביע תפיסות ערכיות, גם אם אלה אינן יכולות לזכות לביטוי אופרטיבי בהחלטה השיפוטית.

הדילמה מתעוררת כאשר העמדה הערכית הופכת לחלק מסיכום הדברים באמצעות המלצה לצדדים על ביצוע מעשה אופרטיבי קונקרטי כזה או אחר (כגון תשלום סכום מסוים), וזאת בצד ההחלטה האופרטיבית המחייבת. במצבים אלה, ההמלצה מקבלת "גוון אופרטיבי-למחצה", של "החלטה להמליץ", אף כי היא נושאת אופי "רך" אשר אינו יכול לזכות לאכיפה אופרטיבית ישירה וממשית, באמצעות מנגנוני האכיפה בדין.

יודגש כי הקושי הרלוונטי אינו נוגע למתן המלצה שיפוטית למחוקק לתיקון הדין, צעד אשר הוא בוודאי רצוי כאשר הדין המצוי הוא לקוי, אלא במתן המלצה אינדיבידואלית לצדדים לגבי אופן התנהלותם בעקבות ההחלטה, לפנים משורת הדין.

ייאמר תחילה כי אין לפטור את הדיון בסוגיה זו בהטחה כי עניין ההמלצה אינו מעלה ואינו מוריד. לכאורה ניתן לסבור כי אם ממילא ההמלצה אינה בת-אכיפה משפטית, אין לכך משמעות, ולא היא: ראשית , צד לדיון עשוי במקרים מסוימים לקבל עליו לנהוג בהתאם לאותה המלצה, ובמקרים אלה ההמלצה תשיג את תכליתה. שנית , הקביעות הערכיות הטמונות בהמלצה עשויות להשפיע על ההתנהלות החברתית בעתיד.

שלישית, להמלצה מעין זו עשויה להיות גם משמעות משפטית מסוימת, אף כי בעלת אופי שניוני. כך, למשל, כאשר מתבצעת הענקת-חסד על-ידי רשות מינהלית לפרט, בהתאם להמלצת בית המשפט, יש להניח כי ההענקה לא תיפסל מחמת ניגוד אפשרי לחובת ההתנהלות באופן שוויוני וסביר. ההנחה תהיה כי בית המשפט שקל את האיזונים המעורבים, עם מתן ההמלצה. רביעית , לצד הממד החיובי הטמון במתן המלצה שיפוטית לנהוג לפנים משורת הדין, עלול להיות לכך גם ממד מזיק, כמפורט להלן.

חסרונות תופעת ההמלצה

לכאורה, יקשה למצוא חיסרון במתן המלצה שיפוטית לצד לדיון לבצע מעשה ראוי, וטמונה בכך רק תועלת מבחינה מוסרית, חברתית וציבורית. אם ההמלצה לא תיענה בחיוב על-ידי צד, לא יהיה בה כדי להועיל, ברמה המעשית, אך היא עדיין תהווה אמירה ערכית חשובה, כאמור לעיל. דא-עקא, מבחינת האינטרס הציבורי, מתן המלצה שיפוטית כורך עמו מחיר: ראשית , קו הגבול בין הכרעה לבין המלצה עלול להיטשטש בעיני הדיוטות, באופן אשר יגרום נזק לציות להכרעות עתידיות. מטבע הדברים, צד אשר ידו על התחתונה ייטה ככל האפשר לפרש אמירות בלתי חדות דיין בפסק הדין, כהמלצה ולא כחיוב.

שנית, אי-כיבוד ההמלצה עלול לפגוע במעמדו של בית המשפט. ה"שורה התחתונה" בעיני הציבור תהיה כי בית המשפט סבר כי יש לנהוג בדרך נתונה, והדבר לא נעשה. יהיה בכך כדי להחליש בעתיד את "אימת הדין" השורה על צדדים להתדיינות. תחילתו של התהליך עלולה להיות אי-כיבוד המלצות, וסופו - אי-כיבוד החלטות מחייבות.

שלישית, הצלחת התפקוד של בית המשפט מחייבת ריחוק הולם של בית המשפט מן האירועים הנדונים בפניו. מתן המלצה הופך את בית המשפט לגורם ה"מבקש" דבר מה מן הצדדים, למען הצדק, ובכך לגורם שיש לו מעין "עניין" בתוצאה, אף כי לא עניין "אישי". הדבר אינו רצוי. רביעית , בפסיקה, לרבות בחוות דעת הנשיאה חיות בעניין שיבלי, הובעה דאגה מן האופי הסובייקטיבי של המלצות שיפוטיות מעין אלה, אשר אינן נשענות על אמת-מידה אובייקטיבית הקבועה בדין. 

מקרה מאלף, מבחינה זו, הוא ע"א 624/13 מורדכיוב נ' מינץ (4/8/14). באותו עניין, צד שלישי רכש נכס מקרקעין אשר נגזל מבעליו, הכנר הידוע שלמה מינץ. בסופו של דבר, נדחתה טענת הרוכש לתחולתה של "תקנת שוק" המגינה על רכישתו. השופט אליקים רובינשטיין המליץ לשלמה מינץ לשלם לפנים משורת הדין לרוכש, אשר כספו ירד לטמיון, סכום של 110,000 שקל. מינץ לא כיבד המלצה זו.

בעקבות אי-כיבוד ההמלצה על-ידי מינץ, קיים בית המשפט העליון שני דיונים אשר במסגרתם ניסה בית המשפט לשכנע את מינץ לקבל את ההמלצה, ואף נדרשה התייצבותו האישית בדיון. משעמד מינץ בסירובו לשלם, נאלץ בית המשפט "להרים ידיים" וההמלצה לא קוימה. בית המשפט מצא עצמו למעשה כצד "מבקש", המעורב באופן פעיל בניסיון שוב ושוב לשכנע צד לדיון לפעול לפנים משורת הדין. הדבר פוגע בריחוק השיפוטי הנדרש, כאמור לעיל, ועלול לדעתי לפגוע בדימויו הסמכותיותי של בית המשפט.

אף כי קיימים בנדון פנים לכאן ולשם, דומה כי ככלל, החסרונות של מתן המלצה שיפוטית לפעול לפנים משורת הדין עולים על יתרונותיו. הדבר נכון במיוחד בתקופה כתקופתנו עתה, אשר בה המנגנונים של שלטון החוק נחלשים, וגם דין מחייב הופך לא אחת בעיני הציבור ל"המלצה" בלבד. נלווית לכך התעצמות הנטיות התועלתניות והאינדיבידואליסטיות, אשר מחלישות את הנכונות של הפרט לשלם מחירים מעשיים למען ערכים מוסריים מופשטים.

להבדיל מהמלצות שיפוטיות לפשרה טרם קבלת החלטה שיפוטית, אשר כל צד בוודאי ייקח אותן בחשבון בתכנון של המשך ההתדיינות, הרי שרמת ההשפעה של המלצות הנלוות להחלטה המתקבלת בסיום ההליך השיפוטי היא נמוכה. המלצות מעין אלה, לביצוע מעשים לפנים משורת הדין, יידחו כיום לא אחת, וייוותרו בעיקר החסרונות של תופעת ההמלצה. כאשר מדובר בהמלצה לגוף שלטוני לנהוג לפנים משורות הדין, הרי שגוף כזה עשוי לאמץ לכאורה המלצות שיפוטיות ביתר שאת, לעומת גורמים פרטיים. עם זאת, הדבר מותנה בקיום "אקטיביזם מינהלתי", אשר יהיה נכון ליזום מהלכים החורגים מנורמות משפטיות מחייבות.

קיימים בדין המצוי "צינורות הובלה" גמישים וכוללניים לשיקולים ערכיים, באופן המאפשר ככלל לבית המשפט להפוך המלצה ערכית להחלטה מחייבת ממש, גם בהיעדר אחיזה קונקרטית בחקיקה ובהלכה הפסוקה. כך למשל, עיקרון תום-הלב הכללי הוא מכשיר רב-עוצמה להשגת מטרות ערכיות במסגרת הדין עצמו. לטעמי, לא הייתה מניעה להגיע על-פי הדין עצמו למיצוי הצדק באמצעות עיקרון תום-הלב, הן בעניין שלמה מינץ (על-ידי התנאת המימוש של עדיפות מינץ בתשלום הסכום הנדון לצד השלישי, מכוח עיקרון תום-הלב), והן בעניין שיבלי. במקרה אחרון זה, ניתן היה לפתור את הקושי בסוגיית המסוימות באמצעות "תורת הביצוע האופטימלי", אשר נזכרה בפסק הדין של השופטת ברק-ארז.

ככל ש"זעקת ההגינות" אכן נשמעת בנסיבותיו של מקרה נתון, ראוי לשלם מחיר מסוים, במונחים של פגיעה בוודאות המשפטית, על-ידי החלת דיני תום-הלב, ומציאת פתרון מחייב במסגרת הדין עצמו. הדבר עדיף על פני שימוש במוסד ההמלצה השיפוטית לפעול לפנים משורות הדין.

■ הכותב הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים