המבקר מתייחס להיבט הפיננסי של השיקום אחרי רעידות אדמה וכתוב כי "על אף המלצות הצוות להיערכות ביטוחית, עד מועד סיום הביקורת לא בחנו החשכ"ל או רשות שוק ההון את הקמתה של קרן לא רישומית (שבה מנוהלים כספים שמיועדים למטרה מובחנת, ר"ש) שתכסה נזקי רעידות אדמה לרכוש פרטי ולרכוש ציבורי, וממילא לא בחנו מקורות מימון אפשריים לקרן כזאת".
עוד בדוח המבקר:
● 7,000 הרוגים, 28 אלף בניינים הרוסים, 170,000 חסרי בית: ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה
● בעיה בתשתיות: אף אחד לא יודע מה מצב הגשרים בתוך הערים
● הפיקוח על חומרים מסוכנים לוקה בחסר
● האם הממ"דים שייבנו בצפון ימנעו את הנזק ברעידה הגדולה?
● האם תוכנית המיגון החדשה נועדה להקדים את דוח המבקר?
בדו"ח נכתב כי מי שמחזיקים בביטוח דירה פרטי אצל חברות הביטוח עלולים למצוא את עצמם עם דירה שלא הושבה למצבה המקורי, גם שנה ויותר אחרי הרעידה.
"מדובר בליקויים של ממש בכיסויי הביטוחי של האזרחים והתושבים מפני רעידות אדמה", אומרים אנשי מבקר המדינה, בהסבירם, בין היתר, ש"בהיעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, ברוב המקרים יתקשו הדיירים בשיקום הבניין לאחר רעידת אדמה", כשהם מגלים כי "שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מ-1%". כמו כן, הם מפרטים כי למרות שלביטוח עבור ערך הקרקע בנוסף לביטוח מבנה "רגיל", ושמאפשר למבוטח לרכוש דירה אחרת תחת דירתו שנהרסה במקום לשקם את הדירה שנפגעה, הרי שבפועל "שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע הוא נמוך". היבט נוסף שמבקר המדינה מאיר, ושבו הוא מוצא ליקויים, הוא ביטוחי התאונות האישיות של התלמידים, הנובע מכך ש"בפוליסה לביטוח התלמידים ישנה החרגה הקובעת כי הביטוח אינו מכסה רעידת אדמה או תאונה שאירעה בעטיה".