בניה למגורים/ צילום: איל יצהר
"אני לא מכיר את תוכנית המיגון לצפון הארץ אבל אני יכול להגיד באופן כללי שממ"דים תורמים ליציבות של המבנה ולעמידות שלו ברעידות אדמה, בתנאי שלא עושים טעויות בתכנון". כך אומר היום ל"גלובס" ד"ר אבי שפירא, שעמד בראש ועדה בין משרדית להיערכות לרעידות אדמה שפעלה בין השנים 1999-2005.
לדברי שפירא, אזור צפון הארץ אינו שונה מאזורים אחרים בארץ מבחינת החשיפה לרעידות אדמה. "האזורים המועדים לפגיעה ברעידות אדמה הם לאורך הבקע הסורי אפריקאי למרות שגם בטווח של 80 קילומטרים מהבקע, כלומר בתל אביב ובאשדוד, יכולות להיות תנודות חזקות מספיק כדי לסכן את יציבותם של מבנים".
שפירא ציין כי כל הבניינים, שנבנו על פי התקן משנת 1992, אמורים להיות עמידים לרעידות אדמה, גם בזכות הבנייה שהותאמה לכך וגם בזכות החובה לבנות ממ"ד בכל דירה. באשר לבניינים ישנים יותר מציין שפירא כי במקרים שבהם הממ"דים לא נבנים בצורה אחידה וסימטרית בכל הדירות בבניין - הדבר עלול דווקא להחליש את יציבות הבניין ואת עמידותו לרעידות אדמה.
עוד בדוח המבקר:
● 7,000 הרוגים, 28 אלף בניינים הרוסים, 170,000 חסרי בית: ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה
● הדירה מבוטחת מפני רעידות? עדיין תתקשו לשקם את הבניין
● בעיה בתשתיות: אף אחד לא יודע מה מצב הגשרים בתוך הערים
● הפיקוח על חומרים מסוכנים לוקה בחסר
● האם תוכנית המיגון החדשה נועדה להקדים את דוח המבקר?
שפירא מציין היום כי "נעשתה התקדמות אדירה במהלך עבודת הוועדה, בעיקר מבחינת הכנת תוכניות אבל נשארו הרבה דברים שנותר לטפל בהם. כל זמן שיש מבנים שלא עומדים ברעידות אדמה אז יש בעיה".
יש אפשרות למנוע מראש את נזקי רעידות האדמה?
"הדרך היחידה למנוע את האסון היא בנייה נכונה. ביפן הבתים מתוכננים לעמוד ברעידות אדמה חזקות וכבר אין הרוגים שם כתוצאה מרעידות אדמה, אלא מהצונאמי שבא בעקבותיה. התכנון ההנדסי נועד להבטיח שחיי אדם יינצלו גם אם המבנה עצמו יקרוס, נניח שעה אחרי הרעידה. אבל יש היום תפיסה חדשה שרווחת במדינות שסובלות מרעידות אדמה כמו ניו זילנד שעדיף לתכנן בניינים שיוכלו לעמוד ברעידות מבלי להינזק ולא רק להציל חיים. זה רק עניין של כסף".