עמדה של יצרנית הקוסמטיקה היפנית שיסיידו. מרחיבה את הייצור כדי לעמוד בביקושים צילום: רויטרס, Yuriko N
יצרניות מוצרי צריכה שנהנות מהתחממות היחסים בין שתי הכלכלות הגדולות ביותר באסיה, גילו כי למפעלים ביפן יש יתרון שאין למפעלים בסין: הם מאפשרים להצמיד למוצר תג עם המילים "תוצרת יפן".
זאת הסיבה שוונג לין, מנכ"ל יצרנית מברשות שיניים משנחאי, החליט לפתוח מפעל לייצור מברשות שיניים בעיר היפנית אוסקה כדי למכור את המברשות במולדתו. "מכיוון שרמת החיים בסין עולה, הצרכנים מחפשים דברים טובים", אמר וונג. "לסינים יש דעה טובה על מוצרים יפניים".
"ידידי מבין אנשי העסקים לא הבינו תחילה את הרעיון שלי, וקראו לי משוגע" בגלל שביפן העלויות גבוהות יותר, אמר וונג. "אבל אם אנחנו באים ליפן ומייצרים כאן מוצרים, אז הם מוצרים יפניים אמיתיים".
כעת מייצאת החברה לסין את מרביתן של 50,000 מברשות השיניים שהיא מייצרת מדי חודש, והצרכנים הסינים משלמים 5 דולרים למברשת באתר הקניות המקוונות JD.com.
האטרקטיביות חזרה
חברות שפועלות בתעשיות שנהגו לברוח מיפן במשך שנים רבות מספרות כי יפן השיבה לעצמה את האטרקטיביות שלה הודות לביקוש בקרב הצרכנים בסין ובשווקים אסיאתיים אחרים. זה ממחיש את האופן שבו עליית מעמד הביניים מעצבת מחדש את האזור.
יצרנית הקוסמטיקה שיסיידו, הפועלת מטוקיו, בונה מפעלים חדשים ביפן לראשונה מאז 1983. לאחר שצמצמה את פעילותה בשל הירידה במכירות ביפן - היא הקטינה את מספר מפעליה ביפן משישה ב-2004 לשלושה ב-2015 - מרחיבה החברה שוב את פעילות הייצור שלה ביפן כדי להיענות לביקוש החזק בסין ובמדינות אחרות, וכן לנוכח ההתאוששות במכירותיה ביפן עצמה.
מנכ"ל שיסיידו, מסהיקו אוטני, אמר כי תיירים סינים ביפן עטים על מוצרי קוסמטיקה, וכי החברה שלו צריכה להגיע לסינים שרוצים לקנות בסין קרמים ותחליבים מתוצרת יפן. "אנחנו חייבים להגדיל את הייצור אפילו עוד יותר כדי לנצל באמת את ההזדמנות הזאת", אמר אוטני. ב-24 החודשים הבאים ייפתחו שני מפעלים נוספים.
זה זמן רב שחברות יפניות מייצאות לסין ציוד ורכיבי הייטק שסין לא יכלה לייצר בעצמה. החברות הסיניות השתמשו בציוד הזה, בשילוב עם כוח עבודה זול, כדי לייצר מוצרי צריכה כמו בגדים ומוצרי אלקטרוניקה זולים ליצוא.
עושר חדש, שוק חדש
עושרה הגובר של סין משנה לבלי הכר את דפוס הפעולה הזה, שהיה קיים עשרות שנים, מכיוון שהעושר החדש יוצר שוק למוצרי צריכה יקרים יותר שמיובאים מיפן.
"עיצובים יפניים רבים מתוכננים בהתאם לטעמם של האסיאניים", אמרה ז'ו אייקין, מורה בת 32 מבייג'ין, שביתה גדוש במוצרים יפניים, כולל מקרר פנסוניק ומזגן דייקין. "כל מוצרי החשמל היפניים האלה לבית עשויים היטב, בעלי איכות טובה וממשיכים לעבוד גם אחרי שנים רבות", אמרה ז'ו, שאוהבת גם מוצרי קוסמטיקה של שיסיידו ומחתלת את בתה הפעוטה בחיתולים יפנים במותג Goon שנמכרים בידי Daio Paper.
השינויים הפוליטיים תורמים להידוק הקשרים הכלכליים בין סין ליפן, בעוד ארה"ב וסין מטילות מכסי מגן זו על זו במסגרת סכסוך הסחר שלהן. יפן גם משחקת תפקיד גדול יותר בקידום "השותפות האזורית הכלכלית המקיפה" - תוכנית לכינונה של ברית סחר שתכלול גם את סין.
ההיסטוריה מלמדת כי מתחים פוליטיים עלולים לפרוץ במהירות, וכי זיכרון האירועים של שנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה - שבמהלכן כבשה יפן את מרבית שטחי סין - מחריף אותם עוד יותר. ב-2012 פרצו הפגנות אנטי-יפניות בסין בתגובה לסכסוך הטריטוריאלי בים סין המזרחי. חנויות שמכרו בסין מוצרים יפניים נאלצו להיסגר זמנית, והתיירות הסינית ליפן רשמה צניחה חדה.
"במדינות כמו סין ודרום קוריאה קשה להפריד בין יחסים פוליטיים לקשרים כלכליים", אמר שיניצ'ירו קוביאשי, כלכלן במיצובישי UFJ. אם יתחדש המתח הפוליטי, "הצרכנים הסינים ינסו להפגין את הפטריוטיות שלהם באמצעות חרם על מוצרים יפניים, גם אם מוצרים אלה הופכים לחלק בלתי נפרד מצורכי היומיום שלהם", הוסיף קוביאשי.
לעת עתה מעדיפים הצרכנים הסינים להפגין לראווה את תחכומם באמצעות רכישת מותגים יפניים. רבים מהם מבקרים ביפן כדי לעשות זאת. כמחצית מ-29 מיליון התיירים הזרים שהגיעו ליפן ב-2017 היו מסין, הונג-קונג וטייוואן, והם הוציאו קרוב ל-60% מ-40 מיליארד הדולר שהוציאו התיירים ביפן, על-פי נתוני הממשלה.
גם יצרנית השעונים היפנית קסיו רוכבת על הגל. לאחרונה הרחיבה החברה את ייצורו של שעון שמחירו 20 דולר, במפעל ששוכן בצפון יפן. עד כה היא ייצרה את דגם השעון הזה בסין ובתאילנד.
טצויה קוואי, שממונה על פעילות השעונים של קסיו, אמר כי איכות הייצור בכל המפעלים זהה, אך לקונים בחו"ל "יש רושם שמוצרים שיוצרו ביפן טובים יותר".
יותר ויותר מנהלים סינים מבינים שחברה אינה חייבת להיות יפנית כדי להציג את המילים הנחשקות על אריזות המוצרים שלה. מספר היצרניות הסיניות - כולל חברות הונג-קונגיות - שמחזיקות מפעלים ביפן גדל במארס 2017 ל-49 - כפול ממספרן 5 שנים קודם לכן - על-פי נתוני ממשלת יפן.