כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית / צילום: יורי גריפס, רויטרס
החלטת פקיסטן לפתוח במו"מ על חילוץ כספי עם קרן המטבע הבינלאומית היא האחרונה בסדרת איומים על השווקים המתעוררים שסובלים מהיחלשות המטבעות שלהם ומעליית הריביות בארה"ב.
לפקיסטן יש בעיות ייחודיות לה, כמו גירעון מסחרי תופח ותוכניות תשתית שאפתניות, אבל התחזקות הדולר והריביות הגבוהות יותר בארה"ב גורמות לבריחת הון מהמדינות המתעוררות. זה גורם למתחים פיננסיים, כולל קשיים בפירעון חובות דולריים, ולחצים על שוקי המניות המקומיים.
החששות ממשבר רחב בשווקים המתעוררים התעוררו במאי, כאשר הפזו הארגנטיני צנח בשעה שמדינה זו ביקשה את עזרת קרן המטבע. הלירה הטורקית, שאיבדה גובה לאורך כל השנה, צנחה בתלילות בתחילת אוגוסט.
שר האוצר הפקיסטני אסד אומאר יתחיל בדיונים בכנס השנתי של קרן המטבע בבאלי, אינדונזיה, השבוע, מסר שלשום (ב') המשרד שלו.
שווקים מתעוררים רבים, כולל מקסיקו, אינדונזיה, הודו והפיליפינים, הגיבו בהעלאת ריבית כדי לייצב את הכלכלות שלהם במטרה להגביל את השפעת המשבר, אבל ההודעה של פקיסטן מדגימה שהסכנה של הסלמה בבעיות בשווקים המתעוררים לא חלפה.
"האויב העיקרי שרוב הבנקים המרכזיים צריכים לטפל בו הוא הזמן", אמר רולנד סמית, מנהל תיקים בשווקים מתעוררים בחברת פסיפיק אינבסטמנט מנג'מנט בסינגפור. "ככל שהלחץ נמשך יותר זמן, יהיה קשה יותר לטפל בו".
כמה גורמים עזרו עד כה למנוע הידבקות עולמית בבעיות במדינות מתעוררות כמו פקיסטן וטורקיה.
המסרים הברורים של הפדרל ריזרב, שלפיהם הוא יעלה את הריבית בהדרגה, העניקו לשווקים המתעוררים זמן להגיב. גם הפגנת כוח חזקה של קרן המטבע, שהעניקה לארגנטינה חבילת חילוץ בהיקף 50 מיליארד דולר שהורחבה אחר כך ל-57 מיליארד דולר, נתנה למשקיעים את התחושה שהקרן לא תניח למצב במדינות אחרות לצאת מכלל שליטה, אומרים כלכלנים.
כמה מדינות הגיבו בעוצמה יחסית למתחים. הבנק המרכזי האינדונזי, למשל, העלה את ריבית הטווח הקצר חמש פעמים מאז מאי, והתערב בשוקי המט"ח כדי לייצב את הרופיה.
ממשלת אינדונזיה גם דחתה את הקמת תחנות כוח שחייבו יבוא של סחורות רבות, והעלתה את המכס על כמה מוצרים מיובאים.
הבנק המרכזי ההודי העלה את הריבית שלו פעמיים השנה. מקסיקו העלתה את ריבית היעד ל-7.75% מ-5.75% בשנה שעברה. נציגים ממפלגות יריבות עבדו יחד כדי לזרז את הניסוח מחדש של הסכם הסחר החופשי הצפון-אמריקאי, ופתרו בכך מקור גדול של אי ודאות.
המכון לפיננסים בינלאומיים, שדולת בנקים מוושינגטון שמתחקה אחרי שווקים מתעוררים, היה בין הראשונים שהשמיע את האזעקה לגבי הפגיעות של השווקים הללו. המכון הזה טען שכמה שווקים, בייחוד טורקיה וארגנטינה, סובלים ממטבעות מנופחים מאוד.
כעת, כשהמטבעות הללו נחלשו מאוד, הבעיה הזו כבר נפתרה.
"המחירים המנופחים המסוכנים ביותר של המטבעות כבר חוסלו", כתב רובין ברוקס, הכלכלן הראשי של המכון לפיננסים. פירוש הדבר הוא שישנו פחות סיכון ספציפי למדינות, ויותר סיכון רחב, כמו פיחות פתאומי של היואן הסיני או עלייה של האינפלציה בארה"ב, לדבריו.
קרן המטבע קבעה בתחזיות הכלכליות העולמיות שהיא פרסמה שהסכנה הגדולה ביותר לשווקים המתעוררים כבר איננה הזעזועים בשוקי המט"ח לפני כמה חודשים, אלא סכנת האטה בסין, אולי בהשפעת מלחמת המכסים בינה לבין ארה"ב.
המכון לפיננסים מוושינגטון צופה שהכלכלות של ארגנטינה וטורקיה יתכווצו ב-2019, אך כל יתר המדינות המתעוררות הגדולות ימשיכו לצמוח.
מה שהיה עד כה בדרך כלל תיקון מסודר בשווקים מתעוררים עלול להחריף אם הריביות בארה"ב יעלו מעל הצפוי. תשואות אג"ח האוצר האמריקאי לעשר שנים עלו לרמתן הגבוהה ביותר משנת 2011. מצב זה מושך כספים מהשווקים המתעוררים לארה"ב.
"מדינות מתעוררות ומתפתחות כבר מרגישות את הלחץ", אמרה מנכ"לית קרן המטבע, כריסטין לגארד, בנאום לקראת הכנס השנתי של הקרן. "התהליך הזה עלול להפוך למאתגר עוד יותר אם הוא יואץ בפתאומיות".