ג'יי קלייטון, יו"ר SEC / צילום: רויטרס ,Brendan McDermid :
בשנים האחרונות, הבורסות בארה"ב חשבו שיש להן מכונת רווחים בטוחים שיכולה להחיות את העסקים הנחלשים שלהן: מכירת נתוני שוק במחירים יותר ויותר גבוהים לקהל השבוי של הבנקים וחברות ניירות הערך בוול סטריט. אבל השבוע פסקה רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) פה אחד נגד הבורסה של ניו-יורק (NYSE) ונאסד"ק בסכסוך משפטי על מחירי נתוני השוק.
חמשת חברי הנציבות דחו שתי דרישות להעלות את תעריפיהם של כמה מנתוני שתי הבורסות, בנימוק שהן לא הסבירו את הצורך בהעלאת המחיר. זו היא הפעם הראשונה שבה הרשות מתנגדת לעדכוני תעריפי פיד נתוני השוק הרווחי של הבורסות, ומעמידה בספק מקור הכנסה חיוני שעוזר להן להתגבר על הירידה בהכנסות מעמלות המסחר.
הפסיקה תומכת בהתאחדות תעשיית ניירות הערך ושוקי ההון (SIFMA), שהאשימה את הבורסות ב"ניצול המונופול שלהן על נתוני השוק". לדברי ברוקרים, משקיעים גדולים וקטנים כאחד ייהנו מהפסיקה, אם המפקחים אכן ירסנו את התייקרות עלויות נתוני השוק.
ה-SEC העמידה בסימן שאלה גם את תעריפיהם של 400 נתוני שוק אחרים שהתייקרו ולגביהם התלוננה SIFMA. הרשות לא התנגדה להעלאת התעריפים, אך היא הורתה לבורסות לבדוק את טענות הברוקרים לפגיעה בתחרות, ונתנה לבורסות ארכה של שנה להשלים את הבדיקה. המהלך מחייב את הבורסות לרסן את המחירים שהן דורשות או לחשוף יותר פרטים על העלויות, דבר שלו הן התנגדו באופן היסטורי.
"ההחלטה שהתקבלה היא ניצחון למשקיעים הרגילים בשוקי המניות שלנו - שמשלמים כבר יותר מדי זמן מחירים גבוהים במגרש משחקים שאינו מאוזן", מסר נציב ה-SEC רוברט ג'קסון ג'וניור. הוא הוסיף ש"בורסות יצטרכו להראות שכוחות תחרותיים, לא כוח השוק, מצדיקים העלאות כלשהן".
NYSE: "מפנה מטריד של ה-SEC"
דוברת של NYSE מסרה שההחלטה משקפת "מפנה מטריד של ה-SEC כלפי פיקוח יתר שמעדיף את האינטרסים של גורמים רבי-עוצמה בוול סטריט". היא הוסיפה שהבורסה לא מאמינה שהפסיקה תעמוד בערעור. נאסד"ק מסרה בתגובה שהיא "מאוכזבת" מן הפסיקה ותערער עליה בבית משפט פדרלי. "ההחלטה הזו היא האחרונה בסדרת ניסיונות שנמשכת 20 שנה לפקח יותר מדי על שוקי ההון הטובים ביותר בעולם, כדי להיטיב עם המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר", נאמר בתגובה.
הברוקרים, כולל אלו שמשרתים משקיעים כמו קרנות נאמנות ופנסיה, אומרים שתקנות ה-SEC מחייבות אותם למעשה לקנות את נתוני הבורסות. העלויות הללו, הם טוענים, הן כמו מס על התעשייה שהם סופגים או מגלגלים אל הלקוחות שלהם.
שני החברים הרפובליקאים בנציבות ה-SEC, הסטר פירס ואלעד רויזמן, טענו שהבורסות סיפקו רק הסבר נומינלי לעמלות שהן גובות. הבורסות מעולם לא הסבירו אלו סוחרים זקוקים לנתונים, ואיזה אופציות אחרות יש להם להשיג אותם. ללא מידע כזה, הם כתבו, ה-SEC לא יכולה לפסוק אם התעריפים גבוהים עד כדי כך שהם מרחיקים כמה סוחרים מן השוק, סוג של אפליה שאסורה על פי החוק.
הפצת נתונים הפכה לעסק מכניס לשלוש קבוצות הבורסות ששולטות בשוק המניות האמריקאי: אינטרקונטיננטל אקסצ'יינג' (ICE), שמחזיקה בבורסת ניו-יורק, נאסד"ק ו-Cboe Global Markets (לשכת המסחר בשיקגו). עד שנות ה-2000, הבורסות מכרו נתונים בזול ולעתים חילקו אותם בחינם. כעת, ההכנסות מעסקי הנתונים השונים של ICE ונאסד"ק קרובות לאלה שמגיעות מעמלות המסחר (ביצוע ההוראות).
מפנה זה בא במקביל לגידול המסחרר בביקוש לנתונים. החשיבות והכוח של נתוני השוק עלו בעשרות השנים האחרונות, על רקע האימוץ הרחב של מסחר אלקטרוני ועליית הסוחרים המהירים מאד - שזקוקים למידע מהיר על תנודות המחירים.
הבורסות: הכנסה של 560 מיליון דולר ב-2017
הבורסות מוכרות נתונים על מחירי המניות האחרונים והעסקאות האחרונות, וכן על ההיצע והביקוש למניות ברמות מחירים שונות. סוחרים בתדירות גבוהה משתמשים בנתונים כאלו כדי לתכנן את אסטרטגיות המסחר הממוחשבות שלהם. ברוקרים, כולל הבנקים UBS וג'יי.פי מורגן צ'ייס, משתמשים בנתונים כדי לוודא שהם נותנים ללקוחות שלהם - קרנות הנאמנות והפנסיה לסוגיהן ועוד משקיעים גדולים - את המחיר הטוב ביותר בכל עסקה.
הבורסות בנו על עסקי הליבה שלהן, הנתונים על המניות, גם עסקים של נתונים על שוקי האג"ח ותוכנות לניתוחי שוק. בשנים 2014-2017, סך הכנסות שירותי נתוני השוק של שלוש הבורסות הגדולות עלה ב-45% ל-2.3 מיליארד דולר, לפי ניתוח של "הוועדה לרגולציה של שוק הון", קבוצת מחקר שהקימו בנקים ומנהלי נכסים גדולים.
הבורסות אומרות שהניתוח הזה מנפח ומגזים את גודל וקצב הצמיחה של עסקי הנתונים שלהן. לפי ICE, נאסד"ק ו-Cboe, הכנסותיהן הכוללות מנתוני שוק המניות ב-2017 היו כ-560 מיליון דולר, אך סכום זה לא כולל עמלות קישור שהסוחרים והברוקרים משלמים תמורת גישה לנתונים. הוא גם אינו כולל נתונים על מכירות אופציות וחוזים עתידיים למניות.
עד כה, משקיעים קטנים לא הושפעו במיוחד מעליית מחירי הנתונים, ועלויות המסחר הכוללות שלהם ירדו באופן כללי בשנים האחרונות. חברות ברוקרים קמעוניות הצטרפו בכל זאת לבנקים בתלונות נגד הבורסות, ביניהן צ'ארלס שוואב, פידליטי וטי. רואו פרייס. הן היו בין 24 חברות שחתמו על מכתב ל-SEC בדצמבר, נגד ה"אוליגופול" של הבורסות על נתוני שוק המניות.
פסיקת ה-SEC תקשה כנראה על הבורסות להעלות את תעריפי הנתונים והמחירים הנלווים של התחברות למערכות המחשוב שלהן. לפי גורמים יודעי דבר, ה-SEC כבר החלה לעקוב מקרוב אחרי ייקור מחירים בתחום, במאמץ להבטיח שהם לא פוגעים בתחרות.
הבורסות בארה"ב ניצלו זה זמן רב את מעמדן כנדבך של הקפיטליזם האמריקאי כדי להשיג את רצונן בוושינגטון. מ-2016 עד החודש שעבר, ה-SEC לא התנגדה לאף אחת מ-95 ההצעות שהן העבירו לאישור שנגעו לדמי התחברות למערכות המחשבים שלהן - כך לפי ניתוח של נציב ה-SEC ג'קסון.
הפסיקה פותחת מחדש שאלות עקרוניות על תפקודן של הבורסות. האם הן חברות שירות שפועלות לטובת השווקים, או שהן חברות למטרות רווח, שצריכות להתמקד בעשיית רווחים לבעלי המניות שלהן?