כרטיסי אשראי כאל-שופרסל / צילום: אתר החברה
מבחינת שתיים משלוש חברות כרטיסי האשראי השולטות בשוק הישראלי, כאל ולאומי קארד, תוצאות שלושת הרבעונים הראשונים של 2018 עומדות במידה רבה בסימן מעבר מועדון הלקוחות הגדול של שופרסל מהאחת לאחרת.
מצד אחד לאומי קארד, ש"איבדה" את רשת הקמעונאות, מציגה ירידה במספר הכרטיסים הפעילים הגם שהיא מציגה גידול בכל תחומי פעילותה (על אחת כמה וכמה בנטרול נתוני שופרסל) וברווח הנקי. מהצד השני, כאל מציגה נסיקה במחזורי הפעילות ומספרי הכרטיסים הפעילים, בעיקר הודות לשופרסל , אך גם "סובלת" מהמאמצים הניכרים שלה לקלוט את המועדון, מה שמוביל אותה לירידה ברווח מתחילת השנה וגם רק ברבעון השלישי השנה.
נתחיל מכאל: חברת כרטיסי האשראי של דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של 43 מיליון שקל, ירידה של כ-25% ביחס לרווח של כ-57 מיליון שקל ברבעון המקביל. זאת לצד ירידה בשיעור דומה בתשעת החודשים הראשונים של 2018, בהם נרשם רווח של 121 מיליון שקל, לעומת 162 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדה התשואה להון של כאל על 9.4% לעומת 14.2% בתקופה המקבילה. בשורה העליונה הציגה החברה גידול בשיעור דו-ספרתי נמוך בהכנסות, הן ברבעון והן מתחילת השנה.
בכאל מסבירים כי השחיקה בתוצאות השורה התחתונה קרתה בשל גידול בהוצאות - שצמחו ברבעון בכ-23% (פער שקלי של כ-63 מיליון שקל), וש"הגידול בהוצאות נובע מהשקת מועדון שופרסל-כאל". עוד ממשיכים ומציינים בחברה כי התוצאות הושפעו במידה רבה מההתקשרות עם מועדון שופרסל בגלל גידול מהותי ב"הוצאות השיווק הכרוכות בהרכשת הלקוחות, בהוצאות התפעול הנלוות להן ובהוצאות הפסדי אשראי בגין הפרשה קבוצתית".
המתחרה לאומי קארד, שחתמה לאחרונה על הסכם עם העובדים ושנמצאת בדרך לעבור לידיה של קרן ההשקעות האמריקנית Warburg Pincus, הציגה מנגד גידולים נאים ברווח. ברבעון השלישי רשמה החברה רווח של כ-54 מיליון שקל, גידול של כ-10%, כך שמתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-11% ברווח הנקי "פרופורמה" שלה, לסך של כ-142 מיליון שקל (בנטרול הוצאה חד פעמית ב-2017 בגין מענק מיוחד לעובדים בעקבות עסקת מכירת ויזה אירופה, ושללא נטרולה צמח הרווח הנקי בכ-28%). התשואה על ההון של לאומי קארד עומדת מתחילת השנה על 11.1% במונחים שנתיים, לעומת 10.6% בתקופה המקבילה אשתקד. אגב, גם לאומי קארד הציגה בשורה העליונה גידול בשיעור דו-ספרתי נמוך בהכנסות, הן ברבעון והן מתחילת השנה.
מאיפה הגיע הגידול הנאה ברווח הנקי של לאומי קארד, שעמד על שיעור של 10% ברבעון השלישי ועל שיעור הגדול כמעט פי שלושה מזה, מתחילת השנה? הריבית שגובה לאומי קארד מלקוחות האשראי החוץ בנקאי שלה גדלה מ-6.3% אשתקד ל-7% נכון לסוף ספטמבר. עלייה זו הובילה את לאומי קארד להציג גידול נאה מאוד של כמעט 40% בהכנסות מימון, שהסתכמו ברבעון השלישי ב-2018 בכ-81 מיליון שקל ובשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית בכ-225 מיליון שקל. שיפור זה סייע מאוד לחברה להציג את הגידול בשורה התחתונה, של הרווח הנקי.
בכאל הריבית הממוצעת גבוהה יותר אך זאת בגלל מאפייני תיק שונים, מה גם ששם המגמה היא של ירידה בריבית הממוצעת, מ-10.85% אשתקד ל-10.4% עכשיו - מה שהוביל להכנסות מריבית של 344 מיליון שקל מתחילת השנה, גידול של כמעט 10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
אגב, בתקופות המקבילות אשתקד היו ללאומי קארד שתי השפעות חד פעמיות מרכזיות: תשלום מענק מיוחד לעובדי החברה בגין מכירת מניות ויזה אירופה על ידי בנק לאומי, שניתן ברבעון הראשון, והוצאה בשל תוכנית פרישה מרצון שניתנה ברבעון הרביעי. בנטרול הוצאות חד פעמיות אלה עולה כי חברת כרטיסי האשראי, שעומדת לצאת לדרך עצמאית ללא הבעלים המייסדים והמעטפת של בנק לאומי, רשמה בשלושת הרבעונים הראשונים השנה ירידה ביחס ההון הכולל כמו גם יחס הון עצמי לרובד 1 וזאת לצד גידול בשיעור ההוצאות מההכנסות.
ומה לגבי פעילות העמדת האשראי על ידי לאומי קארד וכאל? בלאומי קארד ובכאל מציגים גידול הוצאות בגין הפסדי אשראי: בלאומי קארד צמחו ההוצאות הללו בכ-44% ברבעון (לכ-26 מיליון שקל) ובכ-55% מתחילת השנה (לכ-76 מיליון שקל); ואילו בכאל גדלו ההוצאות בגין הפסדי אשראי בכ-30% ברבעון (לכ-48 מיליון שקל) ובכ-24% מתחילת השנה (לכ-115 מיליון שקל).
בכאל מסבירים את המגמה הזאת בכך שישנה "עלייה בעומס האשראי על משקי הבית, בכל המערכת הפיננסית, אשר מעצם התגברותה מגדילה את ההסתברות לכשל", כמו גם בכך ש"הגידול באשראי החוץ בנקאי של חברות כרטיסי האשראי נוצר במתכונת מגבירת סיכון - של הגדלת היקף האשראי ללווה בודד והארכת המח"מ", וכן בשל הרפורמה בתחום פשיטת הרגל ו"שינויי התנהגות שוק ביחס למקובל בעבר" (שהובילו ל"ירידה בשיעורי הגביה, בעיקר באמצעות משרדי עורכי דין"), ופרטנית גם בגלל הרחבת בסיס הלקוחות של החברה ובמיוחד בחברי מועדון שופרסל.
בלאומי קארד מפרטים בהקשר זה כי ההוצאות שגדלו "מושפעות, בין היתר, מהשפעות מקרו-כלכליות כגון עלייה במינוף האשראי הצרכני של משקי הבית והחקיקה הקיימת והצפויה, אשר מחזקות את זכויותיו של החייב ביחס לזכויותיהם של הנושים ולכן משפיעה לרעה על יכולת הגבייה של החברה ועל יתרת החובות הבעייתיים. ההוצאות בתקופת הדוח כוללות הפרשה חשבונאית בסך כ-7 מיליון שקל בגין רכישת הסיכון בחלק מתיק ההלוואות הכלולות בהתקשרות מול מימון ישיר. בנוסף, גדלו הפסדי אשראי כתוצאה משינוי בתמהיל התיק המתבטא בגידול פעילות האשראי לאנשים פרטיים, בד בבד עם קיטון יזום בתיק הרכבים שהינו בעל סיכון נמוך".
וכאן אנו שבים להשפעות שופרסל והמעבר של מועדון רשת הקמעונאות הגדולה במשק מחברה אחת (לאומי קארד, שבניהול רון פאינרו) לאחרת (כאל, בניהול לוי הלוי) על תוצאותיהן ושלל פעילויות שלהן: לאומי קארד מציגה בדוחותיה גידול בכרטיסי האשראי הלא פעילים למול קיטון במספר כרטיסי האשראי הפעילים - וזאת בשל ירידה במספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים, כתוצאה מההיפרדות מהמועדון של שופרסל. בחברה מציינים שבנטרול כרטיסי "שופרסל" הרי שמספר הכרטיסים החוץ בנקאיים רשם גידול.
אגב, השפעת ההיפרדות ממועדון שופרסל מורגשת גם בשורת תיק האשראי הצרכני שעומד במקום ביחס לתקופה המקבילה, אך שבנטרול לקוחות שופרסל רשם עלייה של כ-17%, לדברי החברה. בכאל היקף תיק האשראי החוץ בנקאי לאנשים פרטיים גדל בכ-16% לכ-4.6 מיליארד שקל.
מהצד השני כאל מציגה זינוק של ממש במספר הכרטיסים הפעילים שלה, שכבר כמעט ונושקים לרף 2.6 מיליון כרטיסי אשראי שמונפקים על ידה, וזאת בצל נסיקה של יותר מ-60% במספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים שלה, שכבר יש יותר מ-1.1 מיליון מהם. כמו כן, מחזור העסקאות בכרטיסי כאל צמח ברבעון השלישי בכ-17% לכ-24.6 מיליארד שקל (וגידול דומה מתחילת השנה לכ-68.7 מיליארד שקל). אגב, מחזור העסקאות בכרטיסי לאומי קארד צמח בכ-4% ברבעון השלישי לכ-21.3 מיליארד שקל (ובכ-3% מתחילת השנה, לכ-61.4 מיליארד שקל), למרות "נטישת" שופרסל.
כמו כן, לאומי קארד מציגה ירידה בהכנסות מבתי עסק, הן ברבעון השלישי והן מתחילת השנה - הן בעמלות שהיא גובה מבתי העסק והן בהכנסות האחרות מהם, כך שהגידול מעסקאות בכרטיסי אשראי מגיע ממחזיקי הכרטיסים - או ליתר דיוק מעסקאות בחו"ל (שצמחו בכרבע הן ברבעון השלישי והן מתחילת השנה), ומגידול דו-ספרתי בעמלות מנפיק. בכאל יש גידול גם בהכנסות מבתי עסק וגם בגין מחזיקי כרטיס, הן מתחילת שנה והן ברבעון השלישי.
לסיום, בהמשך לדיבידנדים בהיקף מצטבר של 150 מיליון שקל שלאומי קארד חילקה השנה היא תחלק בימים הקרובים דיבידנד נוסף של 58 מיליון שקל.