אדם נוימן, מייסד WeWork / צילום: באדיבות WeWork
לסופטבנק יש בעיה קשה: תאגיד הטכנולוגיה היפני כיווץ השקעה מתוכננת של 16 מיליארד דולר בחברת WeWork, ספקית חללי העבודה השיתופיים מניו יורק, ל-2 מיליארד דולר בלבד.
הנסיגה הזו היא תוצאה מכך שהמממנים הגדולים ביותר של "קרן החזון" של סופטבנק, בסך 100 מיליארד דולר - קרנות הון ריבוניות מסעודיה ומאבו דאבי - ציננו כנראה את ההתלהבות שלהן מההשקעה ב-WeWork.
הרתיעה הזו נראית הגיונית. WeWork מדברת בשפת הייטק עדכנית שוטפת, וטוענת שהיא "רשת חברתית פיזית שיכולה להרחיב את המודעות העולמית", אבל המודל העסקי שלה - חכירת שטחי משרד לטווח ארוך והחכרה שלהם לטווח קצר - הוא של חברת נדל"ן רגילה. הגיבוי של סופטבנק אפשר לה לצמוח במהירות, אך ההוצאה הכבדה על קידום ושיווק מונעת ממנה רווח שנתי זה שלוש שנים לפחות.
השקעה לפי שווי של 36 מיליארד דולר
גם ההשקעה המופחתת של סופטבנק היא עדיין לפי שווי של 36 מיליארד דולר ל-WeWork, בערך פי 15 מהשווי של חברה מתחרה שמקבלת הרבה פחות פרסום ממנה, IWG, שנסחרת בבורסת לונדון. הכנסות WeWork בינואר-ספטמבר 2018 היו בערך מחצית מהכנסות IWG.
המשקיעים של סופטבנק עצמה שבעי רצון מכך שהיא אינה מכוונת להשקיע כל כך הרבה ב-WeWork: מניות התשלובת בטוקיו זינקו אתמול ב-5.7% בתגובה לצמצום ההשקעה. אבל סופטבנק נשארת מחויבת מאוד ל-WeWork, אחרי שהשקיעה 8 מיליארד דולר בחברה עד כה. היא אמנם רשמה רווחים על ההשקעה, אבל אלו רווחים שמייצרים את עצמם: ההשקעה ב-WeWork ניפחה את שווי החברה הזו.
WeWork תתקשה לצמוח באותו הקצב עם ההשקעה המופחתת של התשלובת היפנית. גם יתר בעלי העניין בה, כמו קרן הון הסיכון בנצ'מרק וקרן הוני קפיטל מסין, יפסידו מכך שלא תהיה להם הזדמנות לאקזיט משמעותי מההשקעה שלהן.
גם בעלי האג"ח של WeWork צפויים לספוג כאבים: החברה הנפיקה באפריל 2018 אג"ח לשבע שנים בסך 702 מיליון דולר, אבל מחיר האג"ח הללו צנח אחרי שה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח לראשונה בחודש שעבר שההשקעה היפנית של 16 מיליארד דולר מוטלת בספק. האג"ח הללו כבר נסחרות בתשואה של 11%, אך עדיין לא נראות השקעה טובה לטווח הארוך. אם אפילו סופטבנק בעלת הכיסים העמוקים מאבדת אמון, המודל של WeWork יתקשה להמשיך לעבוד בעצמו.