אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
1.
כמו משה, שהוציא את בני ישראל ממצרים אך לא זכה להגיע בעצמו אל הארץ המובטחת, כך עלולים למצוא את עצמם גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואנשי הפרקליטות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. הם הצליחו לחצות את מדבר החקירות, את גיבוש כתב החשדות ואת הזימון לשימוע, אבל עכשיו הקואליציה שמקים החשוד המרכזי מאיימת, כעולה מההסכמים הקואליציוניים, למנוע את המשך ההליך המשפטי נגד ראש הממשלה.
ובינתיים, הררי חומרי החקירה של נתניהו בתיקים 1000 (המתנות), 2000 (נתניהו-מוזס) ו-4000 (בזק-וואלה) שוכבים בבניין פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ולא מגיעים ליעדם - לא אל סנגורי נתניהו ולא אל כותרות העיתונים ופתיחי מהדורות החדשות.
זה די מדהים לראות איך ראש הממשלה משחק ומלהטט ומשטה במערכת אכיפת החוק. תחילה הוא הקדים את מערכת הבחירות בחצי שנה, ואז, באותה נשימה ממש, מיהר לנהל קמפיין שלם, בטענה כי פרסום כתב החשדות של היועמ"ש נגדו לפני הבחירות יביא לזיהום שלהן. אחר-כך, משנדחתה בקשתו, וכתב החשדות פורסם, טען ראש הממשלה כי העברת חומרי החקירה לסנגורים לפני הבחירות תביא לזיהומן. הפעם בקשתו התקבלה. היועמ"ש הלך לקראתו כברת דרך ארוכה והחליט כי חומרי החקירה יועברו רק ב-10 באפריל, יממה אחרי הבחירות.
ה-10 באפריל הגיע מזמן, אבל נתניהו וסנגוריו נמנעים בינתיים מלקחת את חומרי החקירה. ואי-אפשר שלא לשאול את השאלה - למה ביקשתם מהיועמ"ש את דחיית העברת חומרי החקירה ל-10 באפריל? יכולתם פשוט לא לקחת אותם מהפרקליטות לפני הבחירות, כפי שאתם עושים כעת.
ולמרות הסיטואציה המוזרה הנוכחית של אי-לקיחת החומרים, הסיכוי שנתניהו יוותר על הליך שימוע הוא קטן מאוד. ראשית, כי יש לו ולסנגוריו מה לטעון. תיק 1000, העוסק בקבלת המתנות וטובות ההנאה מארנון מילצ'ן ומג'ייימס פאקר, אומנם נראה כתיק סגור של מרמה והפרת אמונים, אבל בתיקים 2000 ו-4000 עשויות להיות לראש הממשלה טענות הגנה לא רעות בכלל. שני התיקים מורכבים משפטית, ויש בהם היבטים תקדימיים לא מעטים.
שנית, ויתור על שימוע מבחינתו של נתניהו, משמעותו האצת לוחות הזמנים של ההליך המשפטי בעניינו; והאצת לוחות הזמנים תקשה על ראש הממשלה ואנשיו לקדם הליכי חקיקה שימנעו את העמדתו לדין פלילי.
2.
אז מה נתניהו יעשה? להערכתי, הוא יחכה עד הרגע הכמעט אחרון כדי להסדיר את סוגיית שכר-הטרחה לסנגורים שלו, ואז הם יפנו בצורה נרגשת ליועץ המשפטי לממשלה ויודיעו לו כי הם מעוניינים ללכת לשימוע, אך אין להם די זמן להתכונן אליו.
ראש הממשלה וסנגוריו לא יוכלו לטעון כי העיכוב בהעברת חומרי החקירה אליהם צריך לדחות את השימוע. גם לציניות של נתניהו יש גבול. ולכן, הנימוק המרכזי של ראש הממשלה וסנגוריו לצורך לדחות את מועד השימוע, יהיה שהם זקוקים ליותר זמן להתכונן לשימוע מהסנגורים שמייצגים את שאר החשודים מהסיבה הפשוטה שנתניהו מסובך בשלושה תיקים. זאת, בעוד שמו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, ובעל השליטה לבזק לשעבר, שאול אלוביץ, למשל, מסובכים כל אחד רק בתיק בודד, ובהתאם, היקף חומרי החקירה שעליהם ללמוד לקראת השימוע הוא קטן בהרבה.
האם נתניהו שוב יצליח לקבוע את סדר היום של ההליך הפלילי בעניינו? האם השימוע של נתניהו ייערך, כמתוכנן על-ידי היועמ"ש, עד 10 ביולי 2019 - או מאוחר יותר, כפי שמתכנן נתניהו? מנדלבליט יתקשה מאוד לדרוש מסנגוריו ללמוד כל-כך הרבה חומרים ולהתכונן לשימוע כל-כך רגיש בפרק זמן קצר יחסית של כחודשיים. כנראה שגם הפעם ייצא נתניהו כשידו על העליונה.
בתחילת השבוע נשא היועץ מנדלבליט דברים בכנס בצפון ואמר, בין היתר, כי "ההליך הפלילי איננו משיק להליך הבחירות. הוא גם אינו מושפע ממנו". כפי שקבע בית המשפט העליון פה-אחד, בהרכב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר: "דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט, ואין הוא יכול להחליפו". מנדלבליט ציין כי הדברים הללו הם ברורים מאליהם בעיניו. האם הם ברורים גם בעיני נתניהו? לא ברור.
היועמ"ש גם הביע תקווה שהממשלה החדשה שתקום "תכבד את מעמדן של מערכות החוק והמשפט ואת תפקידן החיוני בשמירת אופיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית". האם ממשלה שאחת המטרות המוצהרות שלה, כעולה מההסכמים הקואליציוניים בין השותפות בה, היא למלט את העומד בראשה מהעמדה לדין פלילי, ממלאת את התקוות של היועמ"ש? אני בספק.
3.
נכון להיום, 2 במאי 2019, נראה כי גיל מסינג, שמונה רק לפני יומיים על-ידי הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לדובר צה"ל, כבר לא יהיה דובר צה"ל. חשיפת עיתון "הארץ" השבוע כי מסינג היה מעין סוכן משטרתי והקליט את יועץ התקשורת רונן משה, העומד לדין בגין מתן שוחד בפרשת "ישראל ביתנו", הניעה תהליך שכנראה יביא לסיכול המינוי של מסינג.
הפרשייה הזאת עוד רחוקה מלהסתיים, ולא כל הפרטים בנוגע אליה ברורים עד הסוף. אבל קשה להשתחרר מהתחושה הקשה שהיוצרות כאן התבלבלו. שהלבן הפך לשחור, שהטוב הפך לרע. הפרקליטות הבהירה היום את מה שפרסם "גלובס" מפי גורמים בכירים בה אתמול - בניגוד לשמועות שלפיהן מסינג נחשד בעבירה מסוימת ולכן החליט לסייע למשטרה בחקירה, מסינג לא נחשד בביצוע עבירה כלשהי. הוא החליט לסייע למשטרה לבקשתה ובהדרכתה משום היותו אזרח שומר חוק, ואנחנו נוסיף כי גם לאור קשר מיוחד שהיה למסינג באותה תקופה עם עד המדינה בתיק הזה, אמנון ליברמן. מסינג לקח את ליברמן לביתו ותמך בו בעת שזה סבל מקשיים מאוד משמעותיים בחייו, בין היתר על רקע מעורבותו של האחרון בפרשת השוחד לכאורה. כהגדרתו של מסינג: ליברמן היה במצב של "חיים ומוות".
עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כתב היום לעו"ד עופר ברטל, שהגיש בשמו של מסינג בקשה להסרת החיסיון על פרטי מעורבותו בחקירה: "מרשך (מסינג) סייע לאכיפת החוק בעניין מוגדר וספציפי, באופן הראוי להערכה, כאזרח שומר חוק".
עו"ד אלדד גם התייחס לפרסום אתמול באתר ynet שקשר כביכול בין מסינג לבין הקלטה חשאית שנעשתה לשר הביטחון לשעבר וכנראה לעתיד הקרוב, ח"כ אביגדור ליברמן, במהלך הלוויה של ידידו, ירון מילר ז"ל' ב-2015. אלדד הבהיר כי "בניגוד לפרסומים, לא התבקש מרשך לפעול בעניינו של נבחר ציבור כלשהו, ולא היה קשר בין פעולתו לבין עניינו של מי מבני משפחתו".
אז אם לדברי הפרקליטות, מסינג פעל בשליחות המשטרה והמדינה ותרם למיגור שחיתות לכאורה, מדוע אנחנו מעריכים שמינויו של מסינג לדובר צה"ל לא יצא אל הפועל בסופו של דבר בגלל מעורבותו בפרשייה הזאת? בעיקר בגלל הקשר של המקרה הזה לליברמן.
מי שכן הקליט את אביגדור ליברמן בשליחות המשטרה באותה הלוויה היה אמנון ליברמן (אין קשר משפחתי). אם יו"ר ישראל ביתנו אכן יחזור למשרד הביטחון, הוא לא ירצה כדובר צה"ל אדם שהיה מקורב וקשור להקלטת הסתר שנערכה לו באותה הלוויה. זאת, למרות שח"כ ליברמן אפילו לא נחקר בהקשר הזה. וכך, צה"ל צפוי להפסיד דובר מצוין ואדם טוב. השוק הפרטי ימשיך ליהנות משירותי הדוברות של מסינג.
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון מוזס ושאול אלוביץ עדיין בראשיתם. הם בגדר חשודים, ועומדת להם חזקת החפות.