גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הסיכוי שמנדלבליט ישנה את עמדתו בתיקי נתניהו

הליכי השימוע בתיקי נתניהו לארנון מוזס ולזוג אלוביץ יצאו השבוע לדרך ● גורמים מצד ההגנה ומצד הפרקליטות ציינו כי הישיבות עברו בהצלחה ● הסנגורים הרגישו כי ניהלו עימם דיון מעמיק, והפרקליטים חשו כי הועלו בפניהם טענות משפטיות ועובדתיות בעלות טעם ומשקל ● אז למה קשה לראות מצב שבו היועמ"ש אביחי מנדלבליט משנה את האישומים? ● פרשנות

שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס / צילום: איל יצהר, אמיר מאירי
שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס / צילום: איל יצהר, אמיר מאירי

1.

בזמן שעסקנו השבוע בעיקר בסיפור ההצעה המושחתת של מקורבי יו"רית ימינה איילת שקד לתמוך במהלך שימנע את העמדתו לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתמורה לקבלתה לליכוד, נמשך השבוע גם "הדבר האמיתי" - ההליך הפלילי בעניינו של ראש הממשלה. זאת, בדמות הליכי השימוע לחשודים המרכזיים במתן שוחד לנתניהו, שתהיה להם השפעה מכרעת גם על גורלו של ראש הממשלה.

ביום ראשון התייצבו במשרדי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג כדי לנסות לשכנע את פרקליטת המחוז, עו"ד ליאת בן-ארי, ואת אנשי צוותה לחזור בהם מהכוונה להאשים את מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בהצעת שוחד לנתניהו בתיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס). כעבור יומיים הגיעו לאותו מקום עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, ושטחו בפני עו"ד בן-ארי ואנשיה את קו ההגנה של שאול אלוביץ', לשעבר בעלי בזק ואתר וואלה, ורעייתו איריס, בניסיון למנוע את העמדתם לדין בגין מתן שוחד לראש הממשלה בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה).

שימוע של חשוד בפלילים הוא הליך מורכב ומאתגר מאוד בעבור החשוד וסנגוריו. הקושי הגדול עבור הסנגורים הוא שהם צריכים לבוא ולשכנע את מי שכבר שוכנעו כי יש ראיות להעמדה לדין של החשוד שהם מייצגים, שהם טועים. הקושי הזה גדל כשמדובר ב"תיק הדגל" של הפרקליטות ב-ה' הידיעה, שכן בתהליך קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו השתתפו בכירי הפרקליטות ומשרד המשפטים, וההחלטות התקבלו אחרי תהליך עבודה ארוך, מאומץ ומגובש. זאת, שלא לדבר על הלחץ הציבורי והתקשורתי שיופעל על הפרקליטים ועל היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ביחס לכל החלטה שהם יקבלו. לכאן או לכאן.

גורמים משני הצדדים שעימם שוחח "גלובס" בימים אלה, העידו על כך שישיבות השימוע שנערכו סביב שולחן הישיבות הגדול, עברו בהצלחה. לא הצלחה במובן תוצאתי אלא במובן תהליכי. הסנגורים הרגישו כי פרקליטת המחוז בן-ארי ואנשיה הקשיבו להם ברוב קשב, אתגרו אותם בשאלות, ניהלו עימם דיון מעמיק והתייחסו ברצינות רבה לטענותיהם. הפרקליטים שהשתתפו בשימועים, חשו שהסנגורים למדו היטב את חומרי החקירה והעלו טענות משפטיות ועובדתיות בעלות טעם ומשקל.

עדות לרצינות הליכי השימוע של אלוביץ' ושל מוזס, ניתן למצוא גם בכך שהם נמשכו לאורך כל שעות היום, מ-10 בבוקר ועד שעות הערב. לאלוביץ' אפילו נקבעה ישיבת שימוע נוספת, שכן סנגוריו לא סיימו להעלות את כל הטענות וללבן את כל הנושאים בפני הפרקליטים.

בעוד שחלק מהחשודים, בעיקר הבכיר שבהם, טוענים כי צוות הפרקליטים ובעיקר עו"ד בן-ארי רודפים אותם, שוררת בין הסנגורים לבין בן-ארי ואנשיה הערכה הדדית. בכלל, הצדדים הם שחקנים חוזרים וכולם מכירים היטב איש את רעהו, על יתרונותיו וחסרונותיו. השימועים השבוע לא היו הפעם הראשונה, גם לא השנייה או השלישית, שבהן עורכות הדין נגב, ניב-סבאג, רוזן-עוזר ועו"ד חן התייצבו להליך שימוע בשם לקוח בכיר מול פרקליטת המחוזי. חן ורוזן-עוזר גם הגיעו משורות הפרקליטות.

אחת הפעמים הראשונות שבה ייצגו נגב וניב-סבאג לקוח בהליך שימוע בפני בן-ארי כפרקליטת המחוז, הייתה ב-2013. באותו מקרה הן ייצגו את איליק רוז'נסקי, לשעבר מנכ"ל דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה, שבפרקליטות רצו בהתחלה להאשימו (את רוז'נסקי) בכפוף לשימוע בעבירות דיווח וקבלת דבר במרמה. אחרי השימוע והמשא-ומתן שנערך בעקבותיו, הסכימה הפרקליטות שלא להעמיד לדין את רוז'נסקי, אלא לחתום איתו על הסדר מותנה, שבו הוא ישלם קנס של 720 אלף שקל, וייחסך ממנו ההליך הפלילי.

תיק רוז'נסקי הוא לא מקרה יוצא דופן, שבו פרקליטות מיסוי וכלכלה, הפרקליטות בכלל או היועץ המשפטי לממשלה שינו את החלטתם בנוגע להגשת כתב אישום נגד חשוד, בעקבות הליכי שימוע שנערכו לו. לא מדובר גם בפעם הראשונה שעורכות הדין נגב וניב-סבאג הביאו הישג גדול ללקוח בזכות השימוע. דוגמה טרייה: בשבוע שעבר התבשר הלקוח שלהן, שר הרווחה המתפטר חיים כץ, שבעקבות הליך השימוע שנערך לו הוא לא יואשם בשוחד, אלא "רק" בהפרת אמונים.

בניגוד למקרה של כץ - התיק של מוזס, ולהבדיל התיק של אלוביץ', הם תיקים של הכול או לא כלום. קשה לראות מצב שבו לאור השימועים יחליט היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד מי מהם, אך בגין עבירה חמורה פחות. בניגוד לכץ או לנתניהו, הם לא נבחרי ציבור שניתן להאשימם בהפרת אמונים.

מה הם הסיכויים של אלוביץ' ו/או מוזס להיחלץ מהאישומים נגדם בשלום בזכות השימועים? להערכתי, הסיכוי של מוזס קטן, אך קיים. הסיכוי של אלוביץ' הוא קטן מאוד.

נגד מוזס יש ראיות חזקות מאוד בדמות הקלטות שיחותיו עם נתניהו, שחושפות את הדיל המושחת לכאורה ביניהם - מתן סיקור מוטה לראש הממשלה ב"ידיעות אחרונות" בתמורה לצמצום כוחו של העיתון המתחרה "ישראל היום" - ועל הדרך גם את הכוונה הפלילית שלהם. אולם מוזס טוען כי הדברים שנאמרו באותן פגישות לא היו כנים, וכי לא מדובר בשיחות בין חברים קרובים שדוברים אמת זה לזה, אלא בין צדדים עוינים זה לזה שלא בהכרח מתכוונים למה שהם אומרים.

מוזס טוען עוד כי כאשר הוא אמר לראש הממשלה "שחור", שכביכול מעיד על כוונתו הפלילית להציע לנתניהו שוחד (בדמות סיקור מוטה) - הוא בכלל התכוון ל"לבן", שמעיד על כך שלא הייתה לו כוונה להציע לנתניהו שוחד. למרות קיומן של ראיות חזקות בדמות הקלטות השיחות, מוזס מסוגל להעלות את הטענות בדבר היעדר כוונה פלילית, בעיקר כי "הדיל המושחת" לכאורה שהלך ונרקם בינו לבין נתניהו לא יצא אל הפועל.

לעומת זאת, במקרה של אלוביץ', לשיטת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, "הדיל המושחת" של מתן סיקור מוטה למשפחת נתניהו באתר וואלה מקבוצת בזק, בתמורה להטבות רגולטוריות לחברת התקשורת, יצא אל הפועל. הדברים שהתרחשו מעידים על הכוונה הפלילית לכאורה של הצדדים.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בענייניהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס, שאל אלוביץ' ורעייתו איריס הם בעיצומם. כל החשודים מכחישים בתוקף את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.

2. רוח ברק וחשין

אדם שנכח ביום רביעי השבוע בדיון בבג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון לפסילת המינוי של אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים, אמר לי שבאולם הייתה תחושה שחזרנו לימי בג"ץ של אהרן ברק ומישאל חשין. השופטים מני מזוז, ניל הנדל, וג'ורג' קרא לא חסכו ביקורת ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. הם ממש גערו בנציגי המדינה על כך שלא טרחו להגיש תגובה מהותית לעתירה, אלא טענו כי צריך לחכות שהמינוי יושלם ויאושר בממשלה כדי לגבש עמדה משפטית בנוגע אליו. 

אין זה מקרי שדווקא הדיון בעתירה הזאת הוליד ביקורת כה נוקבת. כשקוראים את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מ-1999 בנוגע להחלפת מנכ"לים של משרדי ממשלה בתקופת בחירות, זה ממש זועק לשמיים ששר המשפטים בממשלת המעבר, אמיר אוחנה, פעל בניגוד מוחלט להנחיה. ההנחיה קובעת כי על שר מכהן בתקופת בחירות להימנע מהחלפת מנכ"ל המשרד, ולעשות כן רק לאחר אישור נציב שירות המדינה, שהשתכנע כי "אין מנוס" מהחלפת המנכ"ל לשם תפקודו התקין של המשרד. 

האמירה של השופטים מזוז, הנדל וקרא, נגד האופן הלקוי שבו מונה מנכ"ל משרד המשפטים, שיש להניח שתקבל משנה תוקף בפסק הדין הסופי בעתירה, היא גם תשובה לקולות שעולים מהימין הקיצוני נגד בג"ץ ונגד התערבותו בהחלטות הדרג הפוליטי. המסר של השופטים הוא: אנחנו לא מתרגשים יתר על המידה מהביקורת, גם אם היא הולכת ונעשית יותר קולנית, משתלחת וחסרת עכבות. אנחנו נמשיך לעשות את עבודתנו ולפרש את המקרים שמובאים לפנינו לפי הדין, ללא מורא וללא חשש. 

עוד כתבות

ברק סורני / צילום: יחצ

פסגות מיישר קו עם המינויים במגזר הפיננסים: מינה מנכ"ל ללא ניסיון בתחומי ליבה

על כיסא הנהג של בית ההשקעות הגדול בישראל יתיישב בימים הקרובים ראובן קפלן, שאינו איש שוק הון כקודמו בתפקיד, ברק סורני ● אף שהצליח לשנות את הכיוון לחיובי בקרנות הנאמנות ובהעברות בחיסכון לטווח ארוך, סורני מותיר למחליפו, שמגיע מחוץ לשוק ההון, אתגר גדול - להצדיק את המחיר הגבוה שבעלת הבית זהבית כהן רוצה לקבל עבור פסגות

ראש הפד, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס

הפד שוב התערב בשוקי הכספים: האם זה רק בגלל גורמים טכניים?

הפד הזרים מיליארדי דולרים לשוק הריפו כדי לבלום עליית ריביות שעוררה חשש ממחסור פתאומי במזומנים ● מה הוא שוק הריפו, מה הקשר בין הריביות שלו לריבית של הפד, ולמה האירועים האחרונים הפכו לשיחת היום בשווקים

פרד קופמן, סגן נשיא פיתוח מנהיגות בגוגל / צילום: איל יצהר, גלובס

"אם תעשו את העבודה האמיתית שלכם כנראה שתאבדו אותה"

כך אמר פרד קופמן, סגן נשיא פיתוח מנהיגות בגוגל, בהרצאתו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● "מערכת שמתפקדת באופן הטוב ביותר תמיד תכלול תת מערכות שלא מתפקדות הכי טוב"

ג’רום פאואל / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

פאוול צפוי להוריד את הריבית - אבל לאכזב את השוק

לקראת הודעת הריבית של הפד הערב, הציפיות בשוק הן להורדת ריבית נוספת של 0.25%, בהמשך להורדה בהודעה האחרונה בסוף יולי ● אבל יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אינו צפוי לפזר הבטחות על קיצוצים נוספים בריבית השנה

בנימין נתניהו ונבחרת הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מפלגה בורחת מבשורה: האם בליכוד מסרבים להכיר בהפסד?

מדגמי הטלוויזיה ניסו לתת שואו • הפוליטיקאים העדיפו לשתוק ● ונדמה שבליכוד מסרבים להכיר בסיומו של עידן • טל שניידר ודוד ורטהיים התארחו באולפן "גלובסטוק" בהנחיית ליאת רון בכדי לסכם עוד ערב בחירות ● האזינו

משתתפי הכנס/ צילום: איל יצהר

"כנראה שיגיע עוד משבר, אבל הוא לא יכלול מחסור חונק בכסף כמו ב-2009"

נגראג' קשייאפ, מנהל קרן הון הסיכון התאגידית של מיקרוסופט, נאם בפני כ-2,500 איש שהשתתפו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● קשייאפ דיבר על הרתיעה מקרנות תאגידיות ואמר: "יש יתרון בגיוס כסף מקרנות כאלו, כי יש לנו סבלנות ואנחנו לא צריכים לייפות את החברות בצורה מלאכותית"

משמאל לימין: רובי חן מיונדאי, איל מילר, יובל בהרב, יאיר שניר, איתי פרישמן, טוני סיף וגרהם סטוקהוייזן / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"אף אחד לא רוצה להשקיע בחברה שתסגר עוד שנה או שנתיים"

כך אמר איל מילר מסמסונג נקסט בפאנל "איך למנף את המשקיעים האסטרטגיים שלך?" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"  ● גרהם סטוקהוייזן, מקרן ההשקעות האירופית של קוקה קולה: "הדבר הראשון שכל קרן תאגידית מחפשת הוא הפוטנציאל הכלכלי"

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

בחברה החרדית והערבית יצאו להצביע, אבל זה לא מבטיח להם שלטון

אחרי החרם של הציבור הערבי בבחירות מועד א', חזרה הרשימה המשותפת לתמונה - ובגדול • השיח האזרחי על תקציבים ותשתיות מכניס אותם לפוליטיקה הישראלית • המפלגות החרדיות חזקות, אבל השאלה היא אם יוכלו להשתלב בממשלת אחדות • אולי לאריה דרעי יש דרך לשלב בין גנץ לנתניהו והחרדים

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: "נגדיל באופן ניכר את הסנקציות על איראן"

מחיר הנפט יורד בכ-2% בעקבות ההודעה ● ארה"ב מאשימה את איראן באחריות לתקיפת מתקן נפט של סעודיה בתחילת השבוע

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה שלל את רשיונה של שמן תעשיות

בעקבות שריפת הענק במפעל שמן תעשיות במפרץ חיפה, המשרד להגנת הסביבה ביטל את היתר הרעלים של חברת שמן תעשיות בחיפה והורה לחברה לפנות באופן מיידי חומרים מסוכנים ודליקים ● לפי המשרד, שמן תעשיות אינה ערוכה לטפל באירועי שריפה במעורבות חומר מסוכן, ומערכות הכיבוי במפעל אינן תקינות

משמאל לימין: אלונה בר און, תומר בר זאב, אור בוקובזה, לו קרנר, יובל שחר וגיא יאמן / צילום: איל יצהר, גלובס

איך ייראה העתיד הטכנולוגי שלנו בעוד חמש שנים מהיום

מה צופן לנו העתיד בתחומים כמו נדל"ן, תיירות, עיתונות, קריפטו ובמזון? ● שבע תחזיות קצרות להשפעות של הטכנולוגיה על חיי היומיום שלנו ● כנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"

 

בניין שדרות תל החי 98 קריית שמונה  / צילום: אייל הצפון

הפודטק יחכה: תנובה ושותפותיה טרם מצאו מבנה להפעיל בו את החממה בצפון

השותפות שזכתה במכרז של רשות החדשנות לתמיכה בגובה 100 מיליון שקל להפעלת החממה, נאלצה להשיק אותה במתנ"ס של קריית שמונה ● זאת לאחר שלא הגיעה להבנות עם בעלי הנכסים בצפון ● החממה: "המבנה המקורי נבחן מחדש היות שלא עמד בקריטריונים של נגישות"

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פשרה בייצוגית: פרטנר תפצה לקוחות בסך כולל של 48 מיליון שקל. אז למה הפיצוי מרגיז צרכנים?

לקוחות פרטנר בהווה או בעבר מקבלים בימים אלה הודעה המזמינה אותם לממש 100 שקל לרכישת מוצרים או בתיקוני מכשירים - אך כדי לממש את הפיצוי יש לבצע רישום כלקוח ● בפרטנר נימקו כי הרישום מחויב לפי תנאי הפשרה על-מנת לוודא כי רק הזכאים לפיצוי יממשו אותו

עו"ד שלמה הייזלר / צילום: יח"צ

משרד המשפטים משיק מערכת למניעת גניבת קרקעות

לפי הערכות בכל שנה עולות טענות לגניבה באמצעות זיופי מסמכים של מאות קרקעות ● את היוזמה מובילה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ● עו"ד חגי אדורם: "זה איתורן לדירות המגורים"

יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות / צילום: יח"צ

כך מקדמים את החדשנות בשירותים הציבוריים עם 4 מיליון שקל בשנה בלבד

המכון הישראלי לחדשנות זוכה לתקצוב זעום שלא מאפשר להחליף תהליכי הטמעת חדשנות בארגון ● מנכ"ל המכון, יונתן מנוחין, מסביר איך עושים זאת ● האזינו ל"קומיוניקאסט" - פודקאסט על קהילות

ליאור לאמש (מימין) ושחר שמאי, מייסדי GK8  / צילום: אסנת קרסננסקי

מריוס נכט ודיסקונט קפיטל הובילו השקעה בסטארט-אפ הקריפטו GK8

מערכת האבטחה לניהול נכסים דיגיטליים של צמד היזמים ליאור לאמש ושחר שמאי נחשפת לראשונה, לאחר שגייסה השקעה של 4 מיליון דולר מקבוצת משקיעים ישראלים, בהובלת אחד ממייסדי צ'ק פוינט וזרוע ההשקעות של בנק דיסקונט ● עם לקוחות GK8 נמנית רשת ההשקעות eToro

פאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" בכנס ג'רני / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"גם אם חברות גייסו המון כסף, הן לא חייבות לזרוק אותו"

כך אמר ניסים טפירו, מייסד שותף וסגן נשיא בחברת הסטארט-אפ Next Insurance, בפאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" שנערך היום בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● ניר זוהר, נשיא וסמנכ"ל התפעול ב-Wix: "הגיע הזמן להתפתח מסטארט-אפ ניישן להייטק ניישן"

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מי בכל זאת הצביע זהות? אלה המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה

בזמן שבזירה הפוליטית מנסים להרכיב גושים מהם תיווצר ממשלה, "גלובס" בודק מה קרה לרשימות ה"מיוחדות" שלא עברו את אחוז החסימה אך בכל זאת עשו קצת רעש במהלך בחירות מועד ב'

טורקיה / צילום: רויטרס

טורקיה הורתה לבנקים להגדיר 8.1 מיליארד דולר בחובות כהלוואות רעות

ההגדרה מחדש של ההלוואות, רובן לחברות בניה ואנרגיה, תעלה את שיעור ההלוואות הרעות בבנקאות ל-6.3%, מעט יותר מהתחזית של הסוכנות הזו מדצמבר, שהיתה 6%

עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס / צילום: מטה מפלגת העבודה

עמיר פרץ: "ההסתה נגד הערבים בלתי נסבלת. לא נשב עם נתניהו"

יו"ר מפלגת העבודה פרץ חזר היום על ההתחייבות שלו ממערכת הבחירות: "ישראל זקוקה לריפוי מן הקוטביות ושנאת החינם. אין חרמות. אבל שלא ישלחו אלינו פיתויים. אנחנו לא נשב עם נתניהו"