גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחלקים את זמנכם בעבודה בין ישראל לחו"ל? כללי המיסוי הקשוחים החדשים נחשפים

המלצות הוועדה שיוגשו בשבוע הבא למנהל רשות המסים הגיעו לידי "גלובס" • אזרח שיתגורר יותר מ-183 ימים בארץ ייחשב כישראלי לצורכי מס, מבלי שיוכל לערער למדינה על מיקום מרכז חייו • ישראלים שעשו רילוקיישן והשאירו משפחה בארץ משיקולי מס, ישלמו כאילו הם גרים בישראל

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף

בחודשים האחרונים, מתחת לרדאר, התכנסים מדי יום חמישי בחדר ישיבות במלון במעלה החמישה מספר גורמי מקצוע, שזכו לכינוי "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי". מטרת הפגישות: גיבוש רפורמה מהפכנית בתחום המיסוי הבינלאומי.

הרפורמה, שעיקריה נחשפים כעת כאן ב"גלובס", תוביל להשפעות מרחיקות לכת על תושבים ואנשי עסקים רבים בישראל. היא תשפיע על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן, ועל משפחות המעדיפות להתפצל ולא להצטרף לבן או בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל, וזאת משיקולי מס.

התוכנית גובשה על-ידי החטיבה המקצועית של רשות המסים. בראש המגעים עומד רולנד עם-שלם, רו"ח (משפטן), סמנכ"ל מקצועית. בוועדה שמגבשת את ההמלצות יושבים נציגי רשות המסים יחד עם נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי לשכת רואי החשבון ונציגי לשכת יועצי המס.

הרפורמה טעונה אישור של מנהל רשות המסים ערן יעקב, שצריך לבחור אלו חלקים לאמץ, ובשלב מתקדם יותר טעונה ממשלה מתפקדת וכנסת אפקטיבית, כי נדרשים תיקוני חקיקה כדי להעביר אותה, אבל היא נמצאת כיום "על שולחן" כחלק מהתוכניות שיוצגו לשר האוצר הבא כדי להכניס כסף לקופת המדינה ולסגור פירצות מס לעמדת הרשות.

מבר רפאלי ועד שחקן הפוקר המפורסם

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי הם אינם תושבי ישראל.

המקרה המפורסם ביותר הוא המאבק של הדוגמנית בר רפאלי, שבמסגרתה נדרשה לשלם מסים על הכנסות בהיקף 16 מיליון שקל שהרוויחה בחו"ל במשך כשנתיים (רפאלי ערערה לעליון על קביעה זו, והתיק תלוי ועומד). רפאלי מכחישה את החשדות נגדה ומנהלת בימים אלה מאבק על חפותה.

בר רפאלי / צילום: יח"צ

גם סיפור הסדר המס של איל ההון, סמי עופר המנוח - במסגרתו ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו בשנים 2006-2009 - סבב סביב מחלוקת בשאלת התושבות של המיליארדר המנוח.

מיליארדר נוסף שמנהל בשנים האחרונות מאבק משפטי מול רשות המסים סביב שאלת תושבותו לצורכי מס הוא בני שטיינמץ, שבילה בעבר חלק מימות השנה על יאכטה בלב ים, ונמנע מתושבות ישראלית.

סמי עופר / צלם: יחצ

גם רפי אמשיקשוילי, שחקן פוקר שגרף לכיסו רווחים של יותר ממיליון דולר מתחרויות בחו"ל, הפסיד במאבק מול רשות המסים, ונקבע כי היה תושב ישראל בעת שהתחרה בכל העולם.

השינוי המוצע כעת לא נועד רק לעשירים ולמפורסמים, אלא לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים. לפי ההערכות, בכל שנה יוצאים מישראל מעל 20 אלף ישראלים לרילוקיישן ומזנקים בהתלהבות על ההזדמנות, כשהם אינם מודעים להיבטי המס שעלולים להעיב על ההזדמנות.

מבחן "מרכז החיים"? רק מספר הימים קובע

תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בכל העולם, ואילו תושב חוץ מחויב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי חזקות מספריות שלפיהן אדם הנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל - הוא תושב ישראל. גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר סך-כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר - ייחשב תושב המדינה לצורכי מס.

שינוי חקיקה במבחני התושבות

בנוסף לחזקות המספריות, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הזיקות של אותו אדם לישראל, ובכלל זה: בית קבע, בני משפחה שנותרו בארץ, זיקות עסקיות, מיקום הנכסים, שייכות למועדונים חברתיים מקצועיים, זיקות חברתיות וכלכליות ועוד. ואולם חזקות אלה ניתנת לסתירה, ובמקרים רבים נישומים השוהים בישראל מעל 183 יום בשנה, טוענים כי אינם צריכים לשלם מס בישראל, כיוון שהם ניתקו את הקשר מהמדינה. מנגד, גם רשות המסים טוענת כי נישומים ששהו בישראל פחות מ-183, חייבים במס בישראל לפי המבחן המהותי.

את המאבקים הללו מבקשת ועדת תיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי לבטל, או לכל הפחות לצמצם, זאת באמצעות יצירת ודאות בחקיקה וללא חזקות מספריות שאפשר להתווכח עליהן.

מה קובעת הרפורמה המתוכננת? ראשית, כי כל מי ששהה 183 ימים בשנה בישראל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס. כלומר: לא ניתן יהיה להתווכח יותר על השאלה האם מי ששהה כאן 184 ימים אינו תושב ישראל, גם אם אין לו כל זיקה אמיתית לארץ, ובכל הפעמים שהגיע הוא הגיע לצורך עסקיו או ביקור חטוף. עוד כוללת הרפורמה שינוי של "חזקת 425 הימים" לקביעה שלא ניתן להתווכח איתה (חזקה חלוטה) של שהייה של לפחות 60 יום בישראל בשנה אחת, ושהיה של 450 ימים בסך-הכול, יחד בשנתיים שקדמו לה.

יצאתם לרילוקיישן לבד? זה לא ישתלם

השינוי הדרמטי ביותר שבו עוסקת הרפורמה הוא באי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בעת יציאה לרילוקיישן. ברירת המחדל הייתה לקחת את המשפחה לחו"ל בעת רילוקיישן, ובכך לנתק את הקשר הצמוד לישראל, אבל בתי המשפט הכירו בעבר במצבים שבהם הייתה הפרדה של התושבות באותה משפחה - האב נחשב תושב חו"ל, ושאר בני המשפחה (האישה והילדים) נחשבו לתושבי ישראל.

כעת סוגרת רשות המסים פירצה זו ומבהירה כי אם בת הזוג או בן הזוג נותרו בישראל, ובן/בת הזוג שיצאו לחו"ל מגיעים לארץ לפחות 90 ימים בשנה - אז אין ספק שהיוצא לחו"ל הוא תושב ישראל. כלומר: לא יוכר עוד פיצול התא המשפחתי.

במקביל נקבע כי פחות מ-90 ימי שהייה בישראל לא בהכרח יהפכו את אותו בן או בת זוג שיצאו לחו"ל לתושב חוץ. כלומר, הקביעה עובדת רק לכיוון ההחמרה על התא המשפחתי המפוצל.

עוד ממליצה הוועדה כי ייערך שינוי בהגדרת "תושב חוץ" - הרף התחתון יהיה שלוש שנים (במקום ארבע שנים כיום). לפי ההגדרה החדשה, אדם שנמצא שלוש שנים רצופות פחות מ-60 ימים בכל שנה בישראל, חזקה עליו שנחשב תושב חוץ. המבחן היום קובע כי מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל, ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל - יהיה תושב חוץ.

הפערים: 50% מס במקום פטור מלא

מהן המשמעויות של הרפורמה המוצעת? לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, "במקרים רבים מדובר בהבדל שבין פטור ממס לבין מס מלא על הכנסות. בין 0% מס לעד 50% מס על כלל ההכנסה, וזה עוד לפני כפל מס, באם יחול על אותו אדם במדינה אחרת שאין לה אמנת מס עם ישראל".

לדברי עו"ד ברכה, "לכאורה רשות המסים צובעת את כוונותיה ברצון לתת ודאות מיסויית לנישומים בכל הנוגע לעניין תושבות חוץ ותושבות ישראלית, וזאת לאור הבלבול הרב שקיים בתחום. אך הלכה למעשה מחמירה הרפורמה באופן משמעותי את מצב הנישומים. זהו מצב מסוכן. הרשות עלולה לגרום עוול לעשרות אלפי נישומים מדי שנה".

לדבריו, "הנפגעים המרכזיים יהיו מרבית היוצאים לרילוקיישן, שמספרם מוערך בעשרות אלפים מדי שנה. בנוסף, ייפגע ענף התיירות הישראלית, שכן קיימים תושבי חוץ רבים הבוחרים לבלות את תקופות החגים והחופש הגדול בישראל, ובמצב בו חופשתם תחיל עליהם חזקת תושבות ותחייב אותם בתשלום מסים ודיווח בישראל, יימנעו תושבי החוץ מלהגיע לישראל".

לדברי עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, "הרפורמה המתוכננת לא מאוזנת לחלוטין, ובמסגרתה נקבעות חזקות בלתי הגיוניות וחד-כיווניות". לטענתו, הרפורמה סותרת את המגמה העולמית.

עו"ד ברכה מוסיף כי "המגמה של הרשות עומדת בניגוד למגמות הקיימות בעולם לגלובליזציה, לניוד עובדים ועוד, ובמובן מסוים הרפורמה עלולה לקחת אותנו אחורה ביחס לעולם".

הוודאות לא עדיפה מהוויכוחים עם רשות המסים?

עו"ד פרנקל: "הרפורמה כוללת הקשחה לטובת רשות המסים ללא איזונים נדרשים. הרשות כבר במצב טוב לאור זכיותיה בפסקי הדין לאחרונה. רשות המסים מקבלת רוח גבית עצומה מבתי המשפט, ובכל זאת נטפלת לעניין הזה וממשיכה לנסות להקשיח את הכללים".

עו"ד ברכה: "במקרה הזה הניסיון לספק ודאות מיסויית יצא מפרופורציות, וניתן להגיד כי כמעט בכל מצב ייחשב אדם לתושב ישראל". 

במענה לטענות נגד הרפורמה המתגבשת, אמר אחד מחברי ועדת תיקוני החקיקה במיסוי בינלאומי ל"גלובס" כי "חייבים לשים סוף למחלוקות הבלתי נגמרות בעניין התושבות. ראינו שאין ודאות בפסק הדין של בר רפאלי ובפסקי דין נוספים, ואנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מייצרים ודאות ושמי שנהנה ממערכת החינוך שלנו ומהחיים הטובים במדינת ישראל - שישלם פה מס".

באשר לטענות כי הרפורמה מחמירה וחד-צדדית לטובת רשות המסים, במיוחד באי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בין מדינות, אומר אותו גורם: "לא יכול להיות מצב שיש לאדם אישה וילדים בישראל, והם נהנים מהחיים בישראל, ממערכת החינוך, מחופי הים, ממערכת הבריאות, ואותו אדם גם מגיע לבקר 100 יום בשנה ואז מתחמק ממס בטענה שמרכז חייו בחו"ל. הילדים שלך הם לא מרכז החיים שלך? מי שנהנה מהשמש הישראלית, שישלם מס".

מעבר לכך, אומר אותו גורם, "אנו רואים בכל העולם חזקות חלוטות וחוסר גמישות, ואנחנו רוצים לתפוס את המתחמקים ממס, שלא משלמים בשום מקום. אנחנו רוצים לתפוס את אלה שפותחים את החשבונות שלהם בכל מיני מקלטי מס ומשחקים עם הזמן שהם נמצאים פה, רק בשביל להתחמק ממס".

לדברי אותו גורם, "הוועדה נמצאת בישורת האחרונה, ובקרוב נעביר את המלצתנו למנהל רשות המסים".

מרשות המסים נמסר: "לאור השינויים הגלובליים שהתרחשו בשנים האחרונות, ראתה הנהלת הרשות לנכון לבחון את מדיניות וחקיקת המיסוי הבינלאומי מתוך מטרה להתאים את החוק לעידן הנוכחי וחשוב מכל - ליצור ודאות. לצורך כך הקימה הרשות ועדה שתבחן את הנושא. מאחר שהוועדה טרם גיבשה והגישה המלצותיה, הדיון בנושאים הנדונים הוא מוקדם ועקר".

שינויי חקיקה במבחני התושבות - ההמלצות העיקריות

1. תושבות - חזקות ימים

כיום: כתושב ישראל לצורכי מס מוגדר מי ששהה לפחות 183 ימים בארץ בשנה, אך ניתן להתווכח על כך; בנוסף, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הקשרים לישראל, בהם השאלה היכן בית הקבע, איפה המשפחה מתגוררת, קשרים עסקיים ועוד. 

המצב החדש: שינוי חזקת 183 הימים לחזקה שלא ניתן לערער עליה; בנוסף, נבחן "מרכז החיים" אם מניין הימים יורד מ-183 בשנה. 

2. תושבות - פיצול תא משפחתי

כיום: הפסיקה הכירה באפשרות שאחד מראשי המשפחה העובד בחו"ל לא ייחשב כתושב ישראל, למרות שמשפחתו נותרה בארץ. 

המצב החדש: אם בן הזוג העובד בחו"ל נמצא בישראל לפחות 90 ימים בשנה, ומשפחתו מתגוררת בישראל - הוא תושב ישראל לצורכי מס. 

3. תושבות - הגדרת "תושב חוץ"

כיום: מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל, ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל - יוגדר כתושב חוץ לצורכי מס. 

המצב החדש: הרף התחתון לתושבות חוץ הוא שלוש שנים. בנוסף, קיים ספק לגבי החלת התושבות לצורכי מס כתושב חוץ כבר מהשנה השנייה או מהשלישית. 

רשויות המס ושאלת התושבות 

בר רפאלי

הסוגיה: הדוגמנית נקלעה לחקירה פלילית ולמשפט אזרחי, לאחר שרשות המסים טענה כי רפאלי העלימה הכנסות מחו"ל וטענה בכזב שהיא תושבת חוץ.

איך הסתיים: בזירה האזרחית נקבע כי רפאלי הייתה תושבת ישראל, והיא נדרשת לשלם מסים על הכנסות בחו"ל בהיקף 16 מיליון שקל (רפאלי ערערה לעליון). 

סמי עופר

הסוגיה: לאחר פטירתו דרשה רשות המסים מעיזבונו כ-940 מיליון שקל, בטענה כי היה תושב ישראל בשנים 2006-2010.

איך הסתיים: רשות המסים ויורשיו של המיליארדר הגיעו להסדר, לפיו היורשים ישלמו מס בסך כ-107 אלף שקל עבור שנת 2010.

בני שטיינמץ

הסוגיה: רשות המסים הוציאה לשטיינמץ שומת מס בסכום של כ-4 מיליארד שקל, בטענה לבעלותו על נכסים שונים וכן חבות מס בישראל בשנים בהן טען כי היה תושב חוץ. שטיינמץ התגורר מספר שנים על יאכטה לחופי ניס, וטען כי אינו תושב ישראל.

איך הסתיים: התיק תלוי ועומד בבית המשפט, לקראת שלב ההוכחות.

עוד כתבות

ההצבעה על פיזור הכנסת/  צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

פרשנות - באישון לילה, בלי ליברמן, דרעי ובנט ותחת איום של כחול לבן: כך פוזרה הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה

ב–3:00 לפנות בוקר הופיע נתניהו לפתע במליאה, השתתף בהצבעות וחמק מיד לאחר מכן ● תחת הלחץ בוועדה המיוחדת שהתכנסה להכין את חוק פיזור הכנסת לקריאה שנייה ושלישית התקבלו החלטות שאף אחד לא חלם לאשר ● רק צדיק אחד הצביע נגד הגדלת מימון המפלגות ● פרשנות

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א צמצמה את הירידות בנעילה לאחר הציוץ של טראמפ

המדדים המובילים ננעלו בטריטוריה הירוקה לאחר יום אדמדם ● טראמפ צייץ כי ארה"ב וסין קרובות ל"הסכם סחר גדול" ● לאומי פרטנרס במגעים לרכוש 20% מחברה בת של פוקס, מנייתה של חברת האופנה זינקה ביותר מ-7%

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 11 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 7 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

דקר הסלעים, מין בסכנת הכחדה / צילום: אורן קליין

בגלל הדייגים: מינים בסכנת הכחדה לא נכנסו לרשימת המינים המוגנים

לפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים ● אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

המכרז המוסדי בהנפקת המניות של כלל ביטוח: ביקוש ער שמוביל לדילול של סדר גודל של כ-20% של בעלי מניות קיימים

במכרז המוסדי של הנפקת המניות החדשות של כלל ביטוח התקבלו ביקושים ערים בהיקף 900 מיליון שקל והחברה תגייס 650 מיליון שקל ● כלל תגייס עוד עד 868 מיליון שקל בכתבי התחייבויות נדחים

פרופסור איליאן מיחוב / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו שוכחים שלצמיחה יש גם צד שלילי"

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן INSEAD, מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, גדל בבולגריה הקומוניסטית, למד בפרינסטון, הפך לקפיטליסט מושבע – ועכשיו משוכנע שהשיטה זקוקה לתיקון דחוף, והוא יכול להגיע רק מכיוון המגזר העסקי ● ראיון

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

בדרך לפרישה קרובה מהאיחוד האירופי: ניצחון היסטורי לג'ונסון בבחירות בבריטניה

לפי מדגמים ותוצאות חלקיות, השמרנים בבריטניה זכו בבחירות ברוב גדול, הסולל את הדרך לפרישה מהאיחוד האירופי כבר בינואר 2020 ● "ניצחון בקנה מדה היסטורי", הכריז ג'ונסון ● ה"לייבור" הובסו, קורבין הודיע שיעזוב עד הבחירות הבאות ● עם פרסום המדגמים, הפאונד זינק ב-2.3%

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מ' דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת

פייסבוק תשקיע 130 מיליון דולר כדי להקים גוף עצמאי אשר מטרתו היא לבקר כיצד החברה מסננת את התוכן שלה

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

בכיר במשרד הבריאות: "אין מישהו במערכת שיכול להחליף את רוטשטיין"

אינסידנט שהתרחש באירוע התרמה להדסה בארה"ב הביא למכתב דרישה של ארגון נשות הדסה, שבו הן דורשות להדיח את רוטשטיין ● גורמים במשרד הבריאות ציינו כי לא בטוח שלמכתב יש תוקף משפטי כלשהו, לאור העובדה שהארכת הכהונה כבר אושרה

מחשוב ענן \ צילום: שאטרסטוק

אחרי שגייסה 70 מיליון דולר: חברת סטרטוסקייל של אריאל מייסלוס נסגרת

החברה שפעלה בתחום הענן גייסה מהקרנות בסמר ואנטרה והקרנות של סיסקו, קוואלקום ואינטל ● החברה נסגרת לאחר שעסקה למכירתה לא יצאה אל הפועל

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

אנליסטים: ההסכם עם סין רחוק מלהיות הישג מפואר לטראמפ

תחת הכותרת "סין תחמנה את טראמפ" כותב "וושינגטון פוסט": בהסכימה להוריד את המכסים, הסירה ארה"ב נטל כבד מעל סין תמורת הבטחות שבייג'ינג תקיים או לא תקיים בעתיד ● המחלוקות הגדולות נותרו על השולחן: הסובסידיות המסיביות שמעניקה סין לחברות ממשלתיות, והנוהג הסיני לדרוש ידע טכנולוגי מחברות זרות תמורת הזכות לפעול בסין

יגאל גלאי / צילום: רפי דלויה

מיזוג בענף יחסי הציבור: גלאי תקשורת וגל תקשורת מאחדים כוחות

החברה החדשה תיקרא גל-גלאי ותנוהל על ידי יגאל גלאי וגל בייסברג

הכוכב הבא / צילום: רונן אקרמן

התאגיד נפרד מ"הכוכב הבא": יפיק עצמאית את בחירת הנציג לאירוויזיון

שיתוף-הפעולה בין תאגיד השידור וקשת מתקיים כבר 7 שנים ● עפ"י הודעת התאגיד לקשת, בכוונתם להפיק עצמאית את בחירת המועמד הישראלי לתחרות, וזאת החל מהשנה הבאה, כלומר בבחירת נציג ישראל לאירוויזיון 2021 ● קשת בתגובה: "בהצלחה"

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: הטיפשות והשקר הולכות יד ביד לעבר השקיעה

אנחנו חיים בשקרים כמו שהדג חי במים ● אבל שקרים אינם המים, הם כתמי הנפט ושקיות הניילון שמזהמים את הים ● דעה

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

ממימון מפלגות עד כלים חד פעמיים - כמה אתם שולטים בחדשות?

מתי יתפטר נתניהו מתפקידיו כשר, איפה נבחרה ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם ואת מי הכי חיפשו השנה הישראלים בגוגל? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות

מטוס אל על בשדה התעופה רמון / צילום: דוברות רשות שדות התעופה

היסטוריה? מטוס אל על נחת ברמון אבל רק לביקור קצר

מזג האוויר קיצוני שתפס את המטוס של אל על עם חזרתו ארצה מרומא לא אפשר את הנחיתה בנתב"ג והמטוס הופנה לנחיתה ברמון

המלכה אליזבת' / צילום: Yui Mok, רויטרס

מחפשים עבודה? המלכה אליזבת מחפשת מנהל מדיה חברתית

בעבור שכר בגובה 233 אלף שקלים לשנה (50 אלף ליש"ט), מנהל המדיה החברתית יצטרך לעבוד 37.5 שעות בשירות הוד מלכותה

ד"ר נורית הראל / צילום: יח"צ

יו"רית ד"ר פישר חוברת לדונרשטיין במרוץ לנשיאות התאחדות התעשיינים

אם שמואל דונרשטיין ייבחר לתפקיד הנשיא הבא של התאחדות התעשיינים, ד"ר נורית הראל תכהן כסגניתו

בנימין נתניהו ואריה דרעי מאחוריו/ צילומים: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

דעה: נכנע ללא קרב - נתניהו סלל את הדרך להעברתו מתפקיד ראש הממשלה

ברגע שנתניהו מקבל (גם אם תוך כדי מחאה) את העובדה שהוא אינו יכול לכהן כשר, ולא מבקש להגן על זכותו לכהן בתפקיד זה - הוא מכשיר את פסיקת בג"ץ אף על כהונתו כראש הממשלה ● דעה

רג'פ טאיפ ארדואן והמט דבוטאולו / צילום: Umit Bektas, רויטרס

ההתנגדות לארדואן גוברת: ראש ממשלת טורקיה לשעבר יציג מחר את מפלגתו

משלחת נציגים מטעם מפלגת השלטון ניסתה להניא את אהמט דבוטאולו מהחלטתו ● בעקבות הסירוב הגביר ארדואן את ביקורתו נגד עריקי המפלגה