גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

מחלקים את זמנכם בעבודה בין ישראל לחו"ל? כללי המיסוי הקשוחים החדשים נחשפים

המלצות הוועדה שיוגשו בשבוע הבא למנהל רשות המסים הגיעו לידי "גלובס" • אזרח שיתגורר יותר מ-183 ימים בארץ ייחשב כישראלי לצורכי מס, מבלי שיוכל לערער למדינה על מיקום מרכז חייו • ישראלים שעשו רילוקיישן והשאירו משפחה בארץ משיקולי מס, ישלמו כאילו הם גרים בישראל

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף

בחודשים האחרונים, מתחת לרדאר, התכנסים מדי יום חמישי בחדר ישיבות במלון במעלה החמישה מספר גורמי מקצוע, שזכו לכינוי "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי". מטרת הפגישות: גיבוש רפורמה מהפכנית בתחום המיסוי הבינלאומי.

הרפורמה, שעיקריה נחשפים כעת כאן ב"גלובס", תוביל להשפעות מרחיקות לכת על תושבים ואנשי עסקים רבים בישראל. היא תשפיע על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן, ועל משפחות המעדיפות להתפצל ולא להצטרף לבן או בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל, וזאת משיקולי מס.

התוכנית גובשה על-ידי החטיבה המקצועית של רשות המסים. בראש המגעים עומד רולנד עם-שלם, רו"ח (משפטן), סמנכ"ל מקצועית. בוועדה שמגבשת את ההמלצות יושבים נציגי רשות המסים יחד עם נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי לשכת רואי החשבון ונציגי לשכת יועצי המס.

הרפורמה טעונה אישור של מנהל רשות המסים ערן יעקב, שצריך לבחור אלו חלקים לאמץ, ובשלב מתקדם יותר טעונה ממשלה מתפקדת וכנסת אפקטיבית, כי נדרשים תיקוני חקיקה כדי להעביר אותה, אבל היא נמצאת כיום "על שולחן" כחלק מהתוכניות שיוצגו לשר האוצר הבא כדי להכניס כסף לקופת המדינה ולסגור פירצות מס לעמדת הרשות.

מבר רפאלי ועד שחקן הפוקר המפורסם

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי הם אינם תושבי ישראל.

המקרה המפורסם ביותר הוא המאבק של הדוגמנית בר רפאלי, שבמסגרתה נדרשה לשלם מסים על הכנסות בהיקף 16 מיליון שקל שהרוויחה בחו"ל במשך כשנתיים (רפאלי ערערה לעליון על קביעה זו, והתיק תלוי ועומד). רפאלי מכחישה את החשדות נגדה ומנהלת בימים אלה מאבק על חפותה.

גם סיפור הסדר המס של איל ההון, סמי עופר המנוח - במסגרתו ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו בשנים 2006-2009 - סבב סביב מחלוקת בשאלת התושבות של המיליארדר המנוח.

מיליארדר נוסף שמנהל בשנים האחרונות מאבק משפטי מול רשות המסים סביב שאלת תושבותו לצורכי מס הוא בני שטיינמץ, שבילה בעבר חלק מימות השנה על יאכטה בלב ים, ונמנע מתושבות ישראלית.

גם רפי אמשיקשוילי, שחקן פוקר שגרף לכיסו רווחים של יותר ממיליון דולר מתחרויות בחו"ל, הפסיד במאבק מול רשות המסים, ונקבע כי היה תושב ישראל בעת שהתחרה בכל העולם.

השינוי המוצע כעת לא נועד רק לעשירים ולמפורסמים, אלא לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים. לפי ההערכות, בכל שנה יוצאים מישראל מעל 20 אלף ישראלים לרילוקיישן ומזנקים בהתלהבות על ההזדמנות, כשהם אינם מודעים להיבטי המס שעלולים להעיב על ההזדמנות.

מבחן "מרכז החיים"? רק מספר הימים קובע

תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בכל העולם, ואילו תושב חוץ מחויב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי חזקות מספריות שלפיהן אדם הנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל - הוא תושב ישראל. גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר סך-כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר - ייחשב תושב המדינה לצורכי מס.

שינוי חקיקה במבחני התושבות

בנוסף לחזקות המספריות, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הזיקות של אותו אדם לישראל, ובכלל זה: בית קבע, בני משפחה שנותרו בארץ, זיקות עסקיות, מיקום הנכסים, שייכות למועדונים חברתיים מקצועיים, זיקות חברתיות וכלכליות ועוד. ואולם חזקות אלה ניתנת לסתירה, ובמקרים רבים נישומים השוהים בישראל מעל 183 יום בשנה, טוענים כי אינם צריכים לשלם מס בישראל, כיוון שהם ניתקו את הקשר מהמדינה. מנגד, גם רשות המסים טוענת כי נישומים ששהו בישראל פחות מ-183, חייבים במס בישראל לפי המבחן המהותי.

את המאבקים הללו מבקשת ועדת תיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי לבטל, או לכל הפחות לצמצם, זאת באמצעות יצירת ודאות בחקיקה וללא חזקות מספריות שאפשר להתווכח עליהן.

מה קובעת הרפורמה המתוכננת? ראשית, כי כל מי ששהה 183 ימים בשנה בישראל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס. כלומר: לא ניתן יהיה להתווכח יותר על השאלה האם מי ששהה כאן 184 ימים אינו תושב ישראל, גם אם אין לו כל זיקה אמיתית לארץ, ובכל הפעמים שהגיע הוא הגיע לצורך עסקיו או ביקור חטוף. עוד כוללת הרפורמה שינוי של "חזקת 425 הימים" לקביעה שלא ניתן להתווכח איתה (חזקה חלוטה) של שהייה של לפחות 60 יום בישראל בשנה אחת, ושהיה של 450 ימים בסך-הכול, יחד בשנתיים שקדמו לה.

יצאתם לרילוקיישן לבד? זה לא ישתלם

השינוי הדרמטי ביותר שבו עוסקת הרפורמה הוא באי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בעת יציאה לרילוקיישן. ברירת המחדל הייתה לקחת את המשפחה לחו"ל בעת רילוקיישן, ובכך לנתק את הקשר הצמוד לישראל, אבל בתי המשפט הכירו בעבר במצבים שבהם הייתה הפרדה של התושבות באותה משפחה - האב נחשב תושב חו"ל, ושאר בני המשפחה (האישה והילדים) נחשבו לתושבי ישראל.

כעת סוגרת רשות המסים פירצה זו ומבהירה כי אם בת הזוג או בן הזוג נותרו בישראל, ובן/בת הזוג שיצאו לחו"ל מגיעים לארץ לפחות 90 ימים בשנה - אז אין ספק שהיוצא לחו"ל הוא תושב ישראל. כלומר: לא יוכר עוד פיצול התא המשפחתי.

במקביל נקבע כי פחות מ-90 ימי שהייה בישראל לא בהכרח יהפכו את אותו בן או בת זוג שיצאו לחו"ל לתושב חוץ. כלומר, הקביעה עובדת רק לכיוון ההחמרה על התא המשפחתי המפוצל.

עוד ממליצה הוועדה כי ייערך שינוי בהגדרת "תושב חוץ" - הרף התחתון יהיה שלוש שנים (במקום ארבע שנים כיום). לפי ההגדרה החדשה, אדם שנמצא שלוש שנים רצופות פחות מ-60 ימים בכל שנה בישראל, חזקה עליו שנחשב תושב חוץ. המבחן היום קובע כי מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל, ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל - יהיה תושב חוץ.

הפערים: 50% מס במקום פטור מלא

מהן המשמעויות של הרפורמה המוצעת? לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, "במקרים רבים מדובר בהבדל שבין פטור ממס לבין מס מלא על הכנסות. בין 0% מס לעד 50% מס על כלל ההכנסה, וזה עוד לפני כפל מס, באם יחול על אותו אדם במדינה אחרת שאין לה אמנת מס עם ישראל".

לדברי עו"ד ברכה, "לכאורה רשות המסים צובעת את כוונותיה ברצון לתת ודאות מיסויית לנישומים בכל הנוגע לעניין תושבות חוץ ותושבות ישראלית, וזאת לאור הבלבול הרב שקיים בתחום. אך הלכה למעשה מחמירה הרפורמה באופן משמעותי את מצב הנישומים. זהו מצב מסוכן. הרשות עלולה לגרום עוול לעשרות אלפי נישומים מדי שנה".

לדבריו, "הנפגעים המרכזיים יהיו מרבית היוצאים לרילוקיישן, שמספרם מוערך בעשרות אלפים מדי שנה. בנוסף, ייפגע ענף התיירות הישראלית, שכן קיימים תושבי חוץ רבים הבוחרים לבלות את תקופות החגים והחופש הגדול בישראל, ובמצב בו חופשתם תחיל עליהם חזקת תושבות ותחייב אותם בתשלום מסים ודיווח בישראל, יימנעו תושבי החוץ מלהגיע לישראל".

לדברי עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, "הרפורמה המתוכננת לא מאוזנת לחלוטין, ובמסגרתה נקבעות חזקות בלתי הגיוניות וחד-כיווניות". לטענתו, הרפורמה סותרת את המגמה העולמית.

עו"ד ברכה מוסיף כי "המגמה של הרשות עומדת בניגוד למגמות הקיימות בעולם לגלובליזציה, לניוד עובדים ועוד, ובמובן מסוים הרפורמה עלולה לקחת אותנו אחורה ביחס לעולם".

הוודאות לא עדיפה מהוויכוחים עם רשות המסים?

עו"ד פרנקל: "הרפורמה כוללת הקשחה לטובת רשות המסים ללא איזונים נדרשים. הרשות כבר במצב טוב לאור זכיותיה בפסקי הדין לאחרונה. רשות המסים מקבלת רוח גבית עצומה מבתי המשפט, ובכל זאת נטפלת לעניין הזה וממשיכה לנסות להקשיח את הכללים".

עו"ד ברכה: "במקרה הזה הניסיון לספק ודאות מיסויית יצא מפרופורציות, וניתן להגיד כי כמעט בכל מצב ייחשב אדם לתושב ישראל". 

במענה לטענות נגד הרפורמה המתגבשת, אמר אחד מחברי ועדת תיקוני החקיקה במיסוי בינלאומי ל"גלובס" כי "חייבים לשים סוף למחלוקות הבלתי נגמרות בעניין התושבות. ראינו שאין ודאות בפסק הדין של בר רפאלי ובפסקי דין נוספים, ואנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מייצרים ודאות ושמי שנהנה ממערכת החינוך שלנו ומהחיים הטובים במדינת ישראל - שישלם פה מס".

באשר לטענות כי הרפורמה מחמירה וחד-צדדית לטובת רשות המסים, במיוחד באי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בין מדינות, אומר אותו גורם: "לא יכול להיות מצב שיש לאדם אישה וילדים בישראל, והם נהנים מהחיים בישראל, ממערכת החינוך, מחופי הים, ממערכת הבריאות, ואותו אדם גם מגיע לבקר 100 יום בשנה ואז מתחמק ממס בטענה שמרכז חייו בחו"ל. הילדים שלך הם לא מרכז החיים שלך? מי שנהנה מהשמש הישראלית, שישלם מס".

מעבר לכך, אומר אותו גורם, "אנו רואים בכל העולם חזקות חלוטות וחוסר גמישות, ואנחנו רוצים לתפוס את המתחמקים ממס, שלא משלמים בשום מקום. אנחנו רוצים לתפוס את אלה שפותחים את החשבונות שלהם בכל מיני מקלטי מס ומשחקים עם הזמן שהם נמצאים פה, רק בשביל להתחמק ממס".

לדברי אותו גורם, "הוועדה נמצאת בישורת האחרונה, ובקרוב נעביר את המלצתנו למנהל רשות המסים".

מרשות המסים נמסר: "לאור השינויים הגלובליים שהתרחשו בשנים האחרונות, ראתה הנהלת הרשות לנכון לבחון את מדיניות וחקיקת המיסוי הבינלאומי מתוך מטרה להתאים את החוק לעידן הנוכחי וחשוב מכל - ליצור ודאות. לצורך כך הקימה הרשות ועדה שתבחן את הנושא. מאחר שהוועדה טרם גיבשה והגישה המלצותיה, הדיון בנושאים הנדונים הוא מוקדם ועקר".

שינויי חקיקה במבחני התושבות - ההמלצות העיקריות

1. תושבות - חזקות ימים

כיום: כתושב ישראל לצורכי מס מוגדר מי ששהה לפחות 183 ימים בארץ בשנה, אך ניתן להתווכח על כך; בנוסף, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הקשרים לישראל, בהם השאלה היכן בית הקבע, איפה המשפחה מתגוררת, קשרים עסקיים ועוד. 

המצב החדש: שינוי חזקת 183 הימים לחזקה שלא ניתן לערער עליה; בנוסף, נבחן "מרכז החיים" אם מניין הימים יורד מ-183 בשנה. 

2. תושבות - פיצול תא משפחתי

כיום: הפסיקה הכירה באפשרות שאחד מראשי המשפחה העובד בחו"ל לא ייחשב כתושב ישראל, למרות שמשפחתו נותרה בארץ. 

המצב החדש: אם בן הזוג העובד בחו"ל נמצא בישראל לפחות 90 ימים בשנה, ומשפחתו מתגוררת בישראל - הוא תושב ישראל לצורכי מס. 

3. תושבות - הגדרת "תושב חוץ"

כיום: מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל, ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל - יוגדר כתושב חוץ לצורכי מס. 

המצב החדש: הרף התחתון לתושבות חוץ הוא שלוש שנים. בנוסף, קיים ספק לגבי החלת התושבות לצורכי מס כתושב חוץ כבר מהשנה השנייה או מהשלישית. 

רשויות המס ושאלת התושבות 

בר רפאלי

הסוגיה: הדוגמנית נקלעה לחקירה פלילית ולמשפט אזרחי, לאחר שרשות המסים טענה כי רפאלי העלימה הכנסות מחו"ל וטענה בכזב שהיא תושבת חוץ.

איך הסתיים: בזירה האזרחית נקבע כי רפאלי הייתה תושבת ישראל, והיא נדרשת לשלם מסים על הכנסות בחו"ל בהיקף 16 מיליון שקל (רפאלי ערערה לעליון). 

סמי עופר

הסוגיה: לאחר פטירתו דרשה רשות המסים מעיזבונו כ-940 מיליון שקל, בטענה כי היה תושב ישראל בשנים 2006-2010.

איך הסתיים: רשות המסים ויורשיו של המיליארדר הגיעו להסדר, לפיו היורשים ישלמו מס בסך כ-107 אלף שקל עבור שנת 2010.

בני שטיינמץ

הסוגיה: רשות המסים הוציאה לשטיינמץ שומת מס בסכום של כ-4 מיליארד שקל, בטענה לבעלותו על נכסים שונים וכן חבות מס בישראל בשנים בהן טען כי היה תושב חוץ. שטיינמץ התגורר מספר שנים על יאכטה לחופי ניס, וטען כי אינו תושב ישראל.

איך הסתיים: התיק תלוי ועומד בבית המשפט, לקראת שלב ההוכחות.

עוד כתבות

גבול ירדן / צילום: ap, Raad Adayleh

הנשק החדש שתקבל שכנה של ישראל מהאמריקאים

למרות הסנקציות עליה, רוסיה מצליחה לייצר מדי חודש יותר מ־200 טילים, כשמתוכם כ־110 בליסטיים ● ארה"ב מוכרת אמל"ח במזרח התיכון, ולא רק לישראל ● וגם: המל"ט החדש שטורקיה משיקה ונושא רחפני נפץ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תלמידי ישיבות / אילוסטרציה: איל יצהר

עתירה לבג"ץ: לעצור את מימון הרשויות המקומיות לישיבות

תנועת "ישראל חופשית" טוענת כי רשויות מקומיות רבות ממשיכות להעביר מאות מיליוני שקלים לישיבות וכוללים למרות פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשנתיים וחצי, אשר קבעה כי אין לאפשר מימון למשתמטים ולמוסדות שבהם לומדים משתמטים, באמצעות סבסוד מעונות יום, הטבות מס ושורה ארוכה של ערוצי מימון ציבורי נוספים

טוויסטינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קרן ההשתלמות שלכם הציגה תשואה שלילית באוקטובר - אלא אם אתם בגוף הזה

חודש אוקטובר המאכזב בבורסות: מור בלט כיחיד שסיים בירוק בקרנות ההשתלמות הכלליות, בעוד חסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר ● מנהלי ההשקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

בנק אש יגייס לפחות 150 מיליון שקל; ניר צוק ישתתף בגיוס

שווי הבנק בגיוס עדיין לא נקבע ● ההון שיגוייס נועד להתחיל את הפעילות המסחרית של הבנק, שעדיין לא החלה ● ככל הידוע, המערכות של בנק אש כבר מוכנות להציע לציבור בישראל חשבונות עובר ושב באופן דיגיטלי

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שלא גרים ביחד רצו לאשר הסכם ממון. מה קבע ביהמ"ש?

מד"א יפצה עובדת שהופסק שיבוצה למשמרות במהלך ההריון ב־55.8 אלף שקל ● העליון קבע כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות AI אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו ● ובית המשפט למשפחה דחה בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים ואינם ידועים בציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

הדס שטייף / צילום: תמר מצפי

הדס שטייף מנסה לגייס מהציבור 800 אלף שקל. יותר מהסכום שיקבל אפי נוה

העיתונאית הדס שטייף פתחה בקמפיין גיוס תרומות בעקבות פסק הדין שחייב אותה בפיצויים לעו"ד אפי נוה ● שטייף טוענת כי אין ביכולתה לשאת בתשלום, וכי היא חוששת מעיקולים ומהליכי הוצאה לפועל ● במקביל, נותרה אי-ודאות לגבי חלקה של המדינה בתשלום הפיצויים שנפסקו גם נגד גלי צה"ל

חיפה / צילום: Shutterstock

הדירות בחיפה חוזרות להגרלה עם מחיר בסיס משנת 2020

כמעט שבע שנים אחרי המכרז, 41 דירות בפרויקט שעבר מחנן מור לחברת שתית מוצעות בהגרלות המשך, במחיר בסיס של כ-8,000 שקל למ"ר לפני מע"מ והצמדה ● לצד המחיר הנמוך, הזוכים יצטרכו להביא בחשבון את המלאי שנותר ואת ההמתנה: בחוזה של אחד המתחמים נקבעה מסירה בדצמבר 2029

אילוסטרציה: Shutterstock

מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע

אחרי שבוע סוער בוול סטריט, המשקיעים נערכים לשני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: דוחות ראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג’נסן הואנג, והנפקת אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר • ולא רק הם - אלה האירועים שכדאי להכיר לקראת השבוע החדש בשווקי העולם

המניות שייפלו היום בת"א והסקטור שיעמוד למבחן

עונת הדוחות בת"א תצבור תאוצה עם תוצאות הבנקים הגדולים שעל פי הערכות יהיו נמוכות מבעבר • מניות טאואר ופאלו אלטו חוזרות בפער שלילי ● נתוני האינפלציה בישראל מחזירים לשולחן אפשרות להורדת ריבית ● שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק • וגם: חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה לחוף מבטחים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

רכבי משטרה ליד בית כנסת במרכז לונדון (אילסוטרציה) / צילום: ap

"לא אחזור לאיראן עד שננקום": כך איראן מנחה בזמן אמת מתקפות טרור על יעדים יהודיים באירופה

איראן מנסה להטיל טרור ולגבות מחיר מהמערב גם ללא לחימה עצימה באמצעות הכוונת פיגועים על אדמת אירופה ● יו"ר הפרלמנט האיראני קאליבאף הדגיש את המסר שקיבלו משמרות המהפכה מהמנהיג העליון: "לא נישאר במצב של לא מלחמה ולא שלום" ● קאליבאף חשף גם "עיר טילים חדשה" שתשנה "את המשוואה האסטרטגית באזור" לטענתו ● המוסד מקדם פעולה באיראן בעוד במערכת הביטחון מסתייגים ● חמאס אישר: מח"ט רפיח חוסל, היה מעורב בתכנון טבח 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

נתיבי תחבורה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב מוסיפה 7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית: אלה הרחובות שצפויים להשתנות

התוכנית החדשה של עיריית תל אביב כוללת הוספת כ־7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ב־2027, לצד הסדרי תנועה שייתנו עדיפות לאוטובוסים ● בין מטרות התוכנית: הגדלת מהירות הנסיעה ב־25%, שיפור אמינות השירות ב־50% והגדלה ב-30% את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בתוך שנתיים

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

ההצעה הגבוהה לא הגיעה לקו הסיום: כך זכתה שפיר בכביש 6 צפון

קבוצת מנרב הציגה תחזית הכנסות הגבוהה ב־74% מזו של המדינה במכרז להקמת כביש 6 צפון, אך מנגנון התאמה שנקבע מראש במכרז הוביל לקריסת המודל הפיננסי שלה • בית המשפט דחה את העתירה נגד זכיית שפיר, והבהיר: גם הצעה שנראית אטרקטיבית יותר אינה יכולה לעקוף את כללי המכרז

רנה האס, מנכ''ל ARM / צילום: ap

עבד 7 שנים באנבידיה: המנכ"ל הוותיק שכבר קיבל פנייה להחליף את ג'נסן הואנג

רנה האס, מנכ"ל ARM, קיבל פנייה מדירקטוריון אנבידיה ונחשב למועמד מוביל להחלפת ג'נסן הואנג ● ניסיונו הקודם באנבידיה והובלת ARM הפכו אותו למועמד בולט, על רקע סימני השאלה סביב המשך כהונתו של הואנג ● למינוי עשויה להיות גם משמעות לישראל, בזכות פעילות הפיתוח של ARM ברעננה והקשרים עם תעשיית השבבים המקומית

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט / צילום: ap

נושאת מטוסים אמריקאית שלישית הגיעה לאזור האחריות של CENTCOM במזרח התיכון

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס / צילום: איל יצהר

רונלד כהן, ממייסדי אייפקס: "מתחיל חרם כלכלי על ישראל. אם הוא יגיע לבנקים זה יהיה מסוכן מאוד"

בראיון בלעדי לגלובס מזהיר המשקיע הוותיק, מחלוצי תעשיית ההון–סיכון באירופה, מפני התרחקות משקיעים זרים מישראל ● הוא מותח ביקורת על התמודדות הממשלה עם האנטישמיות, מזהה בועה בתעשיית ה-AI ומספר על ההתעקשות להשקיע בישראל: "אני לא רוצה שיזמי הסטארט־אפים יעזבו"

כטב''ם הרמס 650 תוצרת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מהפך אצל בעלת הברית של ישראל עשוי לשבש עסקאות ביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם: סרביה הייתה עד לאחרונה אחד מידידותיה האסטרטגיות ביותר של ישראל, אך הפסדו בבחירות של אלכסנדר ווצ'יץ עלול לשבש את המצב; בארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ הובס בבחירות האמצע, ובכל זאת המדיניות של המנהיגים הרפובליקנים בקונגרס עשויה שלא להשתנות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל