הנקראות ביותר

המדינה ויתרה ליורשיו של סמי עופר על מס של כמיליארד שקל

רשות המסים דרשה 940 מיליון שקל מיורשי סמי עופר - אך הסכימה להסתפק ב-107 אלף שקל ■ במסגרת הפשרה, יורשי סמי עופר לא יחויבו להודות כי היה תושב ישראל ב-2010, והמס ישולם "תחת מחאה" ■ הונו של עופר ז"ל - יותר מ-40 מיליארד שקל

סמי עופר / צלם: תמר מצפי
סמי עופר / צלם: תמר מצפי

איך הפכה דרישה לתשלום מס בכמיליארד שקל מסמי עופר ז"ל לתשלום מס של כ-100 אלף שקל בלבד?

בית המשפט התיר הבוקר (ב') לפרסם את הסדר המס אליו הגיעה רשות המסים עם יורשיו של המיליארדר המנוח סמי עופר, במסגרתו ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו של סמי עופר בשנים 2006-2009.

בגין שנת 2010 "התעקשה" רשות המסים על תשלום מס בסך כ-107 אלף שקל בגין ההכנסות של עופר המנוח בישראל בשנה זו. היורשים הסכימו לשלם את סך המס הנדרש, בהיקף זעום לכל הדעות, זאת "תחת מחאה" לפיה הם אינם מודים בכך שאביהם היה תושב ישראל בשנת המס האמורה.

בין הצדדים נותרה עוד שנה אחת במחלוקת באשר להיקף המס שעל עיזבונו של עופר לשלם - שנת 2011, במהלכה הלך עופר לעולמו. אם ללמוד מן העבר, המדינה ככל הנראה לא תזכה לראות הכנסות רבות לקופתה בתום הדיונים סביב שנה זו.

המיליארד ואיל הספנות סמי עופר הלך לעולמו ביוני 2011, בהיותו בן 89. טרם מותו נחשב עופר לאחד היהודים העשירים בעולם, והונו הוערך בכ-10.3 מיליארד דולר.

הליך הטיפול בעיזבונו התנהל בבית המשפט לענייני משפחה, ולכן פרטיו היו חסויים. כפי שפורסם ב"גלובס", לאחר פטירתו של עופר מינה בית המשפט למשפחה את איש העסקים אמנון ליאון (דירקטור בחברה לישראל של עופר) ואת עו"ד פנחס (פיני) רובין כמנהלי עיזבונו הזמניים, על סמך בקשתו המפורשת של סמי עופר בצוואתו.

עד 2009 חי עופר במונקו, ואז שב להתגורר בישראל. טרם מותו דאג עופר להפריד את ניהול מרבית עסקיו בין שני בניו - אייל הבכור ועידן הצעיר. את רוב העסקים בישראל מרכז עידן עופר, שגם מתגורר בארץ, ואילו את רוב העסקים בחו"ל מרכז אייל עופר, המתגורר בלונדון.

הפעילות המרכזית של משפחת עופר היא החברה לישראל, חברת אחזקות השולטת בין היתר בכיל, בזן, צים וטאואר. אייל עופר אחראי על פעילות הנדל"ן הפרטית של המשפחה, המוערכת במיליארדי דולרים. כמו כן מרכז אייל עופר חלק משמעותי מפעילות הספנות של המשפחה, ובראשה חברת רויאל קאריביאן העוסקת בשיט תענוגות. 

תשלומי המס של משפחת עופר

תושב חוץ או ישראל?

המחלוקת בין יורשיו של סמי עופר לרשות המסים התעוררה לאחר פטירתו, אז דרשה רשות המסים מעיזבונו כ-940 מיליון שקל, במסגרת שומה על-פי מיטב השפיטה שהוצאה לעיזבון. בצו שהוציאה הרשות למנהלי העיזבון טענה הרשות כי הכנסות שהפיק עופר בשנים 2006-2010, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, הופקו כאשר הוא היה תושב ישראל. על שומה זו הגישו מנהלי העיזבון, ליאון ועו"ד רובין, ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

מאז שהונפק הצו לתשלום מאות המיליונים השתנה גדר המחלוקת בין הצדדים באשר לסכומים שעל העיזבון לשלם לרשויות המס, אך המחלוקת העקרונית נותרה בעינה. המחלוקת עסקה בסוגיה העקרונית של תושבותו של עופר המנוח: האם היה תושב ישראל בשנים שבמחלוקת, כפי שטוען פקיד שומה חיפה - או תושב חוץ, כפי שטוענים מנהלי העיזבון. הכרעה זו הייתה דרמטית לצורך קביעת סכום המס שהרשות הייתה יכולה לקבל.

למרות ההסכמות בין הצדדים על כך שרשות המסים תוותר על דרישתה לתשלום המס מהעיזבון בגין השנים 2006-2009, וכן ההסכמה על תשלום המס הזעום בגין שנת 2010 - הרי שבסוגיה העקרונית של תושבותו של עופר בשנים טרם פטירתו, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. סוגיה זו אף לא הוכרעה על-ידי בית המשפט.

בהסכם שנחתם בין רשות המסים ליורשיו של עופר, ציינו הצדדים כי הסכימו שהמחלוקת לעניין התושבות לא הוכרעה לגופה. בהמשך, גם במסגרת ההסכמה לשלם את המס בגין שנת 2010, הודיעו היורשים כי אינם מודים שאביהם היה תושב ישראל טרם מותו. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות